שמות לירח מלא

בתרבויות העמים השונות, לירחים מלאים יש שמות עבור כל חודש בשנה. השמות ברובם נגזרים מהקשרים חקלאיים המתאימים לאותו חודש. השמות אינם מוכרים לרוב בעברית וגם בעולם משתמשים בעיקר רק בשניים מהם ולכל השאר יש וריאציות לרוב. מקור השמות הינו בתרבויות צפון אמריקה קדומות. האירופאים שהגיעו לשם אימצו את השמות. בשאר העולם היו שמות שונים, אבל אלו אפילו ידועים עוד פחות. מהבחינה העברית מה שמעניין הוא ששלושה שמות יוצאים בדיוק על חגים: סוכות, פורים ופסח (וגם פסח שני) ועל תאריכים חשובים אחרים, שייתכן שמבוססים על חגים פולחניים קדומים (טו בשבט וטו באב). שמות החודשים העבריים המקוריים היו רק מספרים סודרים. החודש הראשון החודש השני וכו'. השמות כיום הם שמות אשוריים-בבליים. מבין כל החודשים העבריים החודש מרחשוון מהווה שיבוש או עיברות של השם אורח (בשורוק) שמנו, הירח השמיני והוא החודש היחידי המשמר מסורת זו. בארץ ישראל נמצא לוח עתיק עם שמות חודשים (או כינויים לשמות הירח המלא) ומאמר מרתק על כך ניתן לקרוא בבלוג של ד"ר חגי מישגב

נחזור לשמות בצפון אמריקה
ינואר - ירח הזאב - Wolf moon - התקופה בה להקות הזאבים משוטטות בלילות (הקשר בין זאבים לירח מלא עשיר מאד בפולקלור האירופאי והאמריקאי)
פברואר - ירח הקרח - Ice moon - מייצג את קפיאת האגמים בצפון אמריקה
מרץ - ירח הסערות - Storm moon - מזג האוויר המתעתע גורם לסערות ולירידת גשמים רבים. זהו הירח הראשון של האביב ולכן חל בו חג הפסח.
אפריל - ירח הגדילה - Growing moon - התבואה וחיות משק הבית מתחילים לגדול.
מאי - ירח הארנבת- Hare moon - כנראה לציון עונת ההמלטות והגדילה אצל ארנבות הבר.
יוני - ירח התמד (מי דבש)- Mead moon - כנראה זה היה החודש המתאים ביותר לייצור התמד, משקה מותסס המורכב ממים ודבש.
יולי - ירח החציר - Hay moon - קצירת התבואה בעיצומה
אוגוסט - ירח התירס - Corn moon - קצירת התירס בעיצמו
ספטמבר - ירח הקוצרים או ירח הקציר - Harvest moon - זהו אחד השמות המוכרים יותר. הוא מייצג את החודש הראשון החל בסתיו. הלילות ארוכים ונעימים לעומת החום ביו, ועיקר עבודות השדה נעשו בלילה לאור הירח המלא. ירח הוקצרים כמובן יחול כמעט תמיד בחג הסוכות.

 הירח המלא הינו נושא נפוץ באומנות, מובאת דוגמה אחת לירח הקוצרים מאת פאלמר, פאלמר צייר תמונות רבות נוספות מאותו סגנון.

ירח הקוצרים - סמואל פאלמר 1830, מוזיאון טולי קרלייל אנגליה

אוקטובור - ירח הציידים - Hunter's moon - כנראה העונה האחרונה בה אפשר לצוד לפני החורף. מתאים במיוחד לציד עופות נודדים.
נובמבר - ירח השלג - Snow moon
דצמבר -ירח החורף - Winter moon

מאחר וחודש ירחי הוא 29.5 יום וחודש בלוח הגרגורריאני נע בין 28 ל-31 יום ייתכנו גם המצבים הבאים
כמו כן יש הכינויים הבאים
ירח כחול - Blue moon -ירח מלא שני בחודש קלנדרי (או ירח מלא רביעי בעונה). הירח לא משנה בו את צבעו. ירח כחול יכול להיראות לאחר התפרצויות של הרי געש בגלל כמות האפר הרבה באויר, אבל כשזה קורה זה יקרה גם בירח שאינו מלא. הירח הכחול האחרון היה ב-31 לדצמבר 2009. במקרה היה גם ליקוי ירח חלקי באותו לילה (ראו בקישורים למטה)
ירח שחור - Black moon - חודש פברואר ללא ירח מלא (לפי גירסה נוספת, חודש פברואר ללא מולד ירח)

מונחים נוספים:
ירח אפור - החלק של הירח שנראה באפור בתחילת או סוף חודש. הירח המואר הוא חרמש דק מאד, אבל אור מהשמש פוגע בכדור הארץ, חוזר לירח, פוגע בו וחוזר חזרה לכדור הארץ, מה שמאפשר לראות את כל עיגול הירח ואפילו פרטים בחלק הפונה אלינו שאינו מואר.מצב זה מוכנה ירח אפור.

קישורים נוספים
הירח בעין צופיה
ליקוי ירח חלקי

כוכב לכת עברי נולד - שמות עברים לכוכבי לכת (פלנטות)

באירוע מכובד ומרשים בהשתתפות נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' מנחם בן-שושן ונשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר-אשר ובהנחיתו של דן כנר, הוכרזו השמות העברים לכוכבי הלכת אוראנוס ונפטון.

שאר כוכבי הלכת זכו לשמות עבריים עוד מלפני תקופת התלמוד.

• כוכב חמה - מרקורי - עקב היותו הקרוב ביותר לשמש
• נגה - ונוס - בשל אורו החזק. נוגה הוא הבהיר מכוכבי הלכת
• מאדים - מארס - בשל צבעו האדום הבולט (בימים אלו ממש ניתן לראות את מאדים היטב כל הלילה וצבעו האדום ניכר)
• צדק - יופיטר - כנראה בגלל הפסוק בתהלים פ"ה: "צדק משמים נשקף".
• שבתאי - סאטורן - גלגלול מהמילה שבת (Saturday).

אוראנוס ונפטון התגלו רק במאות השנים האחרונות ולא זכו לשמות עבריים.
מיזם "כוכב עברי נולד" נהגה על ידי לב טל-אור ומומש בעזרתם של הראל בן עמי מחוגי נוער שוחר מדע באוניברסיטה בירושלים ורעות ברזילי מהאקדמיה ללשון העברית ועוד אנשים רבים וטובים שתרמו מזמנם ומרצם למיזם.

התהליך החל בבקשת הצעות לשמות מהציבור הרחב. לכל כוכב לכת הוצעו מאות הצעות מתוכן בחר חבר השופטים שהרוכב מאנשי האקדמיה ללשון ומאנשי אסטרונומיה שני שמות לכל כוכב לכת:
אורון ושחק עבור אוראנוס ותרשיש ורהב עבור נפטון.

שני השמות הועמדו להצבעה פתוחה באינטרנט (מרשתת) ולמעלה מ-4000 איש השתתפו בהצבעה.
היום הגיע הפרויקט לסיומו עם הכרזה על השמות הזוכים.

נימוקים לבחירת השמות
אורון - אורון הוא אור קטן רמז לאור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש. השם אורון קרוב בצלילו לשם אוראנוס (אל השמים היווני).
רהב - רהב במסורות היהודית הוא "שרו של ים", מעין מקבילה לאל הים הרומי נפטון. בתלמוד מפרשים את הפסוק איוב פרק כו פסוק יב:"בְּכחוֹ, רָגַע הַיָּם; ובתובנתו (וּבִתְבוּנָתוֹ), מָחַץ רָהַב" כמתאר את הנצחון על שר הים.


הטקס חתם את אירועי שנת האסטרונומיה הבינלאומית בישראל

שמות מציעי השם אורון
אורית דשא-ינאי-ברנר, חיפה
אסתר גלבוע, תל יצחק
אפרת אורבך, ירושלים
ארנונה ארצי-נחומי, יבנאל
גדי איידלהייט, גבעת שמואל
דבורה שמואלי, קריית טבעון
דביר גמליאל, באר שבע
דוד בן-אבנר, תל אביב
הלה אברמוביץ', כרמיאל
ויסאם מנסור, עוספיה
חיה טור שלום, נען
טלי שטיין גילת, קיבוץ מעברות
יונתן סרינג, ירושלים
כהן שירה, בת ים
נגה לוטן, תל אביב
ענת שפרן, אבו גוש
ערן ונגה נגר, קריית טבעון
רון כהן, קריית שמונה
רן פרידנטל, הוד השרון
שמואל ברקאי, רעננה

שמות מציעי השם רהב

אבי צרפתי, נתניה
אורית גוטליב, גבעתיים
אלי פישר, מודיעין
אסף ברטוב, רעננה
גילת סיבירסקי, קריית ענבים
גלעד ליבנה, ירושלים
דרור ינון, ירושלים
הרצל תבור, מעלה אדומים
חגי סובק, רמת השרון
טוביה כאץ ויעקב לוינגר, פתח תקווה
יעקב לוינגר, תל אביב
ירון שור, ירושלים
ליאורה ש' ברנשטיין, תל אביב
נריה אביישר, עין הנצי"ב
ראובן שיינדלין, תל אביב