מה הכוכב הבהיר שרואים בשמים?

כוכב בהיר בשמיים

מה זה הכוכב הבהיר והזוהר הגדול בשמים? מפעם לפעם רואים בשמים כוכב בהיר במיוחד ורוצים לדעת מהו. סביר שזה כוכב הלכת נוגה, אבל יש עוד אפשרויות.

פירוט הכוכבים הבהירים נכון להיום מופיע בהמשך

קשה לענות תשובה אחת לשאלה זו מאחר והתשובה משתנה בהתאם למתי (במהלך השנה, או במהלך הלילה)  ואיפה בשמים רואים את הכוכב הבהיר. אולם בדרך כלל התשובה תהיה אחד משלושת הכוכבים הבאים ששניים מתוכם כוכבי לכת שהם בהירים במיוחד. כל כוכב בהיר מאד צריך להיות חשוד כאחד מהם. כמובן יש עוד כוכבים נוספים בהירים יחסית והכרתם דורשת הכרה בסיסית של מפת השמים.

שלושת הכוכבים הבהירים ביותר הם

• נגה
• צדק
• סיריוס ( כוכב שמיימי אברק) - הכוכב הראשי בקבוצת הכלב הגדול.

מערכי כוכבים בהירים

• משושה החורף
• משולש הקיץ

שביל החלב

חודשי הקיץ הם החודשים הטובים לצפייה בשביל החלב, שנראה מתחיל מקבוצות עקרב וקשת כבר מהשקיעה ולאורך הלילה נמתח עד הצפון דרך קבוצות ברבור וקסיופיאה. בשעות אלו (אחר חצות) ניתן לראותו מדרום לצפון ועל פני כל השמיים. מאוחר יותר בלילה יתחילו לעלות קבוצות משושה החורף, ראשון הוא הכוכב קאפלה הבהיר, ואחר כך אלדברן בשור, קבוצת אוריון, ולקראת הזריחה ממש גם קבוצות הכלב הגדול ותאומים.

שביל החלב החלק הדרומי - בין עקרב לקשת

צדק ושבתאי במרכז שביל החלב

קבוצת עקרב, כוכב הלכת צדק, וחלק משביל החלב

במאמר על כוכבי הלכת ציינו שפעם בשנה צדק ונגה מתקרבים אחד לשני, המחזה של שני הכוכבים הבהירים סמוכים  אחד לשני, הינו מחזה מרהיב. לגלריית תמונות מההתקבצות של נוגה וצדק 

אז איך אפשר להבדיל ביניהם?

נגה וצדק הם כוכבי לכת ומיקומם בשמיים משתנה, אולם הם תמיד יהיו באזור גלגל המזלות. לא בצפון מדי ולא בדרום מדי. נגה הוא הבהיר מכולם. רואים אותו אחרי השקיעה במערב, או לפני הזריחה במזרח. אם בשקיעה ראיתי כוכב בהיר במזרח, זה לא יכול להיות נוגה.
צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש (מסתו כפולה ממסת כל שאר כוכבי הלכת ביחד!) והוא יזכה למאמרים נפרדים. צדק נראה בהיר מאד והוא סובב את השמש אחת ל-12 שנה.

סיריוס - אברק הוא כוכב שמיימי אמיתי ואחד הקרובים אלינו (9 שנות אור בלבד). סיריוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים וקל מאד לזהותו מאחר והוא חלק מקבוצת הכוכבים המוכרת - "הכלב הגדול". קבוצה זו נמצאת ישירות מתחת לקבוצת אוריון ולכן תיראה תמיד בדרום. בקיץ הוא אינו נראה כלל אבל בחורף הוא ייראה היטב בכל שעות הלילה. אם ראית כוכב בהיר בחורף בדרום, כמט בטוח שהוא סיריוס.

מה המצב עכשיו (תמוז תשפ"ה, יולי 2025 )

כוכבי לכת:

• כוכב חמה - כוכב חמה משנה את מיקומו במהירות גבוהה אפילו במהלך חודש אחד. לעדכונים על ימים שבהם מומלץ לראות את כוכב חמה, הצטרפו לקבוצת הטלגרם או לקבוצת ווטצאפ. 
• נוגה - כוכב בוקר בהיר מאד שנראה לפני הזריחה וילווה אותנו במשך חודשים רבים עד סוף שנת 2025.
• מאדים - נראה היטב אך רק בתחילת הערב בקבוצת אריה וליד הכוכב הבהיר רגולוס. לקראת סוך החודש ייעלם.
• צדק   - מתחיל להיראות לקראת סוף החודש ככוכב בוקר
• שבתאי - שבתאי כבר כוכב בוקר ונראה בחציו השני של הלילה.

בתחילת הערב משושה החורף כבר לקראת שקיעה בכיוון מערב ובהמשך הערב משולש הקיץ עולה.

קבוצת הכלב הגדול. סיריוס הכוכב הבהיר. פס האור הינו טלסקופ החלל HST שעבר בסביבה

אם המידע לא מספיק, הגיבו בשאלה ואשתדל לענות בהתאם לנתונים המדויקים של תאריך שעה ומיקום הכוכב

כוכב לכת תשיעי

במאמר זה נסקר את השערת כוכב הלכת התשיעי, מדוע היא הוצגה ואיזו בעיות היא באה לפתור ונפתח בסקירה היסטורית. גרסה ראשונית של המאמר נכתבה בשנת 2016 עם פרסום ראשוני של ההשערה והוא עודכן בינואר 2025.

האם יש עוד כוכב לכת רחוק רחוק? מקור:  MagentaGreen ויקימדיה

מערכת הארץ

בעבר הכל היה פשוט מאד. הארץ עומדת במרכז מערכת הארץ וסביבה שבעה כוכבי לכת - השמש והירח, כוכב חמה נוגה מאדים צדק ושבתאי. הכל עבד מצוין עד אמצע המאה ה-15 אז הציע קופרניקוס להעמיד את השמש באמצע, ולאחר שכלולים נוספים, בעיקר של קפלר שגם שינה את המסלולים ממעגל לאליפסה, התקבע המודל בו השמש באמצע. הירח אינו כוכב לכת אלא ירח של כדור הארץ, שבעצמו מסתובב סביב השמש כאחרון כוכבי הלכת.

מערכת השמש

המצאת הטלסקופ הכניסה סיבוכים נוספים לעניין. התגלה שגם לצדק יש ירחים, זו לא תופעה ייחודית לכדור הארץ וגרוע מכך התגלו כוכבי לכת נוספים! אורנוס נפטון ועוד כל מיני דברים קטנים במסלול מסודר ויפה בין צדק למאדים שכונו אסטרואידים. לאט לאט התגלו יותר ויותר כאלו ובסופו של דבר התגלה גם פלוטו בשנת 1930, ונהיה המודל המוכר של מערכת השמש עם תשעה כוכבי לכת - חגורת אסטרואידים בין צדק למאדים של כל מני דברים קטנים והכל היה נראה יפה ומסודר.

חגורת קוויפר

הטלסקופים השתפרו, נכנס כוח מחשב והתחילו לגלות המון דברים. אסטרואידים בכל מקום שרוצים. לא רק בחגורה היפה בין צדק למאדים אלא במסלולים שחותכים את כדור הארץ, ובמסלולים רחוקים יותר. בפרט התגלו הרבה מאד דברים שדומים לפלוטו במרחקים רחוקים ביותר. אחד המגלים של דברים אלו הוא ד"ר מייק בראון שיככב בהמשך הסיפור. נהיה גן חיות שלם של גרמי שמיים ואם כולם יהיו כוכבי לכת יהיו שפוט יותר מדי. כרגיל במצבים סבוכים כאלו מתכנסת וועדה ויושבת על המדוכה. בסופו של דבר הוחלט שפלוטו אינו כוכב לכת אלא רק כוכב לכת ננסי, קטגוריה חדשה שאפשר לדחוף לתוכה כל מיני דברים וחזרנו למודל עם שמונה כוכבי לכת.

Planet Nine

בראון וצוות המחקר שלו ממשיכים לחפש כל מיני דברים הרחק הרחק מהשמש וגם מוצאים אותם ולכן הציגו אפשרות של כוכב לכת נוסף במערכת השמש. הפרסום  במגזין היוקרתי Science העלה אפשרות לקיומו של כוכב לכת נוסף. גם כיום, ולא רק בזמן פרסום המאמר אין ראיות ישירות לקיומו ובוודאי לא מיקומו או מסלולו אלא ראיות תיאורטיות שמצביעות על אפשרות קיומו. הבה נסביר ונפרט יותר על ההיסטוריה של גילוי כוכבי הלכת הנוספים.

הבעיה העיקרית אותה ניסו החוקרים לפתור היא הפרעות בתנועת כוכבי הלכת. אנו מדמיינים לעצמנו תנועה חלקה של כוכבי הלכת במסלולים אליפטיים, כמעט עגולים, אבל זה אינו נכון. כוחות הכבידה של גופים אחרים גורמת לתנועה שאינה חלקה. הפרעות אלו מכונות פרטוברציות וידועות כבר מאות שנים.

מי שיביט ממרחק רב בשמש יראה שהתנועה שלה אינה חלקה ויש קפיצות קטנות. השמש היא אמנם 99% ממסת מערכת השמש אבל צדק (שמסתו כ 0.66% ממסת מערכת השמש) משפיע על התנועה שלה. כיום זוהי אחת השיטות לגלות כוכבי לכת סביב כוכבים רחוקים.

למעשה גם באסטרונומיה העתיקה שעוד התבססה על הארץ במרכז ותנועה חלקה מעגלית מושלמת של כוכבי הלכת, עשו דברים דומים. בכל פעם שהתצפיות נהיו מדויקות יותר ולא התאימו לתאוריה, שוכללה התאוריה על ידי הוספת מעגלים נוספים וטיוב התאוריה. התוצאה הסופית שרוכזה בידי תלמי לספרו "האלמגסט" כללה כארבעים מעגלים שונים ומשונים! גם קופרניקוס ששם את השמש במרכז, אך נשאר עם מסלולים שהם מעגלים מושלמים היה צריך מספר דומה של מעגלים לפיתוח התיאוריה שלו. מעגלים אלו נעלמו כלא היו עם תגליתו של קפלר כי המסלולים הם למעשה אליפסות ולע מעגלים.

מציאת אורנוס נפטון ופלוטו

אותנו מעניינות הפרעות בתנועת כוכבי הלכת, ולאחר המצאת הטלסקופ כבר אי אפשר היה להתעלם מכך ששום תיאוריה: לא זו של קופרניקוס ולא זו של קפלר יכולה להסביר את העיוותים הקטנים במסלולי צדק ושבתאי. מאחר והטלסקופ הרחיב את גבולות השמים לאין שיעור בהראותו אלפי כוכבים שלא היו ידועים קודם, עלתה ההשערה שיש גם כוכבי לכת חדשים ולא ידועים והובילו לחיפוש ולגילוי כוכב הלכת אורנוס בשנת 1781 בידי האסטרונום האנגלי הרשל (מומלץ לבקר בבית שלו בעיירה באת'). לאחר גילויו של אורנוס, ההפרעות נמשכו והיה צריך שוב להסביר אותן והפעם גילו את כוכב הלכת נפטון בשנת 1846 (בחישוב מדויק ובהצבעה כמעט ישירה על מיקומו). ההפרעות,כצפוי, נמשכו והחלו לחפש כוכב לכת נוסף כי מה שעבד עד עכשיו פעמיים, בוודאי יעבוד גם בפעם הבאה.
כוכב הלכת המבוקש כונה באופן מסורתי פלנטה-X. ב-1930 התגלה כוכב הלכת פלוטו וההתרגשות הייתה רבה שכן זהו כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעזרת צילומים, אבל פלוטו היה קטן ומסכן ולא ממש מסוגל להשפיע על נפטון ולכן ההפרעות נמשכו ואיתן גם החיפושים, אבל במשך עשרות שנים לא מצאו כלום, עד שנכנסו מחשבים לתמונה ואיכויות הצילום השתפרו, וגם חוקר אחד, מייק בראון מקליפורניה נכנס לעובי הקורה והצליח למצוא לא מעט גופים חדשים.
בראון גילה בתחילת שנות האלפיים גופים רבים (סיפורם מופיע בספר איך הרגתי את פלוטו - לא תורגם לעברית) מעבר למסלולו של נפטון,  אבל כולם היו גופים קטנים. לא כאלו שיכולים להשפיע במידה משמעותית  על מסלולי נפטון ואורנוס.

כוכב לכת שקיים רק במודלים

החיפוש אחר כוכב הלכת X שמאז מכונה Planet Nine נמשך והפעם נעזרו במחשבים.במקום לצלם ולחפש גופים קטנים אפשר לרתום את כוח המחשוב לביצוע הנדסה לאחור ננסה "להמציא" כוכב לכת עם מאפיינים של גודל, מסה, מיקום, מסלול כלשהם ונראה אם זה פותר לנו את הבעיות. לאחר ריצות מרובות במחשבי על, נמצאה אפשרות כזו והיא התגלית שהתפרסמה.

הגוף, הוא בגודל של נפטון, ובעל מסה של עשרה כדורי ארץ. הרכבו המשוער גזי ופני השטח שלו קפואים. גוף כזה לא יכול להיווצר במרחק רחוק כל כך מהשמש, ולכן כנראה נוצר קרוב יותר למרכז מערכת השמש "ונבעט" החוצה (כנראה עקב הכבידה העצומה של צדק). זמן הקפתו סביב השמש הוא 15000 שנה, מסלול אקסצנטרי מאד ונע בין 200 יחידות אסטרונומית (מרחק הארץ מהשמש) ל-1200 יחידות אסטרונומיות. עקב המסלול האליפטי והעובדה שהכוכב נע הרבה יותר מהר כאשר הוא קרוב לשמש, רוב הזמן הוא מרוחק מהשמש ונע באיטיות מרגיזה. אם הוא היה קרוב, אולי כבר היו מוצאים אותו (בכל זאת אוביקט גדול  הרבה יותר מאשר הגופיפים הקטנים שהתגלו במרחקים דומים). אם לא מצאו כנראה שהוא מרוחק.

עוד ראיות נסיבתיות

מאחר ומדובר בראיות נסיבתיות בלבד יש למצוא יותר מהן. בראון ושותפיו מצאו שלדי הרבה גופים רחוקים הרחק ממסלול נפטון, יש נקודת פריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש) כמעט זהה. זה מאד לא צפוי, הנקודה הייתה צריכה להיות מפוזרת, ולכן "משהו" צריך לגרום להם להסתדר ככה יפה. אותו "משהו" הוא הפלנטה החסרה. לטענתם, הסיכוי שסידור כזה יקרה ללא פלנטה נוספת הוא נמוך מאד, אולם במודל הכולל פלנטה כזו, הכל יופי טופי. חוקרים אחרים לא מקבלים את הטענות והפיסור עדיין יכול להיות אקראי, בעיקר צריכים עוד ראיות, עוד גופים, עוד מסלולים, אבל מאחר והיעדר ראייה אינו ראייה להיעדר, בראון וצוותו מקווים להצליח לצלם את הפלנטה, מה שיוכיח די בוודאות שהיא קיימת.

מי יכול לראות עד לשם?

אז מה עושים עכשיו בהנחה שהגוף בכלל קיים?לחפש את הגוף הנ"ל ברחבי השמים היא משימה קשה מאד - הרבה יותר קשה מאשר לחפש מחט בערמת שחת (או טבעת יהלום באוטו זבל, או כונן המכיל מפתחות ביטקוין במזבלה). אם הוא בשיא המרחק מהשמש יהיה בלתי אפשרי לראות אותו. הוא לא מחזיר מספיק אור. אם הוא קרוב, המשימה עדיין קשה. המשך המחקר יצריך מעבר על לוחות צילום ישנים וחיפוש אובייקטים לא מזוהים בהם. לרוב אלו יהיו הפרעות בצילום, אבק ושאר מרעין בישין, אבל אם ימצאו שתי נקודות שאולי הן הגוף המסתורי שצולמו בהפרש של כמה עשרות שנים, יהיה אפשר לנסות ולחשב את המסלול של הגוף, לשער איפה הוא כיום ולהסתער עליו עם מיטב הטלסקופים. הטלסקופ הראשון שיכול לעזור הוא טלסקופ סובארו, מהסיבה ששדה הראייה שלו רחב יחסית ולכן הטלסקופ יכול לסרוק חלק גדול יותר של השמים בפחות זמן. רק אם בסובארו ימצאו משהו, יכוונו בצורה מדויקת יותר את התותחים הכבדים יותר - טלסופק קק וטלסקופ האבל וינסו לאמת את ההשערה. כל זה לא קרה והתקוות הן עכשיו לטלסקופ חדש ההולך ומושלם בימים אלו (ינואר 2025)

טלסקופ ורה רובין

לורה רובין Vera Rubin מגיע מאמר נפרד על פעולה בתחום האסטרונומיה, בחקר תנועת גלקסיות ומחקר שהוביל בסופו של דבר להשערת החומר האפל ביקום. כמובן שבתור אישה היא הייתה פורצת דרך בתחום יחד עם נשים נוספות שהצליחו להיכנס, בקושי ובנחישות לעולם הגברי הדי סגור הזה. רובין נפטרה בשנת 2016 ומצפה LSST בצ'ילה מוסב כרגע לטלסקופ חדש עם מצלמה משהו משהו סוף הדרך שייקרא על שמה של רובין ותיאורטית עוצמת הטלסקופ והמצלמה יכולים להצליח לצלם את Planet Nine. נראה שעד סוף שנת 2026 כבר יהיו נתונים. נחכה

בתרשים הבא מוצגת מערכת השמש, מסלולי הגופים שכבר נמצאו והאליפסה הענקית שמתארת את מסלולו המשוער של הגוף החדש, ואת גזרת החיפושים הצפויה בטלסקופ סובארו.

מסלולים של גופים רחוקים ומסלול מוצע לפלנטה X
(DATA) JPL; BATYGIN AND BROWN/CALTECH; (DIAGRAM) A. CUADRA/SCIENCE

והנה תרשים עדכני יותר (התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA  הטקסט מגזיןAstronomy ) הכולל עוד גופים רבים טרנס-נפטוניים, רובם אפילו ללא שם.

 (התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA  הטקסט מגזיןAstronomy )

כפי שמודה מייק בראון, עד שלא יראו אותו דרך טלסקופ ויצלמו, הנתונים יישארו בגדר השערה, השערה טובה אבל עדיין השערה. לנו נותר רק לחכות.

כל כוכבי הלכת ביחד

מאמר זה עוסק באפשרויות לראות בזמן אחד את כל חמשת כוכבי הלכת הנראים בעין: כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי. נתחיל בתמונה שאולי תראו בכל מיני מקומות עם ההדגשה שככה זה לא ייראה. אני השתמשתי בסט של כדורי גומי שיש לי ובמקומות אחרים עושים תמונות AI. 

כרגיל נעשה סדר מה עובדות ומה שטויות. פשוט המשיכו לקרוא.

התיישרות פלנטרית? ממש לא ככה!

ינואר-פברואר 2025

עדכון 26/2/2025 גם לקראת סוף פברואר, למרות שטכנית כוכבי הלכת מעל האופק לאחר השקיעה, בפועל את שבתאי אי אפשר לראות כי הוא נמוך מוחייור מדי וגם את כוכב חמה קשה מאד לראות.

ברשת תראו לא מעט פרסומים על התיישרות פלנטות בתאריך 25/1/25. מדובר כמובן בגרעין עובדתי כלשהו שהתנפח לשטות מוחלטת ונסביר למה:

1. אכן אפשר יהיה לראות לא מעט כוכבי לכת בשמיים, זה נכון הרבה מאד פעמים
2. כוכב חמה הוא כוכב בוקר כרגע ואילו נוגה כוכב ערב מה שאומר שאת שניהם אי אפשר לראות ביחד, וכך קרסה הכותרת של רואים את כל הפלנטות.
3. אוראנוס ונפטון חסרי עניין מבחינתנו
4. כמובן שאין שום התיישרות, מה שזה לא יהיה, כוכבי הלכת מפוזרים על פני כל השמיים, חלקם במערב (נוגה ושבתאי) וחלקם במזרח (צדק ומאדים).
5. אירועים כאלו לא מוגבלים אף פעם ליום אחד אלא לתקופה שמישכה משתנה. מה שיהיה ב-25 לא שונה מה-24 ומה-26 . את 4 כוכבי הלכת הנראים אפשר לראות כבר מדצמבר 2024 בו זמנית בשמיים
6. לעתים אפשר לראות את כל כוכבי הלכת הנראים בו זמנית. זו תמיד תצפית קשה בגלל כוכב חמה ולכן מישכה לרוב קצר מאד לפני הזריחה או אחרי השקיעה, אבל זה לא אירוע נדיר במיוחד ואם אני זוכר אני אפילו כותב עליו.
7. אירוע שדווקא כן מעניין בהקשר זה הוא שכל כוכבי הלכת באותו רביע, כלומר בטווח של 90 מעלות. זה אכן לא קורה הרבה ויכול להיחשב מיוחד, אבל זה לא המקרה.

ובכל זאת אם רק כוכב חמה חסר, מתי הוא יצטרף לשאר חבריו? זה יקרה במהלך פברואר ותחילת מרץ ואז אכן יהיה אפשר לראות בו זמנית את חמשת כוכבי הלכת הנראים בעין, ככאשר כרגיל כוכב חמה הוא הבעייתי ומגביל את האפשרויות כמו גם שבתאי שכבר נמוך למדי בשמיים וחיוור יותר מכוכב חמה ולא נראה בעין . הנה מפה לדוגמה.

כל כוכבי הלכת הנראים בו זמנית בשמיים - פברואר 2025

דצמבר 2022

בדצמבר 2022 יהיה אפשר לראות את כל כוכבי הלכת בזמן אחד פרוסים על פני כל השמיים ממזרח עד מערב. כוכב חמה ונוגה שניהם כוכבי ערב וייראו סמוך לשקיעה, כאשר מאדים בדיוק זורח במזרח. באמצע יהיו צדק ושבתאי.

הנה תמונת אילוסטרציה לתאריך 20/12/2022

כל כוכבי הלכת 12/2022

יוני 2022    

שבתאי צדק מאדים ונוגה כבר כמה חודשים ביחד בשמי הבוקר עם מפגשים כאלו ואחרים. לכמה ימים בסוף חודש יוני יצטרף אליהם כוכב חמה, שכרגיל, יהיה הקשה ביותר לראייה. תאריך מומלץ לצפייה הוא 27/6/2022 לפנות בוקר (04:45). הירח ייה קרוב יחסית לכוכב חמה (וגם לנוגה). שאר כוכבי הלכת גבוהים ואין שום בעייה לראות אותם.

מה שמעניין בהתיישרות זו הוא שכוכבי הכלת מסודרים בשמיים בצורה זהה למרחקים מהשמש. כוכב חמה הכי קרוב, אחריו נוגה, מאדים צדק ושבתאי. אפילו המרחקים הזוויתיים ביניהם (על כיפת השמיים) די דומים ליחסי במרחקים האמיתיים מהשמש.

אילוסטרציה של כוכבי הלכת 27/6/2022 05:00

יולי 2020

בחודש יולי 2020 ניתן לראות את כל כוכבי הלכת בשמיים לפני הזריחה ביחד או תוך פרק זמן קצר מאד. הקושי העיקרי הוא כוכב חמה שאמנם נמצא מעל האופק אבל קשה לראייה. לכן המעוניינים לצפות יכולים לעשות זאת בתאריך בו כוכב חמה בריחוק מירבי מהשמש 21/7/2020 ואז הוא זורח בשעה 4:30 בערך וניתן לראייה כעשרים דקות לאחר מכן. באותו בוקר כוכב הלכת צדק שוקע בשעה 5:15 ולכן נקודת הזמן בו יראו בעין את כולם בשמיים מצומצמת מאוד לטווח של 4:50-5:00 בערך ודורשת תנאי תצפית מיטביים וראיה נקייה לשני האופקים. בימים אחרים יהיה ניתן לראות בצורה טובה ארבעה כוכבי לכת ולדעת שמרקורי גם מעל האופק.
*
לבעלי טלסקופים נציין שבאותו זמן גם אוראנוס ונפטון, שנראים היטב בטלסקופ, אבל דורשים הגדלה רצינית (150 לאוראנוס, 300 לנפטון), נמצאים מעל האופק ואפילו פלוטו (לשה צריך טלסקופ גדול וגם אז יראו רק נקודה חיוורת מאד).
*
הנה שתי תמונות הדמייה מתוכנת סטלריום. ההבדל הוא רק בתצוגה, אחת ישרה והשנייה עגולה. שתיהן מציגת את שדה הראייה בצורה שונה ממה שרואים בעין אבל מאפשרות מבט רחב על כל או רוב כיפת השמיים

מבט על צדק שוקע ומרקורי עולה וכל הכוכבים על קו ישר (המילקה - לא מופיע בתמונה)

מבט צד - מרקורי זורח בשמאל (צפון מזרח) וצדק שוקע מימין (דרום מערב)

יולי 2018

בחודש יולי 2018 כל כוכבי הלכת נראים בעין  יהיו בשמים באותו זמן, אולם האפשרות לראות את כולם בזמן אחד היא קלושה. כוכב חמה נמוך מאוד כאשר מאדים זורח, והאפשרות לראות מהארץ את שניהם באותו זמן קלושה למדי. בכל זאת טכנית, כל חמשת כוכבי הלכת מעל האופק, והנה תרשים סימולציה מתוכנת סטלריום:

כל כוכבי הלכת מעל האופק 12/7/2018 21:09

הזדמנות נוספת לראות את כל כוכבי הלכת בשמים בבת אחת היא בחודשי הקיץ של שנת 2016. בתחילת חודש אוגוסט נוגה וכוכב חמה הם כוכבי ערב ומספיק רחוקים מהשמש, מעט למעלה מהם צדק וישר בכיוון דרום, מאדים ושבתאי. בניגוד לתחילת השנה הפעם התצפית תהיה נוחה בשעות הערב המוקדמות. בתאריך 4/8 גם הירח יצטרף לחגיגה.
כרגיל, כוכב חמה הוא הבעייתי מבין כוכבי הלכת ותוך ימים ספורים בלבד הוא יחל לנוע לכיוון השמש ויהיה קשה לראותו. גם צדק בדרכו להיעלם ולהפוך לכוכב בוקר. המסקנה היא לנצל את מחציתו הראשונה של חודש אוגוסט לחזות במחזה יפה זה
הנה תרשים מים 4/8/2016 כ"ט תמוז (אור לראש חודש אב). הכולל גם את הירח החדש .

כל כוכבי הלכת - אוגוסט 2016

בתחילת שנת 2016 צפוי סידור שמיימי מעניין ונדיר. כל כוכבי הלכת ייראו בו זמנית בשמים. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בתחילת שנת 2005. הצפייה תהיה אפשרית בשעות הבוקר המוקדמות, בטרם הזריחה בין התאריכים 20/1-20/2.  מומלץ לצפות בין התאריכים 27/1 כאשר הירח ליד צדק (המערבי ביותר) ועד 6/2/2016 כאשר הירח יהיה במזרח וסמוך לכוכב חמה. את ארבעת כוכבי הלכת הראשונים תראו בנקל, אבל כוכב חמה הוא חמקמק וחיוור, כדאי להיעזר בנוגה על מנת למצוא אותו.

מיקום כוכבי הלכת יהיה כך: צדק בדרום מערב בקבוצת אריה הנוטה לשקוע, מאדים בקבוצת מאזניים בדרום. בין צדק למאדים יראו את כוכב ספיקה הבהיר בקבוצת בתולה. משם מזרחה נמצא את שבתאי בקבוצת נושא הנחש (מעל עקרב) בדרום מזרח ואת נוגה הבהיר וכוכב חמה החיוור בקבוצת קשת הזורחת נמוך בדרום מזרח.

כעבור חודש צדק כבר ישקע עם אריה וכוכב חמה ונוגה יתחילו להתקרב לשמש ושוב נצטרך לחכות כמה שנים לאפשרות לראות את כל כוכבי הלכת בזמן אחד.

הנה שני תרשימים זהים (רק הפרספקטיבה שונה) מתאריך 2/2/2016 בשעה 5:45. ההבדל העיקרי בין הימים הוא במיקום הירח שיבקר כל פעם כוכב לכת אחר. התרשימים נוצרו בעזרת התוכנה החינמית סטלריום. שימו לב לחלוקה של כוכבי הלכת על מישור המילקה (אקליפטיק)

כל כוכבי הלכת 2/2/2016

כל כוכבי הלכת 2/2/2016

כוכב הלכת נוגה - עובדות מפתיעות על הפלנטה!

כוכב הלכת נוגה

בימים אלו מיד לאחר השקיעה, מבט מערבה מגלה כוכב שמימי בהיר בצורה יוצאת דופן. הוא כל כך בהיר שהוא נראה כריבוע ולא כנקודה ולעיתים אפשר להתבלבל ולחשוב אותו למטוס. זהו כוכב הלכת נוגה, העצם הבהיר ביותר בשמים פרט לשמש ולירח. נוגה הוא כוכב הלכת השני במערכת השמש. מרחקו מהשמש כמאה מיליון קילומטר, וגודלו כמעט זהה לגודל כדור הארץ. בעבר נוגה נחשב מעין תאום של כדור הארץ. במציאות, אם יש גיהנום במערכת השמש, נוגה הוא אחד המתמודדים הראשיים על התואר.

למה חם שם כל כך

לא לגמרי ברור איך ומה קרה בנוגה. בשלב מסוים, אולי כתוצאה מפגיעת מטאורים, התפרצויות וולקניות או גורמים אחרים, כול הנוזלים שהיו על פני השטח שלו התאיידו לאטמוספירה. מכאן התחיל תהליך שאין ממנו חזור, הידוע בשם אפקט החממה, האטמוספירה נהייתה עבה יותר וצפופה יותר. האטמוספירה היתה חדירה לקרינת אינפרא אדום (קרינת חום), אך אטומה לשחרור שלה, האויר הלך והתלהט עד שהמערכת הגיעה לשיווי משקל כמו שהיא היום. אנשי איכות הסביבה טוענים שדבר דומה יכול להתרחש גם בכדור הארץ.

שיווי המשקל הוא נוראי, הטמפרטורה על פני נוגה היא בין 400 ל-500 מעלות כאשר אין כמעט הבדל בין קו המשווה לקטבים ובין יום ולילה. הרוחות בנוגה מהירות מאד והאויר החם מתפזר במהירות על פני כל כוכב הלכת ולא מאפשר לו להתקרר. האטמוספירה מורכבת מפחמן דו חמצני וגופרית ופני השטח לעיתים מבעבעים בגלל הטמפרטורה. כמובן שאין מה לדבר על נוזלים והגשם היחידי שאולי יורד הוא גשם חומצי המתאדה מייד. בהחלט מקום לא נעים.

תמונת רדאר של פני השטח של נוגה. הצבעים ובססים על גשושיות שהצליחו לנחות על ונוס. מקור הצבעים בגופרית ובשאר החמוצות שבאטמוספירה. מקור: נאסא.

הפוך מכולם

לנוגה עוד מספר מאפיינים מוזרים, כיוון סיבובו העצמי הוא ממזרח למערב, הפוך מרוב כוכבי הלכת האחרים, ולכן השמש זורחת במערב (בכיוונים במונחי כדור הארץ). זמן הקפתו סביב השמש קצר מזמן הקפתו העצמית (כלומר אורך היום גדול מאורך השנה במושגי יום ושנה כפי שאנו מכירים אותם) ועדיין למרות שצד מסוים לא פונה לשמש במשך כמעט 4 חודשים, צד זה לא מצליח להתקרר.

שוויה שוויה, לנגזם לנגזם

נוגה סובב לאט מאד. מהירות הסיבוב בקו המשווה היא 6.5 ק"מ לשעה. לו היה אדם רץ או הולך מהר בקו המשווה הוא היה יכול לראות שקיעות באורך אינסופי (לשם השוואה, מהירות הארץ בקו המשווה היא 1600 קמ"ש - מהירות של מטוסי קרב בטיסה על קולית). אבל בנוגה, השמש נראית בקושי, חיוורת מבעד לאטמוספירה הסמיכה וכוכבים אינם נראים כלל. בסמיכות של האטמוספירה אדם בקושי היה מסוגל לזוז ומהירות של 6 קמ"ש תיחשב שם גבוהה מאד. צפיפות האויר על פני השטח גבוהה פי 90 מאשר בארץ (ושקולה לצפיפות בעומק קילומטר מתחת לפני הים). מי שהיה הולך שם היה נמעך מיד. קשה להיות על נוגה.

בהיר כמו יהלום

מרחקו הקרוב של נוגה וגודלו גורמים לבהירותו הגבוהה בשמים. בשיא קרבתו נוגה נמצא בין כדור הארץ לשמש ולא נראה כלל (כמו הירח, כל האור הנופל אליו חוזר לשמש). למרות זאת לנוגה יש אטמוספירה ולכן אפשר לצפות בו גם בשיא הקירבה ולראות רק את האור העובר דרך האטמוספירה. בשיא ריחוקו הוא נמצא בדיוק מאחורי השמש ולא נראה כלל (אמנם כל האור
מהשמש חוזר אלינו, אבל נוגה נעלם באור השמש החזק) בין לבין נוגה משנה מופעים כדוגמת הירח.

קטן וגדול - קימור וחרמשי

השינויים הקיצוניים במרחקו של נוגה, מ-50 מיליון קילומטר  ועד 250 מיליון קילומטר, מתבטאים בכך שגודלו משתנה מאד, וניתן לראות שינויים אלו בקלות דרך טלסקופ (בדומה לשינויים בכוכב הלכת מאדים). גם את שינויי המופע, בדומה לירח, ניתן לראות בקלות וכבר גלילאו שם לב לשינויים אלו בגודל ובמופע ואפילו טרח להצפין מידע זה בהודעה לטינית לקפלר שלא הצליח לפענח אותה. לאיזון מגיע נוגה כשהוא במרחק מקסימלי מהשמש. מופעו אז הוא בדיוק חצי, גודלו ממוצע, ובהירותו גבוהה מאד. במרחק זה מהשמש הוא גם מגיע לשיא מרחקו הזוויתי מהשמש ונראה כשלוש שעות לאחר השקיעה.

כאשר נוגה רחוק מכדור הארץ, רוב האור מהשמש שפוגע בו מוחזר לכדור הארץ והוא נראה כמעט ככדור שלם.  הכדור הופך לקימור (גיבוס) ככל שנוגה מתרחק מהשמש. לאחר שהגיע למרחק המרבי מהשמש  המופע הוא של חצי כדור כפי שהזכרנו. ככל שנוגה ממשיך להתקרב לכדור הארץ הוא ייראה חרמשי יותר, רוב האור הפוגע בו מהשמש מוחזר לכיוון ההפוך מכדור הארץ.

השינויים בגודל ובמפוע של נוגה.צולם על ידי Statis Kalyvas בתקופה של כחמישה חודשים

ויהי ערב או ויהי בוקר?

נוגה בלבל את התוכנים הקדמונים, בגלל היותו כוכב לכת פנימי (בין השמש לכדור הארץ), הוא נראה לפעמים מיד אחרי השקיעה, או כמה שעות לפני הזריחה, מסיבה זו הוא זכה גם לכינוי איילת השחר, וגם לכינוי כוכב המערב, הקדמונים הבינו שמדובר באותו כוכב בדיוק ושמרחקו לשמש קטן ממרחק הארץ לשמש.

כולם צופים ביחד

נוגה הוא אוביקט התצפית ההמונית הראשון. כאשר נוגה נמצא בין הארץ לשמש הוא יכול לעבור בדיוק על פני דיסקת השמש. זהו אירוע נדיר במיוחד המתרחש בממוצע 4 פעמים ב-240 שנה. במעבר של 1761 צפו עשרות אסטרונומים בנסיון לקבוע זמנים מדויקים ואת המרחק של הארץ מהשמש (ראו עוד במאמר על מדידת מרחקים ביקום). המעבר האחרון התרחש בשנת 2012 ונראה היטב מישראל. המעבר הבא יתרחש רק בתחילת המאה הבאה.

רואים אותו גם ביום!

נוגה כל כך בהיר שאפשר גם לראותו ביום. המאמץ משתלם. בלילות בלי ירח במקום חשוך וללא אורות, נוגה מסוגל להטיל צל. הצל שונה מצל שמש וגם מצל ירח ויש לו איזו כחלחלות משונה. מומלץ מאד לנסות ולראות את הצל שנוגה מטיל.
תצפית טלסקופים על נוגה תראה כוכב לבן ללא שום פני שטח. אנו נראה את העננים של נוגה וללא שום תצורה מפני הקרקע. רק  חלליות שנשלחו לנוגה ובסיוע רדאר המצליח לחדור את העננים הצליחו למפות את פני כוכב הלכת נוגה. הנקודה הישראלית: משימה של לווין מחקר ישראלי הכולל רדאר למשימת מיפוי מדויקת מאד של נוגה הוגשה לנאסא אך לא התקבלה ובניית הלווין לא יצאה אל הפועל.

התקבצות כוכבי לכת אוקטובר 2015

ביום שישי לפנות בוקר (9/10/2015) תהיה התקבצות נחמדה של כוכבי לכת במזרח.
לקראת סוף החודש שלושת כוכבי הלכת יתקרבו אפילו יותר
17-18/10/2015 - מאדים וצדק קרובים מאד פחות מקוטר ירח מלא (אפשר לראות את שניהם בשדה אחד גם בטלסקופ)
27-28/10 - מאדים נוגה וצדק מקובצים יחד
3/11 - נוגה ומאדים סמוכים מאד (צדק כבר הרבה יותר למעלה)
7/11 - התקבצות עם הירח וכוכבי הלכת


9/10/2015
וככה זה נראה

התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015

התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015
כל קבוצת אריה בתמונה

כוכבי הלכת נוגה וצדק (שנמצאים כבר זמן לא מועט בהתקבצות כזו או אחרת) וגם כוכב הלכת מאדים נמצאים כולם קבוצת אריה. בימים אלו גם הירח ישייט שם ויצור את ההתקבצות הבאה.

שימו לב שכמעט ואפשר להעביר קו ישר בין כוכבי הלכת והרי קו זה הוא הקו המכונה המילקה, או בלעז האקליפטיק והוא מציין למעשה את מישור הקפת כדור הארץ סביב השמש (ולעיני הקדמונים את מסלול תנועתה המדומה של השמש בשמים). אמנם הירח יכול להתרחק ממישור המילקה, אבל תזכרו שרק לפני שבוע וחצי היה ליקוי ירח מלא כך שהירח עדיין קרוב מאד למילקה.

התקבצות כוכבי לכת 09/10/2015

הכוכב הבהיר מעל הירח הוא נוגה הכוכב הבהיר מתחתיו הוא מאדים והכוכב היותר בהיר מתחת למאדים הוא צדק. בשעה 5:40 יזרח גם כוכב חמה בדיוק במזרח אולם הוא חיוור למדי וגם רחוק משאר השלישייה.

ההתקבצות מהווה הזדמנות מעניית לצילומים יפים. אפשר לתפוס את כל קבוצת אריה וכוכבי הלכת בעדשה רחבה או להתמקד בכוכבי הלכת והירח בלבד בעדשה ארוכת מוקד.

עובדות מרתקות על כוכב הלכת פלוטו

כוכב הלכת פלוטו, זכה למעמד של כוכב הלכת התשיעי במשך 76 שנה. מגילויו בשנת 1930 על ידי קלייד טומבאו Clyde Tombaugh ועד לסילוקו מרשימת כוכבי הלכת בועידה האסטרונומית השנתית של שנת 2006 בפראג.
פלוטו היה כוכב הלכת הראשון שהתגלה באמצעות מצלמה. הוא גם כוכב הלכת הראשון שנתגלה במצפה אמריקאי (מצפה לוואל באריזונה). צילומים של אותו איזור בשמים בימים שונים הראו הבדלים קטנים בין התמונות. הנקודה שזזה הייתה ככוכב לכת. כיום מגלים בשיטה זו עשרות ומאות כוכבי לכת ננסים ואסטרואידים וגם נובות וסופרנובות וכוכבי שביט מתגלים בשיטה זו בדיוק. קלייד טומבאו עבד קשה להשוות בין התמונות. מכשיר מיוחד איפשר צפייה בשתי תמונות בו זמנית כך שבלחיצת כפתור פשוטה היה אפשר לעבור מתמונה לתמונה. בצורה כזו כל שינוי בתמונות קופץ מיד לעין. לשינויים יש סיבות רבות. לכלוך, אבק, שריטה, תנאי שמים שונים והעבודה מפרכת. כיום מחשבים משוכללים עושים את העבודה (אולם גם הם מוצאים הרבה פעמים שינויים שאינם גרם שמים חדש). לאחר פסילת כל האפשרויות הקודמות, ולקיחת צילומים נוספים, ניתן לחשב מסלול של הנקודה הזזה ולהיווכח שהיא באמת מהווה כוכב לכת.

ברשימת העובדות בהמשך נעזרתי במאמר של מגזין Universe Today עובדות ידועות יותר ופחות על פלוטו. המגזין מאשר להשתמש בכל החומרים שבו בהינתן קרדיט נאות.

פלוטו הוא קטן
לא פלא שפלוטו עבר להיות מוגדר כוכב לכת ננסי. הוא באמת קטן. לא רק שהוא הקטן ביותר מבין כוכבי הלכת האחרים, הוא קטן יותר משבעה ירחים במערכת השמש כולל הירח שלנו, ארבעת הירחים הגדולים של צדק, טיטאן וטריטון.

לפלוטו יש אטמוספירה
לפלוטו אטמופסירה דלילה המורכבת מגז מתאן ופחמן דו חמצני. האטמוספירה משנה מצבי צבירה מגז למוצק בהתאם למרחקו של פלוטו מהשמש. אטמוספירה זו התגלתה רק בשנת 1985, כאשר פלוטו כיסה כוכב מרוחק. התברר שמעט לפני הכיסוי הייתה ירידה בבהירות הכוכב, דבר הנובע מכך שהוא היה מאחורי האטמוספירה של פלוטו (אבל לא מאחורי הכוכב עצמו). יצא לי פעם לראות תופעה דומה בצדק. הכוכב היה נראה בלוע מעט בתוך צדק לפני שנעלם וכך.

לפלוטו יש ירחים
לפלוטו ארבעה הירחים, כארון הידרה וניקס ועוד אחד שהתגלה ממש לאחרונה בתצלום של האבל. הירח כארון גדול מאד יחסית לפלוטו ולמעעשה הם מהווים מערכת בינארית הסובבת סביב נקודה משותפת באמצע הדרך ביניהם. המרחק ביניהם זעום פחות מעשרים אלף קילומטר! גם כדור הארץ והירח סובבים סביב נקודה משותפת, אולם זו נמצאת כ-1500 קילומטר בעומק כדור הארץ ולא בחלל ולכן אי אפשר להתייחס אליהם כמערכת בינארית.

כוכב הלכת הננסי פלוטו וארבעת ירחיו - צילום טלסקופ האבל נאסא

למה פלוטו לא כוכב לכת
הסיבה העיקרית שפלוטו אינו כוכב לכת היא כי התגלו עוד גופים כמוהו והיה חסר לו ייחוד מסוים. מסלול של פלוטו משונה מאד וגם אינו נקי. אחת מההגדרות החדשות לכוכב לכת דורשת שהמסלול יהיה נקי, כלומר לא יהיו בו דברים אחרים מלבד כוכב הלכת (או הירחים שלו). מסתבר שבמסלול של פלוטו יש המון מסה (חומר), שאם נאסוף אותה תהיה  כמותה פי 14 מפלוטו עצמו! לשם השוואה איסוף כל החומר במסלול כדור הארץ (למעט הירח) יהיה פחות ממיליונית ממסת הארץ. להרחבה ראו את הסקירה על הספר  How I killed Pluto (הסקירה והספר באנגלית)

פלוטו קרוי על שם אל (ובאנגלית after a god and not after a dog)
פלוטו קרוי על שם אל השאול הרומי. כאשר הוא התגלה הוא כונה פלנטה X (השם בו אחר כך יכנו את הכוכב לכת הבא שיתגלה) . השם הוצע על ידי ילדה בת 11 מאנגליה במסגרת תחרות בחירת שמות והתקבל על ידי צוות המצפה.

לפלוטו צפוי עתיד מזהיר ככוכב שביט
פלוטו מורכב מסלע וקרח ביחסים זהים ובכך דומה לכוכבי שביט רבים. מכה קטנה שהוא יקבל ותזרוק אותו לשמש, תגרום לקרח להפוך לגז ולפלוטו להפוך לשביט ענקי ומרשים... אם אתם באזור, תנו איזו דחיפה לפלוטו לכיוון השמש...

משהו באמת יהיה שם עוד מעט
החללית אופקים חדשים New Horizons (ולא מדובר על תוכנית של משרד החינוך) בדרכה לפלוטו. החללית שוגרה בשנת 2005 ותגיע לאיזור ב-2015. הגעתה תתרום רבות לחקר פלוטו ועדכונים יבואו בעתיד.

פלוטו לא תמיד הכי רחוק
מסלולו המוזר של פלוטו גורם לו לפעמים לחדור לתוך מסלול נפטון. זה קורה למשך עשרים שנה מתוך 246 שנה של זמן ההקפה ובפעם האחרונה בין השנים 1979-1999. כרגע עדיין פלוטו יחסית קרוב לשמש, לשיא המרחק הוא יגיע בעוד כמאה שנים ובעוד מאתיים שנה שוב יהיה קרוב יותר מנפטון. דרך אגב, עובדה זו שמסלולו של נפטון לא נקי לגמרי, גרמה לציניקנים לשאול האם גם מעמדו של נפטון ככוכב לכת בסכנה אולם מסתו האדירה של נפטון, בולעת את פלוטו בלי להרגיש. לחובבי הפיצוצים, מסלוליהם של נפטון ופלוטו במישורים שונים ואין סכנה של התנגשות ביניהם...

תנועת כוכבי הלכת

במאמר עין צופיה על כוכבי הלכת, הסברנו מדוע כוכבי הלכת זכו לשמם. כוכבי הלכת נעים בשמיים מקבוצת כוכבים אחת לשנייה ונראים כל פעם במקום אחר. ראיתם כוכב אבל הוא לא זכור לכם כשייך לקבוצה. זהו כנראה אחד מכוכבי הלכת. כוכבי לכת הקרובים לשמש נעים במהירות. כוכבי לכת רחוקים כמו צדק ושבתאי נעים באיטיות.
הסרטון הבא מדגים באמצעות צילומים עוקבים של חמישה ימים את תנועתו של כוכב הלכת חמה. הכוכב שנבחר לצורך היחוס הוא כוכב הלכת צדק, שבעצמו זז, אולם תנועתו איטית מאד וזניחה לחלוטין לעומת תנועת של כוכב חמה. כוכב חמה נראה רק סמוך לאחר השקיעה או מעט לפני הזריחה, וקל לפספס אותו.

התכסות נוגה בירח

בתאריך 16/5/2010, ג' סיון תש"ע, יכסה הירח את כוכב הלכת נוגה. כוכבי הלכת סובבים סביב השמש במישור אחיד, ואף הירח סובב סביב כדור הארץ באותו מישור (לעומת ירחים אחרים הסובבים סביב קו המשווה של כוכב הלכת שלהם). כתוצאה מכך הירח יהיה על אותו קו ראייה לנוגה ויסתיר אותו. התכסויות הן די נדירות. סטיות של כמה מעלות מהמישור אפשריות ולכן כל חודש הירח יהיה קרוב מאד לכל כוכבי הלכת אבל לא יכסה אותם. גם כשיש התכסות, לא תמיד רואים אותה מישראל, ולפעמים ההתכסות היא ביום.

ההתכסות הפעם נראית מישראל והיא בשעות היום, אבל את כוכב הלכת נוגה אפשר לראות גם באור יום מלא! זו עובדה מפתיעה למדי, מאחר ובדרך כלל לא רואים כוכבים ביום, ונוגה הינו יוצא דופן. קשה מאד לראות אותו ביום, ואם לא יודעים בדיוק לאן להסתכל, בלתי אפשרי למצוא אותו. גם כשמסתכלים למקום הנכון, קשה מאד לראות אותו, אבל כשמצליחים, התענוג גדול, על רקע שמים כחולים, רואים נקודה לבנה מנצנצת חזק כפנינה בהירה בשמים.

נוגה מיד לאחר ההתכסות. שימו לב לצורת המופע של נוגה, ולכך שהוא בהיר הרבה יותר מהירח. צילום: גדי איידלהייט

כשיש התכסות, או התקרבות, מציאת נוגה קלה יותר. קודם מוצאים את הירח. אמנם הירח בהיר פחות מנוגה, אבל הוא גדול הרבה יותר ולכן קל יותר למצוא אותו (הבהירות הכללית של הירח גדולה יותר בגלל השטח שלו. אם נצמצם את הירח לגדול של נוגה, הוא יהיה בהיר מנוגה, בגלל שהירח יותר גדול מנוגה, נוגה בהיר יותר לעין, התמונה ממחישה בבירור את ההבדל), גם את הירח כדאי לדעת בדיוק איפה הוא יהיה בשמים (בשעה 11:00 בבוקר הוא יהיה בכיוון 83 מעלות - ממש כמעט במזרח ובגובה 40 מעלות מעל האופק). הבהירות של נוגה גבוהה אולם מרוכזת בנקודה קטנטנה. אחרי שמוצאים את הירח זזים קצת שמאלה (מזרחה) ורואים את נוגה. מומלץ להתחיל בתצפית כשעה וחצי לפני ההתכסות ולראות איך המרחק הולך וקטן כל הזמן, כמובן כדאי לחכות  גם לסוף ההתכסות.

כדי להצליח בראייה חשוב למצוא מקום מוצל בו לא רואים את השמש (אור השמש מסנוור ומאד מפריע). קיר של בנין יכול לעזור מאד, בהתאם לזוויות שניתנו קודם. מיקום כזה גם יבטיח שלא נתבונן בשמש בטעות ונגרום לעצמנו נזק חמור לראייה.

שעות ההתכסות מישראל (מאתר אסטרופידה) החל -11:39 ועד 13:05. צפייה בטלסקופים תאפשר לראות את נוגה נעלם ממש מאחורי הירח וצץ שעה ועשרים לאחר מכן, נוגה ייראה כמעט ככדור מושלם (מופע של 83%). התכסויות הן בעלות ערך מדעי. תזמון מדויק של ההתכסות מאפשר לבצע חישובים שונים על המרחקים והגדלים ביקום, ובעבר השתמשו בשיטות אלו.

הסרטון הבא הוא אוסף של כל התמונות שצילמתי באותו אירוע, מאחר והצילומים התבצעו ללא עקיבה, יש תזוזות ניכרות במיקום הירח, שימו לה שהתמונות לפני ההתכסות צולמו באור יום מלא ולכן הרק הכחול והבהיר כל כך. בסרטון אפשר לראות את הרגע המדויק בו נוגה יוצא מאחורי הירח.

קישורים נוספים
בעין צופיה תצפיות בכוכבי לכת

תצפית בכוכבי לכת

"אומרים ישנה ארץ
ארץ שכורת שמש
איה אותה ארץ
איפה אותה שמש
אומרים ישנה ארץ
עמודיה שבעה
שבעה כוכבי לכת
צצים על כל גבעה" (שאול טשרניחובסקי)

במאמרנו זו בסדרת עין צופיה - אסטרונומיה בלי טלסקופ, נעסוק בכוכבי הלכת והתצפיות שאפשר לעשות עליהם ללא עזרים אופטיים. השיר בפתיחה מציין שבעה כוכבי לכת. הכוכבים בעולם העתיק חולקו לכוכבי שבת – כוכבים היושבים במקומם ונראים תמיד באותו מקום ביחס לשאר הכוכבים ולכוכבי לכת – כוכבים ההולכים בין כוכבי השבת. בעולם האסטרונומיה העתיק, כדור הארץ נמצא במרכז והוא עומד וסטטי. השמש והירח נספרו בין כוכבי הלכת מאחר והם זזים מיום ליום. בנוסף, כוכבי הלכת של העולם העתיק כוללים גם את כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי, סך הכל שבעה כוכבי לכת. כל כוכבי הלכת האלו זוהו לפני אלפי שנים ויש להם שמות עבריים המופיעים במשנה ובתלמוד.

שמותיהם העבריים של כוכבי הלכת כמעט מתבקשים מאליהם. כוכב חמה – הקרוב ביותר לשמש, נוגה – בגלל אורו החזק, מאדים – צבעו האדום, צדק – כנראה מהפסוק בתהילים: "צדק משמים נשקף", שבתאי – שבתאי היה הכוכב השביעי ולכן נקרא באותו שם של היום השביעי. בעברית נעשה גלגול מהמילה שבת למילה שבתאי.

כיום מערכת השמש כוללת שמונה כוכבי לכת. השמש והירח אינם נספרים והשלושה הנוספים הם ארץ, אוראנוס (התגלה ב-1781) ונפטון (התגלה ב-1846). שני האחרונים התגלו במאות השנים האחרונות ולכן גם אין להם שמות עבריים. לכבוד שנת האסטרונומיה הבינלאומית נערכה תחרות "כוכב לכת עברי נולד" בה ניתן להציע שמות עבריים לכוכבים אלו. לשמחתי הרבה אני אחד מהמציעים לשם אורון שהתקבל כשמו של כוכב הלכת אוראנוס.


כוכב לכת נוסף, פלוטו (התגלה והוסף לרשימת כוכבי הלכת ב-1930) הודח ממעמדו עקב כך שלא ענה על קריטריונים חדשים שנקבעו בועידה של האגודה האסטרונומית הבינלאומית בשנת 2006. הקריטריונים דרשו כוכב במסלול כמעט מעגלי ובמישור מסוים שהוא גדול מספיק מאובייקטים אחרים במסלולו.  פלוטו הוא כוכב קטן מאד, יש לו ירח כמעט בגודל זהה, מסלולו מוזר ביותר ולמעשה הוא אינו שונה מאובייקטים רבים אחרים הנמצאים בשולי מערכת השמש ואף גדולים ממנו. הכללתו של פלוטו ככוכב לכת הייתה מחייבת הכנסת לפחות ארבע גרמי שמים נוספים לאותה קטגוריה, למשל אסטרואידים ענקיים בחגורת האסטרואידים (וביניהם קרס ו-וסטה) שזכו בעבר למעמד של כוכבי לכת (כולל סימון והכנסה למפות אסטרולוגיות) אולם כיום לא נחשבים יותר ככאלו. ניתן לראות סיכום קצר בעברית בערך פלוטו בויקיפדיה העברית ובהפניות בסוף הערך.

למרות שכוכבי הלכת נראים כנקודות ובודאי שאי אפשר לראות עליהם פרטים בעין, יש אפשרות לערוך עליהם תצפיות מענינות. המאמר יתרכז בתצפיות אלו ובסופו יפורטו תצפיות נוספות הדורשות עזרים אופטיים.



תופעות כלליות לכוכבי הלכת
הדבר המשותף לכל כוכבי הלכת ושנתן להם את שמם הוא שהם אינם במקום קבוע בכיפת השמים. זו גם הסיבה שמפות כוכבים, אטלסים ופלניספירות לא מציינים אותם כלל, אלא רק במפות לתאריכים מסוימים. כדי לשים לב לתנועתו של כוכב הלכת יש לבצע תצפיות באפון רצוף במשך מספר לילות על מיקום כוכב הלכת בשמים ביחס לכוכבים אחרים ולראות את התזוזה היחסית ביניהם. ראייה של כוכבי לכת היא פשוטה וניתנת לזיהוי על ידי חיפוש כוכב בהיר שאינו מופיע במפות הכוכבים. הלוחות מציינים בדרך כלל באיזה קבוצת כוכבים נמצא כל כוכב לכת וקל למצוא אותם. עבור כוכב חמה, נוגה ומאדים זה דורש תצפיות רצופות במשך כמה לילות. בצדק התזוזה איטית יותר. צדק מסיים הקפה סביב השמש פעם ב-12 שנה ולכן הוא עובר מקבוצה לקבוצה בשמים פעם בשנה. כדי לראות את התנועה יש לצפות פעם בשבוע כאשר ההבדל כבר יהיה ניכר. בשבתאי התזוזה היא איטית אף יותר. שבתאי מסיים הקפה פעם ב-30 שנה וכדאי לצפות פעם בשבועיים/חודש ולראות תזוזה ניכרת.
אוראנוס ניתן לראייה בעין, אך הוא חיוור מאד, גם משך ההקפה העצום (84 שנה) לא מראה תזוזה ניכרת אלא בהפרש של חודשים ושנים. מסיבות אלו אוראנוס לא זוהה בעבר ככוכב לכת.

תנועה אחורנית
התופעה המשונה ביותר בתנועת כוכבי הלכת היא שתנועתם בשמים אינה אחידה. לעיתים נראה שהם נעצרים, זזים קצת אחורה, נעצרים שנית וממשיכים קדימה. שרטוט של תנועתם ייצור מעין מעגל בשמים. תנועה משונה זו היוותה בעיה רצינית לאסטרונומיה הקדומה שכן לא הייתה אפשרית להסבר כהקפה של עצם את כדור הארץ. הפתרון היה הסבר תנועה הכולל מספר מעגלים שבהם נע כוכב הלכת ומאפשרים תנועה כזו. בפועל התנועה נגרמת משילוב תנועותיהם של כדור הארץ וכוכב הלכת סביב השמש כך שמתקבלת אשלייה כאילו כוכב הלכת זז אחרונה על מנת לצפות בתנועה זו יש להצטייד במפת שמים, ולצייר את מיקום כוכב הלכת (בערך) ליד הכוכבים ולעקוב כל לילה. את המועדים בהם כוכב לכת עובר לתנועה אחורנית ניתן למצוא בלוחות שבאלמנך האגודה.  התמונה המצורפת מתארת היטב את התנועה לאחור של מאדים. תמונות וספות כדאי למצוא באתר APOD. יש להגיע לדף החיפוש ולחפש Retrograde motion. מומלצת במיוחד תמונה וסרט וידאו המראים את תנועתו של שבתאי בשמים במשך שלוש שנים!

תנועת שבתאי במשך שלוש שנים. מומלץ ללחוץ עת התמונה. התמונה של פיטר וינרויטר

הרחבה על תנועה אחרונית באסטרופדיה העברית.
תנועת כוכבי הלכת לא תמיד יוצרת מעגלים אלא צורות אחרות, וניתן לראות עוד הנפשה של התנועה,

התקבצויות
כל כוכבי הלכת נעים על אותו מישור שמימי. גם השמש והירח נעים על מישור זה שזכה לשם מישור הליקויים (אקליפטיק). קבוצות הכוכבים הנמצאות במישור זה נקראות גם גלגל המזלות. אלו הן 12 קבוצות שבהן השמש עוברת במהלך השנה. חוץ מעובדה זו אין בהן שום ייחוד לעומת יתר קבוצות הכוכבים בשמים. לכן כוכבי הלכת נמצאים לעיתים קרובות אחד ליד השני (מרחק של מעלות בודדות ואפילו פחות). התקבצות הינה מראה נעים מאד לעין. התקבצות של שני כוכבי לכת הינה נפוצה מאד, שלושה זה כבר מעניין וארבעה כוכבים ביחד זו חגיגה. לעיתים גם הירח מצטרף לחגיגה זו של התקבצות כפי שהיה לא מזמן בהתקבצות של הירח, נוגה וצדק. למידע אודות התקבצויות יש לעיין בלוחות.


התכסויות
אירוע נדיר יותר מהתקבצות הוא התכסות כאשר הירח מכסה את כוכב הלכת כך שלא ניתן לראותו. התכסויות הינן נדירות למדי, אך כשהן קורות זה אירוע מרתק שלמרות שאפשר לראותו בעין, מומלץ להצטרף לתצפית מאורגנת עם טלסקופים. מישראל היו ב-2006 שתי התכסויות, של נוגה ושל שבתאי.

נוגה דקות אחדות לאחר תום ההתכסות. שימו לב לצורתו של נוגה המראה שגם לכוכבי הלכת יש מופעים. צילום: גדי איידלהייט

פרטים אודות התכסויות מפורסמות באלמנך האגודה של יגאל פת-אל וגם ניתן לראותם בצורה נוחה במועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א בלוח האירועים.


תופעות ותצפיות פרטניות
נגה וכוכב חמה
נגה וכוכב חמה הם שני כוכבי הלכת הנמצאים בין כדור הארץ לבין השמש ולכן מכונים כוכבי הלכת הפנימיים. מאחר והם תמיד קרובים לשמש, הם יראו או מיד לאחר השקיעה או לפני הזריחה למשך שעות בודדות בלבד.
נוגה קל מאד לצפייה, הוא כל כך בולט שלא ניתן להתעלם ממנו. נוגה הוא העצם הבהיר ביותר בשמים לאחר השמש והירח. למעשה הוא כל כך בהיר עד שבעין רואים אותו כמעין יהלום ולא כנקודה בודדת. כמו כן אורו חזק והוא יכול לגרום לצל.

נוגה כל כך בהיר שהוא הכוכב היחידי שניתן לראות באור יום מלא! הזמן המומלץ לביצוע תצפיות כאלו הוא כאשר נוגה בשיא המרחק (הזוויתי) מהשמש. יש לעמוד במקום בו השמש מוסתרת כדי לא להסתנוור מאור השמש וגם כדי לא להביט בה בטעות, ולחפש את נוגה בשמים. השיטה הטובה ביותר היא למצוא את היום שבו נוגה קרוב לירח (מופיע באלמנך האגודה), למצוא קודם את הירח ביום ואז לחפש לידו את נוגה. שימוש במשקפת יכול לעזור, אך שוב יש להיזהר שלא להביט בשמש.
שתי ההתכסויות הקרובות של נוגה בירח יתרחשו בישראל בשעות היום. יהיה ניתן לצפות בהן לפי ההסברים שהובאו לעיל. ההתכסות הקרובה היא ב-16/5/2010 וכשנה לאחר מכן ב-30/06/2011. מי שיוכל לראות דרך טלסקופ או משקפת המראה יהיה מרהיב אף יותר.

כוכב חמה קשה לצפייה הרבה יותר. הוא אינו בהיר כמו נוגה וגם הוא קרוב מאד לשמש. לכן צריך לצפות בו מיד לפני הזריחה או לאחר השקיעה כאשר האופק (מזרחי או מערבי) נקי מעננים ובהיר. אנקדוטות מעולם האסטרונומיה מספרות שאפילו קפלר או קופרניקוס לא ראו מעולם את כוכב חמה בעין עקב מיקומם בקוי רוחב גבוהים מאד.

בדומה לליקוי בו הירח נמצא בינו לבין השמש, ייתכנו מצבים בהם כוכב חמה ונוגה נמצאים בקו ראיה עם השמש. במצב זה הם מסתירים חלק קטן מאד מהשמש. בעין לא מורגש שום הבדל, אבל בטלסקופ שמש מיוחד אפשר לראות עיגול שחור הנע על פני השמש. מעברים של נוגה נדירים מאד והמעבר הבא יתרחש בשנת 2012 ואחריו לא יהיה מעבר במשך למעלה ממאה שנה. המעבר יראה מישראל מיד בזריחה כשהוא כבר באמצעו ולמשך כשעה. קומו מוקדם בבוקר, מיצאו מקום נקי מעננים הצופה מזרחה, וצפו במראה ייחודי זה. מעברים של כוכב חמה שכיחים יותר (פעם בשמונה שנים) אך פחות מרשימים עקב גודלו הקטן.

מאחר ושני כוכבי לכת אלו נמצאים ביננו לבין השמש, תמיד רק חלק מפניהם מחזיר אלינו אור. הדבר גורם לכך שהם יראו בטלסקופ כמו הירח ויהיו להם מופעים. אפקט מעניין הוא שככל שכוכב הלכת קרוב יותר לכדור הארץ המופע נהיה חסר יותר (אולם הכוכב גדול יותר), וככל שהמופע מתמלא כוכב הלכת מתרחק ויהיה יותר קטן. כוכב לכת מלא לא ניתן לראות מאחור והוא מול השמש (צופים מיומנים  מאד יכולים לנסות ולהתבונן עם טלסקופ. הצפייה הינה מסוכנת עקב הקירבה לשמש ולא מתאימה למרבית הצופים).

מאדים
התכונה המאפיינת ביותר את מאדים היא צבעו האדום. המרחק בין כדור הארץ למאדים משתנה מאד ויכול להגיע בין 60 מיליון קילומטר ל-360 מיליון קילומטר. במאדים כדאי לצפות (בעין וגם בטלסקופ) כשהוא קרוב. בעין יראה צבעו האדום בבירור ובטלסקופ יראו פרטים רבים על פניו. כאשר הוא רחוק, צבעו לא יהיה מרשים כל כך וגם בטלסקופים רגילים לא יראו כמעט פרטים עליו.

צדק ושבתאי
צדק ושבתאי הינם כוכבי לכת ענקיים. צדק הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים לאחר נוגה. בעין אפשר לראות איך בהירות צדק ושבתאי משתנה בהתאם למרחקם מכדור הארץ. יש לבדוק בלוחות מתי הם במרחק מינימאלי ולהשוות בהפרש של כמה חודשים. מעבר

צדק ושבתאי הינם אובייקטים מצוינים לתצפית עם טלסקופים. בצדק יראו את ארבעת הירחים הגדולים ואפשר לעקוב אחרי התנועה שלהם סביב צדק (כאשר לפעמים הם מטילים צל עליו או נעלמים מאחוריו). בשבתאי יראו הטבעות העוטפת אותו בצורה נהדרת ובנוסף ניתן לראות מספר ירחים.

קישורים נוספים
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
סקירת הספר גלגלים ומזלות מאת עידו יעבץ 

הרוח וההזדמנות – משימות גישוש למאדים

לאחר שכתבנו באופן כללי על כוכב הלכת מאדים, נעמיק יותר בשני רכבי החלל שנמצאים עליו כבר שש שנים.  הרכבים SPIRIT ו-OPPORTUNITY (להלן יקראו ספיריט ואופרטיוניטי) שוגרו בשנת 2003 (בהפרש של כחודש) ונחתו על מאדים לאחר כחצי שנה. שיגורים למאדים מתבצעים כאשר הארץ ומאדים בגיאומטריה המאפשרת מסלול קצר ביותר.

עדכון - פברואר 2019
משימת אופרטיוניטי הסתיימה לאחר שנסיונות ליצור קשר עם החללית לא צלחו במשך שמונה חודשים. סופת אבק כיסתה את התאים הסולאריים של החללית והקשר איתה אבד ביוני 2018. לאחר מאות ניסיונות תקשורת, לא הייתה ברירה אלא להודיע על סיומה המולצח של משימה אדירה זו.
משימת ספיריט הסתיימה כבר בשנת 2011.

הנה סרטון סיכום של נאסא:



וכעת למאמר המקורי:

הנה מפת המסלול. כדור הארץ מסתובב סביב השמש מהר יותר ממאדים ולכן צריך להגיע לעמדה שמאדים משיג במקצת את כדור הארץ. השיגור מתבצע לא לכיוון מאדים, אלא למיקום בו מאדים יהיה בעוד חצי שנה. שיגור ישיר למאדים יפספס אותו במיליוני קילומטרים.

מסלול השיגור מהארץ למאדים: NASA JPL

כדי להרוויח עוד זמן בדיקות וניסויים, הרכבים משוגרים עם תוכנה מינימלית ביותר. צוותי הפיתוח בכדור הארץ ממשיכים בבדיקות ופיתוח התוכנה ושולחים עדכון כשהרכבים על מאדים.
המשימה המדעית העיקרית של הרכבים הייתה לחקור את פני הקרקע של מאדים בנסיון לגלות מים. לשם כך הם מצוידים במעין מעבדה גיאולוגית ניידת המאפשרת להוציא חומרים מהאדמה ולחקור אותם באמצעות סנסורים שונים ומשונים. בנוסף מצוידים הרכבים המצלמה סטריאוסקופים (תלת מימידת) המדמה את מאדים כפי שיראה אותו בן אדם שנמצא שם.

חלק חיוני ברכבים, הם קולטי השמש. כידוע אין תחנות דלק או כח על מאדים והרכבים צריכים אנרגיה. מקור האנרגיה הזמין היחידי הינו אור השמש והרכבים מצוידים בקולטים. הרכבים צריכים אנרגיה לכמה מטרות, לתנועה, להפעלת המנועים, להפעלת המכשור ואמצעי התקשורת, ולחימום בחורף הקר של מאדים. קולטי השמש נתקלו בבעיות מרובות. סופות חול על המאדים לכלכו אותם מאד וגרמו להפקת אנרגיה פחותה (דבר דומה קורה לדודי השמש שלנו אחרי סופת אבק, מומלץ לשטוף את הקולטים ופתאום המים יהיו שוב רותחים). במצבים כאלו מערכות התנועה והמחקר מושבתות ורק המערכות החיוניות של החימום והתקשרות עובדות בהספק המינימאלי האפשרי. למרבה המזל רוחות אחרות העיפו את כל האבק והקולטים נהיו נקיים. בעיה נוספת קשה בקולטים היא שהם אינם מתכווננים ואינם יכולים לשנות זווית. לכן כדאי להגיע לקליטה מקסימאלית צריך כל הרכב לשנות מיקום ולצודד כלפי השמש. תמרונים כאלו עושים לקראת כל חורף, להגיע לזוויות שיאפשרו הפקת אנרגיה מקסימאלית. המחקר והתנועה ממשיכים בקיץ.

רכבי החלל MER ספיריט ואופרטיוניטי. מקור JPL NASA

הרכבים נעים לאט מאד. מטרים בודדים ביום. אחרי 6 שנים של פעילות אופרטיוניטי עברה פחות מעשרים קילומטרים. הסיבה לאיטיות היא זהירות. הרכבים נעים מעט, מצלמים את סביבתם, אולי מגלים אבן מעניינת ומתעכבים אליה כמה שבועות, ובעיקר מחכים להוראות מכדור הארץ. בגלל המרחק, הזמן התקשורת למאדים נע בין חמש לעשרים דקות לכיוון אחד, בארץ מנתחים את המצב ושולחים הוראות המשך וכך הלאה. לדוגמה כאשר הרכבים ניסו לרדת למכתש היה צורך בזהירות מרובה שלא יתהפכו או ידרדרו. והתהליך היה שכל פקודה מכדור הארץ גרמה לתזוזה של כסנטימטר בודד, והערכת מצב חדשה. לפעמים על כדור הארץ לא יודעים מה לעשות ולכן מנסים בשטח. יוצרים תבניות גבס וחול המדמות את מיקום הרכבים בצורה מושלמת ועושים ניסויים. לכן כל התקדמות היא איטית מאד.

אכן תקלות לא חסרות, תקיעה בחול (אין אפשרות להזמין גורר), מנועים שהתקלקלו, ועוד. עד היום הצליחו להתגבר על כל התקלות האלו, או לפחות לעקוף אותן (למשל לנסוע רק אחורנית...), אבל לפני כמה חודשים, ספיריט נתקע בצורה חמורה במיוחד ומאמצים לחלץ אותו במשך חצי שנה לא צלחו. לפיכך החליטו בנאסא להפוך אותו למעבדה נייחת ולא לנסות להזיז אותו יותר. לרוע המזל הרכב היה בזווית שלא מאפשרת לו לקבל מספיק אור שמש ולכן נעשו מהלכים במשך שלושה שבועות שגרמו לתזוזה של 34 סנטימטרים לצורך שיפור עמדות. ניתן לראות את התנועה בסרטון הבא.
מבחינת המשימה המדעית הרכבים הם הצלחה אדירה. המשימה תוכננה לשלושה חודשים בלבד, בשטחים מוגבלים והרכבים כבר שש שנים על מאדים, עברו מרחקים גדולים, חקרו מכתשים וגילו חומרים וסלעים שלא ידעו על קיומם במאדים.

מידע רב,משחקים לילדים וסרטוני וידאו נוספים ניתן למצוא באתר NASA מיוחד המוקדש לרכבים. אפיילו קומיקסים עשו עליהם:

רכב חלל זנוח. מקור XKCD

מאדים

כוכב הלכת המרכזי בשמים בלילות אלו הינו מאדים. מאדים הינו הכוכב הרביעי מהשמש ולכן הוא ממש שכן שלנו במרחב החלל. עכשיו כאשר צדק שוקע מוקדם ושבתאי זורח מאוחר, מאדים נמצא בשמים במשך כל שעות הלילה. במקרה או לא במקרה, בתקופה זו מאדים גם בקירבה מירבית לכדור הארץ, קירבה שלא תחזור אלא בעוד שנתיים.
הקירבה של מאדים הופכת אותו למאד נח לצפייה.
בצפייה בעין הוא בהיר מאד ואדום מאד. הוא גם נמצא באיזור שאין בו כמעט כוכבים נראים ומשייט בין שתי קבוצות כוכבים גדולות - תאומים ואריה. למעשה מאדים נמצא בקבוצת סרטן, אבל קבוצה זו חיוורת כל כך, שמהעיר לא נשאר לה כל זכר ורק ממקומות חשוכים אפשר לראות אותה.
הקירבה עושה את מאדים גם ליותר גדול. לעין רגילה זה מתבטא בבהירות הגבוהה שלו וגם בצבע האדום שניתן לראות בקלות ללא שום אמצעי עזר.
בשימוש בטלסקופ הצבע האדום בולט מאד ובהגדלות פי 100 ומעלה, אפשר להתחיל לראות פרטים על מאדים. איכות הפרטים תלויה מאד בגודל הטלסקופ ובאיכות השמים. בפרט אפשר לראות את כיפת הקרח שלו.
הקוטב הצפוני במאדים מכוסה שכבת קרח (לא קרח מים, אלא קרח יבש של פחמן דו חמצני CO2), ובטלסקופ היא תיראה לבנה.
הנה דוגמה מצוינת  שצולמה על ידי ריצ'רד בוסמן.

לאתר הבית של הצלם.

טלסקופים גדולים ואיכותיים יותר יראו פרטים נוספים על מאדים.
מאדים נמצא כעת בתנועה אחורנית. הוא זז בכיוון ההפוך מהכיוון הרגיל שלו ונע כל יום מערבה במקום מזרחה. הוא מתקרב כל יום לפולוקס (אחד משני הכוכבים הבהירים בקבוצת תאומים). תצפית במאדים מדי יומיים בחודש הקרוב תוכל להראות את זה בקלות. התזוזה תהיה ניכרת. כיום המרחק בינהם הוא כ-20 מעלות שיקטן עד כדי 5 מעלות בלבד.
מאדים שוקק חיים (אלקטרוניים). על המאדים יש שני רכבי סיור - SPIRIT ו-OPPRTUNITY. רכבי סיור אלו תוכננו במקור לשלושה חודשים אבל פעילים כבר למעלה מחמש שנים תוך התגברות על תקלות מכניות, סופות חול, חורפים קשים וקרים ועוד ועוד... אחד מהם כרגע קצת תקוע ונעשים מאמצים גדולים לחלצו, ועדיין הם מגלים תגליות חדשות.
נחתת החלל פיניקס נמצאת על המאדים. הנחתת שוגרה בשנה שעברה, גילתה שיש מים על המאדים ועמדה בכל יעידה בהצלחה. הנחתת שוגרה לאיזורים צפוניים ולא אמורה לשרוד את החורף על המאדים (הטמפרוטרה היא 110- מעלות, קור שגורם לסיליקון להיסדק). בימים אלו מאזינים המדענים לחללית לראות אם יש לה אותות חיים.
גם מסביב למאדים יש חלליות המצלמות תמונות מדהימות של פני השטח ומשמשות לתקשורת בין כל מה שנמצא על השטח לבין כדור הארץ.

תמונות נוף ממאדים

מאדים הינו יעד אטרקטיבי להתיישבות בחלל. יש לו אטמוספירה המכילה כמויות גדולות של CO2 ויש עליו גם מים. אפשר לשתול שם מעט צמחים, שינצלו את הפחמן הדו חמצני, יגדלו ויפלטו עוד חמצן לאטמוספירה. בתהליך של מאות שנים, כמות החמצן באטמופסירה תעלה בצורה ניכרת, כמו כן האטמוספירה עצמה תתעבה וכך כוכב הלכת עצמו יתחמם קצת יותר. החום יאפשר למים על מאדים להיות במצב נוזלי, מצב חיוני לקיומם של חיים.במעמקי מאדים יש מקורות של אנרגייה תרמית והמדענים מחפשים סימנים נוספים לחומרים אורגניים ובקטריות שיש עליו. ולכן האפשרות של הפיכת מאדים למקום התיישבות של בני אדם היא ריאלית למרות שהיא תיקח כמה מאות ואלי אלפים של שנים (זמן ארוך לאנושות אולם זמן קצר מאד בחיי כוכבים)
צאו החוצה ותהנו להתבונן במאדים.

מאמרים לקריאה נוספת:
משימות ספיריט ואופרטיוניטי למאדים
ספיריט הגיעה לסוף הדרך


The article has an English translation 

כוכב לכת עברי נולד - שמות עברים לכוכבי לכת (פלנטות)

באירוע מכובד ומרשים בהשתתפות נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' מנחם בן-שושן ונשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר-אשר ובהנחיתו של דן כנר, הוכרזו השמות העברים לכוכבי הלכת אוראנוס ונפטון.

שאר כוכבי הלכת זכו לשמות עבריים עוד מלפני תקופת התלמוד.

• כוכב חמה - מרקורי - עקב היותו הקרוב ביותר לשמש
• נגה - ונוס - בשל אורו החזק. נוגה הוא הבהיר מכוכבי הלכת
• מאדים - מארס - בשל צבעו האדום הבולט (בימים אלו ממש ניתן לראות את מאדים היטב כל הלילה וצבעו האדום ניכר)
• צדק - יופיטר - כנראה בגלל הפסוק בתהלים פ"ה: "צדק משמים נשקף".
• שבתאי - סאטורן - גלגלול מהמילה שבת (Saturday).

אוראנוס ונפטון התגלו רק במאות השנים האחרונות ולא זכו לשמות עבריים.
מיזם "כוכב עברי נולד" נהגה על ידי לב טל-אור ומומש בעזרתם של הראל בן עמי מחוגי נוער שוחר מדע באוניברסיטה בירושלים ורעות ברזילי מהאקדמיה ללשון העברית ועוד אנשים רבים וטובים שתרמו מזמנם ומרצם למיזם.

התהליך החל בבקשת הצעות לשמות מהציבור הרחב. לכל כוכב לכת הוצעו מאות הצעות מתוכן בחר חבר השופטים שהרוכב מאנשי האקדמיה ללשון ומאנשי אסטרונומיה שני שמות לכל כוכב לכת:
אורון ושחק עבור אוראנוס ותרשיש ורהב עבור נפטון.

שני השמות הועמדו להצבעה פתוחה באינטרנט (מרשתת) ולמעלה מ-4000 איש השתתפו בהצבעה.
היום הגיע הפרויקט לסיומו עם הכרזה על השמות הזוכים.

נימוקים לבחירת השמות
אורון - אורון הוא אור קטן רמז לאור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש. השם אורון קרוב בצלילו לשם אוראנוס (אל השמים היווני).
רהב - רהב במסורות היהודית הוא "שרו של ים", מעין מקבילה לאל הים הרומי נפטון. בתלמוד מפרשים את הפסוק איוב פרק כו פסוק יב:"בְּכחוֹ, רָגַע הַיָּם; ובתובנתו (וּבִתְבוּנָתוֹ), מָחַץ רָהַב" כמתאר את הנצחון על שר הים.


הטקס חתם את אירועי שנת האסטרונומיה הבינלאומית בישראל

שמות מציעי השם אורון
אורית דשא-ינאי-ברנר, חיפה
אסתר גלבוע, תל יצחק
אפרת אורבך, ירושלים
ארנונה ארצי-נחומי, יבנאל
גדי איידלהייט, גבעת שמואל
דבורה שמואלי, קריית טבעון
דביר גמליאל, באר שבע
דוד בן-אבנר, תל אביב
הלה אברמוביץ', כרמיאל
ויסאם מנסור, עוספיה
חיה טור שלום, נען
טלי שטיין גילת, קיבוץ מעברות
יונתן סרינג, ירושלים
כהן שירה, בת ים
נגה לוטן, תל אביב
ענת שפרן, אבו גוש
ערן ונגה נגר, קריית טבעון
רון כהן, קריית שמונה
רן פרידנטל, הוד השרון
שמואל ברקאי, רעננה

שמות מציעי השם רהב

אבי צרפתי, נתניה
אורית גוטליב, גבעתיים
אלי פישר, מודיעין
אסף ברטוב, רעננה
גילת סיבירסקי, קריית ענבים
גלעד ליבנה, ירושלים
דרור ינון, ירושלים
הרצל תבור, מעלה אדומים
חגי סובק, רמת השרון
טוביה כאץ ויעקב לוינגר, פתח תקווה
יעקב לוינגר, תל אביב
ירון שור, ירושלים
ליאורה ש' ברנשטיין, תל אביב
נריה אביישר, עין הנצי"ב
ראובן שיינדלין, תל אביב

עולמות אחרים ביקום

האם קיימים חיים במקומות אחרים ביקום? התשובה לא ידועה אבל מה שבטוח הוא שיש כוכבי לכת אחרים ביקום. אמנם כרגע לא נצפו כוכבי לכת המסוגלים לקיים חיים. אולם חשוב לזכור כמה דברים:
הראשונה - אנחנו מכירים רק צורה אחת של חיים מבוססת פחמן ודורשת מים נוזלים. ייתכן וקיימות צורות חיים אחרות שונות לחלוטין שאיננו יכולים אפילו לדמיין.
השנייה - אמצעי הגילוי שלנו מוגבלים ביותר. זיהוי של כוכב לכת קטן וסלעי זה כמו לזהות גחלילית ליד פרוז'קטור ענקי ממרחק אלפי קילומטרים.
ועדיין כוכבים חדשים מתגלים בשיטות שונות שהמשותף לכולם הוא מדידות מדויקת ביותר בתחומים שונים. ככל שרמת הדיוק תשתפר, ישתפרו המדידות.


הרשומה נכתבה בעקבות מאמר שהתפרסם במגזין NATIONAL GEOGRAPHIC האחרון. המאמר של פרופסור טימותי פריס מחבר הספר "מילדות לבגרות בשביל החלב" סוקר את הגילויים האחרונים בתחום. המגזין מופיע גם בשפה העברית. אם במשך שנים שלטה הדוגמה (בחולם) של כדור הארץ במרכז וכל שאר השמים קבועים ולא משתנים הרי שכיום אנו מבינים שידיעותינו מצומצמות. בעבר ההנחה הייתה שאם מודדים ולא מוצאים אז כנראה שאין, בימינו יודעים שלכל מדידה יש את המגבלות שלה ומה שהיא יכולה או לא יכולה לגלות. דוגמה מפורסמת היא אפקט הפרלקסה שלא נמדד עד המאה ה-18. ההשערה הייתה שאם כדור הארץ אכן נע סביב השמש, הרי שזוית הראיה לכוכבים צריכה להשתנות במקצת בין שתי תצפיות בהפרש של חצי שנה (ומרחק של 300 מיליון קילומטר במיקום כדור הארץ). כדי להרגיש את האפקט ישרו את היד קדימה ועיצמו עינים לסירוגין. מיקום היש משתנה בגלל זוית הראיה השונה במקצת.

מדידות שנעשו לא גילו שום שינוי בזוית וזו הייתה הוכחה חותכת נגד השיטה ההליוצנטרית (השמש במרכז) מאחר ולפי הנתונים שהיו אז וגודל היקום שהאמינו בו אז (שהיה קטן עשרות מונים ממה שאנחנו חושבים היום), חייבו קיום התופעה. התופעה נצפתה רק כשאמצעי המדידה השתפרו והייתה המסמר האחרון באורן הקבורה של התיאוריה הגיאוצנטרית (הארץ במרכז).


ומה לאדם דתי יש להגיד על נושא זה? לעניות דעתי אין  בתורה משהו הסותר קיום חיים במקום ובזמן אחרים ביקום. גם המדרשים מספרים שהקדוש ברוך הוא בונה עולמות ומחריבם. גם הנביא ישעיהו אמר פסוק ברוח זו:

ישעיהו פרק ס"ה פסוק י"ז: "כִּי-הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, וָאָרֶץ חֲדָשָׁה; וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת, וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל-לֵב". 

ומי אנו שנדע באיזה עולמות מדובר ומתי. משך קיומו של העולם במקורות חז"ל מוגדר כ-6000 שנה וכיום אנחנו בשנת 5770. אמנם מספרים אלו הם סימבוליים וטיפולוגיים, ואין להסיק מהם על גיל היקום וכדור הארץ אך באמת הרבה אנשים חוששים לעתיד עולמנו אם בגלל מלחמה גרעינית ואם בגלל תופעות האקלים והרס האטמוספירה בפחמן.

כאדם דתי דווקא נח לי לקבל את העובדה שיש חיים במקום אחרים ביקום אבל לא בהכרח בזמן הזה ולא בהכרח ביקום הזה. המדע אינו יכול לענות על השאלה מה היה לפני המפץ הגדול, וגם לא מה יהיה לאחריו אבל הוא כן עונה על השאלה מה משך הזמן בין שני האירועים הנ"ל - כמה עשרות מילארדי שנים. מספר זה גדול ככל שיהיה הוא עדיין מספר קטן וסופי. ישות אלוהית היא ישות נצחית, אינסופית. מספר גדול ככל שיהיה עדיין אינו מתקרב בכלל להיות אינסופי, ואפשר להגדיל אותו בקלות. חשבתם שגוגל זה הרבה? קבלו גוגלפלקס...

ואם יש חיים אחרים, ייתכן בהחלט שהם גם מקיימים תורה המותאמת לצורת החיים שלהם (מבוססת על פחמן או על משהו אחר) או שהם בדרך לשם. אולי הם בדיוק כמונו ואולי הם לא, אבל כמאמין התהליך של התורה, הבחירה ביחיד וממנו בעם ונתינת התורה לו בצורה המתאימה לו יהיה קיים גם ביקומים ועולמות אחרים, ועקרונות מסוימים, גם אם לא הפרטים עצמם, יהיו זהים.