טלסקופ גדול מאד

לראשונה מפורסמות תמונות מהטלסקופ הגדול מאד ( Survey Very Large Telescope) שמטרתו לבצע סקר שמים. שמו המלא הוא VLT Survey Telescope ויכונה להלן VST. הטלסקופ ממקום בצ'ילה, בהרים הגבוהים ומופעל על ידי ESO, ארגון אירופאי. הטלסקופ הגדול מכונה בפשטות VLT והוא מורכב מארבע מראות בקוטר 8.2 מטרים ומיועד לשימושים אחרים לחלוטין.

VST מקור: ESO

המיוחד בטלסקופ הוא שהוא מצלם תמונות בזוית רחבה ולכן רואה חלק גדול (יחסית כמובן - מעלה על מעלה) מהשמים. לטלסקופ מחוברת מצלמה המורכבת מ-32 שבבי CCD היוצרים ביחד תמונה של 268 מגה פיקסל (רזולוציה של 16,000 על 16,000). הטלסקופ יצלם בכל פעם איזור אחר בשמים, ומטרתו היא סקר, משמעות הסקר היא השוואת תמונת חדשות לתמונות ישנות וזיהוי נקודות אור חדשות שיכולות להיות התפרצויות של נובות, סופרנובות, כוכבי שביט וכו'. לאחר המיפוי הקטלוג יכיל כחמש מאות מיליון אוביקטים. כמות המידע השנתית מוערכת ב-30 טרהבייט לשנה. הנתונים יהיו זמנים למוסדות מחקר.
בינתיים פורסמו שתי תמונת. הראשונה של M17

M17. צילום VST. מקור ESO

תמונה שניה שפורסמה היא של הצביר הכדורי אומגה סנטאורי Omega Centauri, צביר אותו ניתן לראות גם בעין. התמונה מראה למעלה מ-300000 כוכבים!

אומגה סנטאורי. מקור ESO

תמונות אלו, יפות ככל שיהיו הן ברזולוציה נמוכה, שאינה מתאימה למחקר. בקישור הבא תמצאו את התמונה ברזולוציה מלאה(תמונה M17, תמונה אומגה סנטאורי). זהירות גודל התמונה 663MB וייתכן והמחשב ייתקע כשינסה לפתוח אותה.
הסרטון הבא (באנגלית) מציג את הטלסקופ ואת מטרתו

קניית טלסקופ

טלסקופ למתחילים

שאלה שעולה הרבה פעמים היא איזה טלסקופ כדאי לקנות למתחילים. כדי לענות עליה ננסה להבין מה השיקולים השונים בקניית טלסקופ למתחילים ורק אז ננסה להבין איזה סוג טלסקופ יכול להתאים לצרכים השונים. כדי לדעת איך לקנות טלסקופ ואיזה טלסקופ לקנות צריך קודם כל להחליט מה רוצים לעשות איתו ואיך, בהתחשב במגבלות הטכניות והכספיות ואז להגיע להחלטה. כאשר רוצים לקנות טלסקופ מתחילים בדרך כלל מכוונים לתקציב נמוך מ-4000 ש"ח ורצון לטלסקופ פשוט הרכבה ולהפעלה.

אפיון הצרכים

ייעוד הטלסקופ: טלסקופ נועד כדי לצפות בגרמי השמים. גרמי השמים יכולים להיות, הירח, כוכבי לכת קרובים (צדק נוגה ומאדים) או רחוקים (שבתאי, כוכב חמה, אורנוס ונפטון), צבירים פתוחים ושדות כוכבים גדולים, צבירים סגורים, גלקסיות וערפיליות. בדרך כלל נרצה טלסקופ שמסוגל לצפות בכמה שיותר אובייקטים. ייתכן ותרצו טלסקופ המיועד גם לתצפיות נוף או צפרות, שיקול זה הוא משני שכן הוא מצמצם את האפשרויות במידה רבה מאד ולמעשה משאיר רק אפשרות אחת מעשית. כמו כן בטלסקופ אפשר להביט דרך העינית ואפשר גם לצלם, צריך להחליט מראש אם רוצים טלסקופ לתצפיות ויזואליות או טלסקופ לצילום. ברגע שרוצים לצלם, יש דרישות נוספות רבות מהטלסקופ שכמובן מעלות את מחירו.

איפה משתמשים בטלסקופ: שיקול קריטי הוא מאיפה יהיו התצפיות. אם אתם גרים במקום חשוך ותצפו לרוב מהבית או מהחצר או מהגג, ייתכן ובאפשרותכם לרכוש טלסקופ גדול. אם אתם צריכים לנסוע הרחק כדי לצפות, קחו בחשבון את זמן ומשקל ההעמסה של הטלסקופ במכונית (והאם היא מספיק גדולה) כגורם חשוב ברכישה.

הגדרת המשתמש העיקרי: מי ישתמש בטלסקופ? טלסקופים הם מכשירים מורכבים. יש כאלו שהם ממוחשבים לגמרי, חלקית או כלל לא. אם אתם קונים את הטלסקופ לנער צעיר, הקפידו שהוא יוכל להשתמש בטלסקופ.

ההשקעה הכספית: אחרי ששקללתם את כל האפשרויות הנ"ל צריך גם לחשוב כמה כסף רוצים להשקיע ולזכור שקניית הטלסקופ היא רק השלב הראשון ולרוב יש קניות נוספות של ציוד עזר.
הטלסקופ הטוב ביותר עבורכם הוא זה שתבצעו איתו תצפיות.

סוגי טלסקופים

ועכשיו נסקור בקצרה את סוגי הטלסקופים השונים. הסברים מפורטים נמצאים ברשת ואחד המאמרים הטובים נמצא באסטרופדיה הישראלית. במאמר זה השתדלתי להמעיט בהסברים טכניים ויותר להתמקד באפשרויות ובצרכים. השווה בין כל הטלסקופים הוא שהם מכילים אלמנטים אופטיים של עדשות ומראות. אור נכנס מצד אחד ומרוכז למקום אחר בו אנו מסתכלים באמצעות עדשה המכונה עינית.
לטלסקופ יש כמה מאפיינים אופטיים. החשובים שבהם הם המפתח (קוטר הטלסקופ) שקובע כמה אור ייכנס לטלסקופ (ובהתאמה עד כמה חיוורים האוביקטים שאותם נוכל לראות) ואורך המוקד של הטלסקופ (שהוא נתון שיעזור לנו בחישובי ההגדלות). להגדלות עצמן אין חשיבות טכנית אולם בדרך כלל נרצה גם להגדיל בצורה משמעותית על מנת לראות פרטים על כוכבי לכת וגם להישאר בשדה רחב ולראות שדות כוכבים. לשימושים מיוחדים יהיו דווקא צרכים של אורך מוקד קצר או ארוך.
בטלסקופ עדשות (מכונה גם שובר אור או רפרקטור Refractor) העינית היא תמיד בצידו האחורי של הטלסקופ ולכן מוסיפים פריזמה שמטה את התמונה ה-45 או-90 מעלות (אחרת צריך כל הזמן להתכופף). קוטר הטלסקופ קובע כמה אור נכנס ובתוך הטלסקופ שום דבר לא מפריע לאור.

טלסקופ עדשות. מקור אסטרופדיה העברית

בטלסקופ מראות (מכונה גם מחזיר אור, רלפקטור Reflector) העינית יכולה להיות מאחור (טלסקופ קטדיופטרי) או קרוב לפתח הטלסקופ (ניוטוני). בכל טלסקופ יש מראה בתוך הטלסקופ עצמו שחוסמת חלק מהאור ולכן המפתח שלו קטן מהקוטר האמיתי (מקובל להוריד 15-20%).

טלסקופ ניוטוני. מקור: אסטרופדיה העברית

איך בוחרים?

באופן כללי טלסקופים המבוססים על מראות זולים יותר שכן קל בהרבה ליצר מראות מאשר עדשות. גם עיוותים אופטיים שונים לא קיימים כלל במראות. לפיכך כשרוצים טלסקופ בקוטר גדול (150 מ"מ ומעלה) הבחירה תהיה כמעט תמיד בטלסקופ מראות.
מאידך טלסקופים המבוססים על עדשות יקרים ליצור, ועדשה יוצרת עיוותים אופטיים. כדי לתקן עיוותים אלו, העדשות מורכבות מכמה עדשות שמתקנות אחת את השנייה. כמובן שגורם זה מעלה את מחיר הטלסקופים. מחלקים את הטלסקופים לשני סוגים:
1) אכרומטי - העדשה מורכבת משני אלמנטים - יש סטיית צבע בעדשות אלו. כאשר מתסכלים על אוביקט בהיר רואים הילה כחולה מסביב לאוביקט.
2) אפוכרומטי - העדשה מורכבת משלושה אלמנטים (או משניים עם מירווח אויר בינהם) והעיוותים הצבעוניים מתבטלים. טלסקופים אלו מצטיינים בחדות מעולה אך מחירם בשמים תרתי משמע.

חצובה לטלסקופ

את הטלסקופ מרכיבים על חצובה. יש שני סוגי חצובות. חצובת גובה-כיוון Alt-Azimuth בה מכוונים את כיוון הטלסקופ והגובה שלו בנפרד. שיטה זו נוחה מאד לתפעול אולם אינה מעשית לצילום עקב סיבובו של כדור הארץ.
השיטה השנייה מכונה חצובה משוונית או חצובה גרמנית. ציר אחד מכוון תמיד לכוכב הצפון (שבמקרה ציר כדור הארץ מצביע בדיוק לשם), ולכן כדי לבטל את תנועת כדור הארץ, מספיק לסובב ציר זה בכיוון הנגדי.
גם על החצובה יש כמה דרכים לשלוט. דרך אחת היא כמובן ידנית. מזיזים אותה ביד לאן שרוצים. יש חצובות עם ידיות מיוחדות להזזה עדינה שיכולות מאד לעזור בכיוון מדויק. יש חצובות המגיעות עם מנוע ושלט שצריך ללחוץ על החצים והטלסקופ יזוז בכיוון הנכון.
חצובות ממוחשבות יכולות גם לכלול מאגר גדול מאד של אוביקטים ואחרי פעולות איפוס ראשונית של הטלסקופ הוא ילך לאן שתגידו לו בלחיצת כפתור. אופציה זו מכונה GOTO והנה שימושית ביותר למרות שגם לה יש חסרונות.
לטלסקופים ניוטוניים המציא ג'ון דובסון פטנט זול וטוב והוא חצובה פשוטה מאד עליה מונח הטלסקופ. טלסוקפים אלו זכו לכינוי טלסקופים דובסוניים. התחום השתכלל וכיום גם לטלסקופים כאלו ניתן לקנות מנועים ומחשבים שיכוונו את הטלסקופ למיקום מסוים או יעזרו לכם להגיע לשם (אם אין מנועים יש מחשב שנותן הוראות כמו בחנייה, ימינה ימינה עוד עוד אחורה וכו' - מערכת כזו נקראת PUSH-TO).

כוונת לטלסקופ

בנוסף, צריך עדיין מכשיר שיאפשר לנו לכוון את הטלסקופ בדייקנות למקום מסוים בשמים. אם ננסה למצוא אובייקטים ישירות דרך הטלסקופ יהיה לנו קשה מאד (עקב כך שאנו רואים רק חלק קטן מאד מהשמים). צריך כוונת לטלסקופ. גם כאשר יש חצובת GOTO צריך כוונת בשביל לבצע את האיפוס הראשוני. גם לכוונת יש שני סוגים:
אופטי - משקפת קטנה עם הגדלה צנועה של פי 8 או פי 10 ושדה ראייה של 6 -8 מעלות.
נקודתי - כוונת של נקודה אדומה. ללא הגדלה בכלל. מכוונים את הנקודה על מיקום בשמים.
כמובן שגם את הכוונת יש לאפס כך שהכוונת והטלסקופ יצביעו לאותו מקום בדיוק.

סיכום ביניים קצר

נסכם את מבחר האפשרויות שיש עד עכשיו
סוגי טלסקופים - עדשות או מראות
טלסקופ מראות - קטדיופטרי, ניוטוני, דובוסוני
חצובה - ALTAZ או משוונית
כוונת - נקודתית או אופטית

איך עושים סדר בכל הבלגן הזה?

ננסה להתחיל מהכיוון של פשטות:
טלסקופ דובסוני הוא הפשוט ביותר לתפעול. מרימים למעלה ולמטה ומסובבים (למעשה זוהי חצובת ALTAZ).
אחריו חצובת ALTAZ. הן בדרך כלל קלות משקל ולטלסקופים קטנים גם חצובה של מצלמה יכולה להספיק.
חצובה משוונית כבר כבדה יותר, מגיעה עם משקולות וגם יש לה מקומות שקשה לה להגיע אליה.
 אבל אם אתם רוצים לצלם חצובה משוונית טובה היא הכרחית. אין בכלל אופציה אחרת.

עקיבה כן או לא?

עקיבה אוטומטית של הטלסקופ הינה חשובה. בגלל שמסתכלים בהגדלה על השמים, סיבוב כדור הארץ יגרום לכל אוביקט לצאת מהעינית מהר מאד. ככל שההגדלה גדולה יותר הבריחה תהיה מהירה יותר. עקיבה שומרת על האוביקט בתמונה. גם עקיבה לא מאד מדויקת מספיקה לתצפיות. כמו כן עקיבה מאפשרת לראות יותר פרטים ולהגיע להגדלות יותר גדולות. בחצובה משוונית בה אפשר לכוון את הצירים בכיוון עדין, ניתן לוותר על עקיבה ולעשותה ידנית באמצעות תיקונים קלים.
צילום מחייב עקיבה מדויקת במיוחד.

מיחשוב - כן או לא?

יש אנשים שהמיחשוב עושה להם את החיים קלים. מתאמצים רבע שעה לכיוון ראשוני ואחר כך מוצאים את כל האוביקטים שרוצים. בלי מפות ובלי בעיות. אין מה להגיד, זה עובד מצוין ונוח מאד. מצד שני, חובבים רבים דווקא נהנים מתהליך החיפוש שלעיתים יכול להיות קשה ומאתגר בפני עצמו וגם אם יש להם אופצית GOTO הם בוחרים לא להפעיל אותה.
הדבר תלוי בהעדפה אישית. מי שמתעניין באסטרונומיה ומעוניין להכיר את השמים ואת קבוצות הכוכבים יבחר כנראה לא להשתמש ב-GOTO, מי שמעוניין רק לראות דרך הטלסקופ, או שכבר מכיר היטב את השמים יהנה מאד מהאופציה הזו.

איזה טלסקופ בוחרים?

אין תשובה חד משמעית לבעיה וכאן מגיע עניין הצורך. מי שרוצה לראות גלקסיות וערפיליות ואוביקטים קשים וגם יש לו סביבה חשוכה או מתכנן לסוע רחוק כדי להגיע למקומות חשוכים ירצה טלסקופ עם מפתח גדול וכאלו יש רק מבוסס מראות. מעל גודל מסוים (10") מאד לא נח וכבד להשתמש בחצובה משוונית ולכן דובסוני גדול יהיה הפתרון האפקטיבי וגם הזול. אולם כמובן חשוב לשים לב למשקל ולגודל הטלסקופ.
אם פחות מתענינים בגלקסיות קשות במיוחד, טלסקופי עדשות א-כרומטיים בגדול 6" הינם במחירים שפויים. למי שרוצה טלסקופ APO בגדלים האלו, העלויות הן אלפי דולרים.
למתחילים מומלץ לקנות טלסקופים קטנים יותר. ניוטונים קטנים 8",6" ו-5" נמכרים כיום במחירים סבירים עם חצובות משווניות וכל השכלולים הממוחשבים. וטלסקופי עדשות בקוטר של 4" יכולים להיות מתאימים גם.

תצפיות נוף

תצפיות נוף מחייבת טלסקופ וחצובת ALTAZ. מחייבות לרוב טלסקופ קטן ובנוסף טלסקופ עם פריזמה שמיישרת את התמונה. שיקולים אלו מצביעים על טלסקופ עדשות קטן (60 או 70 ממ) כטלסקופ מתאים. לתצפיות נוף ביום מספיק טלסקופ אכרומטי.

התנסות

קשה מאד לתאר את ההבדלים בין הטלסקופים במלל. כדאי מאד להצטרף לתצפית מאורגנת, או לקפוץ לאחד ממצפי הכוכבים המקיימים תצפיות ולהתרשם באופן ישיר איך טלסקופ נראה ואיך עובדים איתו ובעיקר איך הדברים נראים דרכו. אחרי התנסות והכרת מספר טלסקופים יהיה ניתן לגבש דעה יותר בקלות. תצפיות מתקיימות על ידי האגודה הישראלית לאסטרונומיה, תצפיות עצמאיות על ידי חובבים (מידע בפורומי אסטרונומיה השונים), ומצפי הכוכבים ברחבי הארץ (באר שבע, אולגה, מודיעין ועוד).

ומה עם הכוונת?

פה אין כל כך בעייה. לדעתי מומלץ להשתמש בשתיהן. בכוונת הנקודתית מגיעים לאיזור המשוער בשמים. בכוונת האופטית מגיעים בדיוק לנקודה הרצויה. בכוונת אופטית מומלץ לרכוש אחד עם פריזמה שבה מקבלים תמונה ישרה (כמו שהשמים נראים) ולא הפוכה, דבר המקשה לכוון (עד שמתרגלים).

לילדים

הורים רבים מנסים לקנות טלסקופ לילדים. טלסקופ קונים בחנות אסטרונומיה ולא בחנות צעצועים. לרוב מדובר שם בקופסאות צבעוניות ויפות עם תמונות ענק של גלקסיות וכוכבי לכת והבטחות להגדלות של פי 500. טלסקופים הם כמעט חסרי ערך. כיום ניתן לקנות טלסקופים פשוטים למתחילים מאד שמתאימים גם לילדים במחירים מתחת ל-1000 ש"ח.

חדש או יד שנייה

שוק הטלסקופים בארץ אינו גדול מצד אחד אולם חובבים מתקדמים תמיד משדרגים ציוד ולא פעם אפשר לקנות טלסקופים מיד שנייה במחירים נמוכים יותר מחדשים. רוב חובבי האסטרונומיה בארץ, שומרים בקנאות על הציוד ומצבו לרוב מצוין. מומלץ מאד לפני קניית טלסקופ מיד שנייה לבצע דרכו תצפית ולראות שמסתדרים איתו.

קישורים נוספים

ברשת מידע רב מאד בנושא, באנגלית וגם בעברית. שימו לב שעודף המידע יכול לעיתים גם לבלבל אם בכל זאת אתם רוצים מקורות נוספים נסו לגלוש לפורומים הבאים:

מדריך של פורום אנדרומדה - קישרתי ישירות לחלק 4 שמשלים וממשיך את כל מה שכתוב כאן

מאמר של עדן אוריון באותו נושא - מומלץ לקרוא ולקבל חוות דעת נוספת

טלסקופ החלל האבל - חלק שני

טלסקופ האבל משייט לו בגובה 620 קילומטר מעל פני כדור הארץ. הטלסקופ זמין לתצפיות בערך 50% מהזמן. יתר הזמן הטלסקופ עושה פעולות תחזוקה שירות. העלאת והורדת נתונים, קבלת תוכנית צפייה לימים הבאים, שינוי כיוון לאוביקט הבא וכו'. שינויי הכיוון לוקחים זמן ולכן אין אפשרות לבצע כוונון כל הזמן. כתוצאה מכך רוב פעולות התחזוקה מבוצעות כאשר האוביקט המצולם מוסתר על ידי כדור הארץ.

פעולות הטלסקופ מחולקת לשני מרכזי בקרה. הפעילות המתייחסת לטלסקופ כחללית מבוצע ממרכז החלל על שם גודארד של נאסא. שמה בודקים את מסלול הטלסקופ, גובהו, הזוויות שלו, סוגרים את המכסה המראה כאשר יש סערות שמש וכו'.

ניהול התצפיות והטלסקופ כמכשיר מדעי מתבצע ממכון המדע לטלסקופי חלל (Space Telescope Science Institute -STSCI) ועליו נרחיב קצת.

המכון מקבל כ-700 הצעות בשנה מאסטרונומים מכל העולם ומסנן אותן. לטלסקופ יש אפשרות לבצע רק כחמישית מהבקשות ולכן רובן נדחות. אלו שנבחרו נדרשות לספק תוכנית מפורטת בה מתואר מה בדיוק מצלמים, כמה זמן, באיזה מכשירים (לטלסקופ יותר ממצלמה אחת), באילו אורכי גל, אלו מסננים יהיו על הטלסקופ וכו'.

לעיתים, מאושרות תוכניות בצורה מותנית. אם יקרה אירוע מסוים, יכוונו אליו את הטלסקופ מהר. זה קורה לאירועים נדירים שמשכם קצר ושאי אפשר לראותם כמו שצריך מכדור הארץ. דוגמא מצוינת לכך היא התפרצות של קרני גמא. התופעה הייתה ידועה, אך לא ניתנת לצפייה מכדור הארץ.

התפרצות קרני גאמא: מקור האבל - STSCI

התמונה אמנם נראית כמו אוסף מבולגן של פיקסלים אבל מחקרים רבים נעשו בעקבותה. המכון מתאם בין התכוניות השונות, רואה שאין כפילויות, בודק שאין תצלום המסכן את הטלסקופ (למשל צילום אוביקט קרוב מיד לשמש יידחה בכמה חודשים) ומזין את הפקודות לטלסקופ. המכון גם אחראי לקבלת ופענוח הנתונים ולשמירתם בארכיון.

נתוני האבל פתוחים לציבור הרחב וכל אחד יכול להשתמש בהם (אם כי החיפוש אינו פשוט). נתונים מחקריים נשמרים באופן בלעדי לחוקר המבקש במשך שנה אחת ולאחר מכן פתוחים לציבור. מספר המאמרים שנכתבו על סמך נתונים מטלסקופ האבל נמדד בעשרות אלפים.

חלק קטן מזמנו של האבל מוקדש לתמונות מורשת. אלו תמונות שמטרתם אינה מחקרית אלא להציג תמונות מדהימות של היקום. כמובן שאלו התמונות שיענינו את הציבור הרחב. בין התמונות המוכרות ביותר נמצאות השתיים הבאות. הראשונה ישנה מ-1995 מציגה את עמודי הבריאה. ערפילית באזור קשת, המהווה מקום יצירה לכוכבים חדשים.

עמודי הבריאה. מקור: האבל STSCI

צילום מדהים אחר מתאר איזור קטן מאד בשמים, איזור נידח שמכדור הארץ פשוט לא רואים בו כלום. הצילום לקח שלושה חודשים שלמים ב-2003 (כאשר זמן החשיפה עצמו הוא 11 ימים). והתוצאה של צילום הייתה מדהימה, באיזור הקטן נראות אלפי גלקסיות שונות ומשונות, חלקן מלפני מילארדי שנים. מומלץ מאד מאד להוריד את התמונה ברזולוציה מלאה (6200*6200 גדול מאד, 62MB) ולשוטט בה שעות. התמונה מכנה האבל שדה עמוק מאד Hubble Ultra deep Field.

אלפי גלקסיות בצילום אחד. מקור: האבל STSCI

לטלסקופ האבל כמובן צילומים מרהיבים נוספים (כמעט כל צילום מהאבל יהיה מרהיב). במיוחד הציבור מחכה לצילומים הראשונים לאחר כל משימת שירות, צילומםי המדגימים את השיפור במכשירים שהותקנו על הטלסקופ. על כך בחלקים הבאים.
קישורים נוספים
טלסקופ האבל - חלק ראשון

טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל האבל הינו הטלסקופ המפורסם ביותר בעולם. למעשה יש כאלו שמחלקים את התצפית בכוכבים כך: לפני המצאת הטלסקופ, מהטלסקופ של גלילאו ועד האבל, ואחרי האבל. הטלסקופ שוגר לחלל לפי 20 שנה (24/4/1990).

הרעיון לשלוח טלסקופ לחלל אינו חדש ונהגה לפני עשרות שנים על ידי ליימן שפיצר (שגם הוא זכה לטלסקופ חלל הנושא את שמו ועליו נכתוב בעתיד). היתרונות של טלסקופ חלל גדולים מאד. הוא אינו מושפע מהאטמוספירה של כדור הארץ, אין בעיות מזג אוויר, ואפשר לצלם 24 שעות ביממה (כל עוד לא מצלמים את השמש!). כמו כן בחלל אפשר לקלוט תדרים רבים נוספים של אור שהאסטרונומיה בולעת (המילה אור במובנה הפיזיקלי היא כל קרינה אלקטרומגנטית. תחום התדרים הינו רחב מאד, ורק חלק קטנטן מזה נראה בעין. משרעת התדרים נעה מגלי רדיו, תת אדום, אור נראה, על סגול, מיקרוגל, רנטגן, וגאמה) הפרוייקט הותנע בשנות השבעים, נעצר קצת לאחר אסון צ'אלאנגר ושוגר ב-1990.

שבועות מספר לאחר השיגור התגלתה הבעייה הגדולה. התמונות היו באיכות טובה יותר ממה שהיה עד כה אבל הרבה פחות טוב מהצפוי. התקלה התבררה במהירות, המראה הראשית לוטשה בצורה לא נכונה. המראה הראשית של הטלסקופ הינו בקוטר 2.5 מטר (לא נחשב גודל במיוחד), והיא לוטשה בדייקנות מופלאה של 10 ננומטר, אולם היא לוטשה למימדים הלא נכונים. החברה המלטשת הסתמכה על חיישן חדש ושני חיישנים ישנים לביצוע הליטוש. החיישן החדש מוקם בסטייה של 1.3 מילימטר, ואילו החיישנים הישנים התריעו שיש בעייה. חברת הליטוש בחרה להניח כי החיישן החדש איכותי וטוב יותר ולכן התוצאה שלו נכונה, לעומת החיישנים הישנים.

תמונה מהאבל לעומת תמונה מכדור הארץ. לפני התיקון

בנאסא הייתה מבוכה רבה. הפרוייקט היה יקר ביותר ותקלה חמורה כל כך היתה חייבת להיפתר. פתרון חלקי היה שימש בשיטות לעיבוד תמונה ולעשות לה שיפורים, נכתבו אלגוריתמים מסובכים ולאחר חצי שנה של עבודה רוב התמונות עברו שיפור משמעותי בידי מחשב. אפשרות שנייה היתה להחליף את המצלמה במודול חדש שידע להתגבר על הטעות במראה. הטלסקופ תוכנן שאפשר יהיה לבצע לו תחזוקה בחלל ומשימות החלפה תוכננו ממילא לשנים הבאות. מטרת משימת התחזוקה הייתה להחלף את המצלמה ולהתקין מראות נוספות שיתקנו את הליקויים.

טלסקופ האבל פרוס לפרוסות. מקור: נאסא

 משימת התיקון יצאה לדרך ב-1/12/1993. שני החלקים העיקריים שהוחלפו היו המצלמה שהוחלפה בדגם יותר משוכלל, והפוטומטר הוחלף ברכיב הכולל מראות נוספות שיתקנו את העיוותים במראה הראשית. המשימה הייתה הצלחה עצומה ואת ההבדלים באיכויות אפשר לראות בתמונה הבאה.

צילום גלקסיה לפני ואחרי תיקון האבל. הבדלי האיכות מדהימים. מקור:נאסא

השנים הבאות סיפקו עשרות צילומים מרהיבים ומדהימים וגם עשרות צילומים מחקריים שפחות ידועים לציבור. חלק קטן מזמנו של האבל מוקדש לצילום אוביקטים ידועים וליצירת תמונות שפשוט ידהימו את הציבור. על כך בכתבה הבאה בסדרה.


קישורים נוספים
טלסקופ האבל - חלק שני

טלסקופ לילדים

שאלה נפוצה ששואלים אותי: הבת שלי בחוג מדעים וממש רוצה טלסקופ. הבן שלי בן 8 מתעניין ואני רוצה לקנות לו טלסקופ.  מה אפשר לקנות להם? איזה טלסקופ כדאי לקנות כמתנה לילדים?

ננסה לענות על שאלות אלו ואחרות בנושא כאן בהמשך.

טלסקופ מיני -דובוסני 82 ממ

התשובה הקצרה והמהירה: בגילאים אלו עדיף לא לקנות טלסקופ לילדים. המכשירים הזולים מדי הם צעצועים והמכשירים הטובים יקרים וסבוכים מדי לילדים.

האם בכל זאת יש טלסקופ המתאים לילדים? כן. יש מספר אופציות אפשריות כמו הטלסקופ בתמונה למעלה, אבל גם הוא מתאים בעיקר לירח, וגם הוא ודומיו יכולים לעלות סכום לא מבוטל של כמה מאות שקלים. בהמשך נפרט.

מה אפשר לקנות במקום טלסקופ?
בשביל לא לאכזב את הילד הנה כמה אפשרויות חלופיות: קניית משקפת. משקפת היא קלה לשימוש, שוקלת מעט ואפשר לראות איתה יפה את הירח וגם להנות ממנה בטיולים בשעות היום. כמובן שאסור להביט במשקפת על השמש. משקפת לילדים בגדול 8X42 תהיה פתרון טוב.

אפשרות נוספות ומומלצות מאד היא לקחת את הילדים לתצפית כוכבים. יש מדריכים שיערכו לכם תצפיות שטח, בעיקר בנגב, למשפחה או לקבוצה, ויש פעילויות במרכזים ומצפי כוכבים כמו מצפה הכוכבים בגבעתיים והפלנתניה בנתניה ועוד.


מה בכל זאת אפשר לקנות וממה צריך להיזהר:

טלסקופים בחנויות צעצועים:
חברות צעצועים מוכרות לעיתים טלסקופים במחירים נמוכים של . הטלסקופים באים באריזה מרהיבה עם תמונות ענק של כוכבי  לכת ושל גלקסיות ומבטיחות הגדלות של פי 100 פי 200 ואפילו פי 600. גם חנויות לציוד למטיילים מוכרות לעיתים טלסקופים כאלו זולים אם כי לרוב הם מהסוג הטיפה יותר איכותי.

צריך להיזהר מרכישות אלו שכן לרוב מדובר בצעצועים עם יכולות רחוקות מאד מהתמונות היפות על האריזה. למעשה את התמונות על האריזה אי אפשר לראות בשום טלסקופ. הן מתקבלות רק בצילומים ארוכים.  למי שבאמת רוצה להיכנס לתחביב או להכניס את ילדו, ההמלצה היא ללכת לחנויות מתמחות בציוד אסטרונומיה ולהשקיע מעט יותר ולקבל מכשיר אמין ורציני (ויש היום מבחר רב במחירים שאינם יקרים בהרבה מהצעצועים הנ"ל).

על מה להקפיד כאשר קונים טלסוקפ לילדים:

למרות כל ההסתיגויות, הנה מספר עצות שיאפשרו קניית טלסקופ פשוט במחיר של 400-700 שקל, אבל חשוב מאד להבין מה אפשר ומה אי אפשר לעשות איתו. התנסיתי בטלסקופ כזה ובשימוש נכון, אפשר לראות איתו מספר דברים (ראו בהמשך) בצורה נאה.

הנה מספר עצות על מנת לא להתאכזב כאשר מנסים לקנות טלסקופ לילדים.
כדאי להקפיד על הדברים הבאים:

• קוטר עדשה קידמית לפחות 60 מ"מ.
• טלסקופ עם חצובה יציבה שאפשר לכוון ולהזיז את הגובה של הטלסקופ בצורה עדינה.
• הגדלות בין 20 ל-80 גג. לא יותר מזה.
• עדשות/מראה זכוכית ולא פלסטיק.
•  ההורה יצטרך ללוות את הילד ולעזור לו. לא לצפות שהילד יסתדר מיד לבד.

למה כל דבר חשוב:

•  קוטר העדשה (ולא משנה מאיזה סוג) קובע כמה אור הטלסקופ אוסף. ככל שאוספים יותר אור כך יותר טוב. ב-60 מ"מ יש גם טלסקופים מקצועיים ויקרים. העדשה תהיה צירוף של זכוכיות יקרות, בעוד שבטלסקופ ילדים בדרך כלל מדובר על עדשות פלסטיק.
•  החצובה היא מרכיב חשוב. הטלסקופ עומד עליה. עם החצובה לא יציבה, והטלסקופ זז ימינה, שמאלה למעלה ולמטה כל הזמן, אי אפשר לראות כלום. כיוונון עדין לגובה חשוב כי כדור הארץ מסתובב ולכן כל כוכב שתראו בטלסקופ יזוז מהר מאד החוצה. בלי כיוונון עדין, יהיה קשה מאד לכוון את הטלסקופ עליו שוב.
•  בניגוד גמור למה שהרבה אנשים חושבים, ההגדלה לא קובעת וטלסקופ מטרתו לא להגדיל. ראו שוב את הסעיף הראשון, טלסקופ מטרתו לאסוף כמה שיותר אור וההגדלה היא תופעת לוואי של חוקי האופטיקה. לכן אסור להתרשם מהגדלות של פי 400. אפשר גם להגדיל פי 5000 בלי בעיה מיוחדת, אבל לא יראו כלום חוץ מטשטוש. לטלסקופ יש מגבלות חדות ובגדלים האלו הגדלה של 80 היא בערך המקסימום האפשרי ולרוב רצוי לעבוד עם הגדלות קטנות בהרבה (20-40), הגדלות שכפי שאמרנו ונדגיש שוב מתאימות, בעיקר לירח.
• ליווי של הורה נדרש. אם הטלסקופ פשוט, קשה לעבוד איתו והילד לא יצליח לבד, ואם הטלסקופ לא פשוט אז בודאי שצריך הורה. טלסקופים מצריכים תשומת לב ועבודה זהירה ועדינה ולכן ליווי של הורה נדרש. מי שחושב שיקנה לילד והילד יסתדר, כדאי לחשוב על קנייה אחרת.

טלסקופים חדשים יחסית שמתאימים לתנאים הם מיני-דובסונים. טלסקופים קטנים שמגיעים על מעמד קטן, ניידים מאד ועם מראה בקוטר 80-130 ממ. הדגמים הפשוטים נמכרים בעשרות דולרים בודדים באמאזון, ולפחות לפני קורונה, גם משלוח היה לפעמים חינם. בארץ הוא עולה מעט יותר, אבל ניתן להשיגו. גם טלסקופים פשוטים עם עדשות יכולים להיות שיומושיים ומחיריהם יקרים יותר ומגיעים לכאלף שקלים. מעבר לכך מדובר במכישירם יותר מקצועיים שאינם מתאימים לילדים.

איך מכוונים את הטלסקופ לשמיים?
אחת הבעיות הגדולות בטלסקופ פשוט היא להצליח לכוון אותו. הטלסקופ מגיע עם פיינדר שהוא למעשה טלסקופ קטנטן שמגדיל פי 5 או אפילו לא מגדיל בכלל אלא רק מראה את האזור הכליי במשיים שהטלסקופ פונה אליו . הרעיון הוא שבאמצעותו מכוונים את הטלסקופ לאיזור הכללי ורק אז מסתכלים דרך הטלסקופ. דרך הכוונת הקטנה רואים יותר שטח של השמים ולכן קל יותר למצוא את הירח או את הכוכבים. הבעייה היא שהכוונת פשוטה מאד ולא תמיד קל לכוון אותה לאותו מקום כמו הטלסקופ. קורה ששניהם מסתכלים למקומות קצת שונים ואז קשה מאד למצוא אובייקטים קטנים בשמים. הירח למשל מספיק גדול כך שאותו קל למצוא.
ההמלצה היא להשקיע זמן בכיוון ואיפוס שלהם באור יום עד כמה שניתן. ביום הרבה יותר קל למצוא דברים שלא קשורים לכוכבים דווקא. פשוט מכוונים את הטלסקופ לאנשהו ודואגים לכוון את המשקפת הקטנה שתצביע לאותו מקום (יש ברגים)

מה אפשר לראות בטלסקופ לילדים?
בעיקר את הירח. קל למצוא אותו והוא ייראה יפה מאד. אובייקטים אחרים קשים יותר למציאה וגם לרוב ייראו קטנים או חיוורים מדי. באופן תיאורטי אפשר לראות את הדברים הבאים, לאחר פיתוח מיומניות דרושות (על ידי מבוגר, ילדים יתקשו)

1. הירח - הירח הוא האוביקט מספר אחד. הוא קרוב הוא גדול וגם בהגדלה של פי 20 רואים עליו פרטים רבים. קל למצוא אותו, הוא זמין רוב החודש ולא צריך לצאת למקום חשוך.
2. צדק ושבתאי- כוכבי לכת גדולים וצבעוניים. צדק מפורסם בגלל ארבעת הירחים שלו ושבתאי בגלל הטבעות המרהיבות. בדרך כלל הם בהירים בשמים וקלים למציאה, בהגדלות של פי 80 אפשר לראות, אם כי בקושי, את הטבעות של שבתאי ואולי גם פסים על צדק. לא לצפות לתמונות היפות שצולמו מחלליות שחלפו על פני הכוכבים האלו.
3. נוגה - הכוכב הבהיר ביותר בשמים. לנוגה יש מופעים כמו לירח ולכן בצפייה בטלסקופ ייראה חצי עיגול או חרמש זעיר, תלוי בזוית בין נוגה לשמש לכדור הארץ.באותו אופן אפשר לראות גם את כוכב חמה (מרקורי) אבל את מרקורי הרבה יותר קשה למצוא והוא גם יראה קטנטן ובקושי רב.
4. כוכבים בולטים - אם מצליחים להגיע ליכולת כיוון מדויקת (ראו את הסעיף השני על בחירת חצובה ואת ההסברים על הפיינדר) אפשר לראות כוכבים כפולים. כוכב שבעין רואים רק אחד ובטלסקופ שנים או יותר, לפעמים גם בצבעים שונים. אובייקטים אלו פחות מעניינים ילדים.
5. צבירי כוכבים - מקומות בשמים שהכוכבים בהם צפופים מאד ונקראים צבירים. צריך להכיר היטב את השמים כדי למצוא אותם. יש מעט מאד צבירים שאפשר לראות בעין ממקום חשוך ורק אחד, הפלאידות שנראה בקלות גם מהעיר. אוביקטים אלו די קשים למציאה בטלסקופ ילדים.
6. גלקסיות - לא ייראו גלקסיות. תיאורטית אפשר לראות כמה גלקסיות בהירות במיוחד אבל אלו ייראו ככתם לבן ללא פרטים וללא צבעים.

האם כדאי להשקיע ולקנות משהו בסכום גבוה יותר?
מכשירים הנותנים תוצאות סבירות יותר עולים כבר בסביבות אלף ש"ח ומעלה, ודגמים שיאפשרו גם שדרוגים בעתיד עוברים את האלפיים. אם מטרת הקנייה היא לילד אין טעם בהשקעה של סכומים כאלו, על מכשיר שאולי יעמוד ללא שימוש. מאידך גם אין לדעתי טעם לקנות דברים פשוטים אבל ללא יכולת שדרוג. לכן ההגבלה של התקציב לכמה מאות שקלים בודדים תאפשר מצד אחד כניסה לתחום, אפשרות תצפית יפה וסבירה על הירח, וגם מניעת הפסד גודל מדי במידה והמכשיר ייזנח לאחר זמן קצר.

בקיצור - טלסקופים מסוג זה מומלצים בעיקר לירח, מטרה שקל למצוא אותה גם כשהטלסקופ לא ממש מכוון, או לצורך תצפיות ארציות. מי שרוצה לראות דברים נוספים או שמתכנן לצאת לצפות ממקומות חשוכים כדאי לו להשקיע ברכישת מכשיר אמיתי.