המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום ראשון, 30 באוגוסט 2015

ליקוי ירח מלא בסוכות

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין ראשון לשני (28 לפנות בוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל הם
  • תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
  • תחילת הליקוי החלקי - 04:07
  • תחילת הליקוי המלא - 05:11
  • שיא הליקוי - 05:48
  • סיום הליקוי המלא - 06:23
  • שקיעת הירח בישראל 06:37
  • סיום הליקוי החלקי 07:27
  • סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא מאתר נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא



מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:


איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על אזור מסוים בחלל. אזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא אזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. אזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מעניין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז אזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתי היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים. 

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הוא בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.


יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

הירח עובר על פני הארץ

במבט ראשון אפשר לחשוב  שזה פוטומונטאז' אחר כך אולי שזו מתיחה אבל התמונה אמיתית לחלוטין. לא בכל יום רואים דברים מנקודת מבט כל כך שונה ממה שאנחנו רגילים אליה כך שהתמונה השאירה אותי מבולבל מעט קצת.
מה זה ואיך זה יכול להיות?

הצד הרחוק (והמואר) של הירח. נאסא.
הצד הרחוק (והמואר) של הירח. נאסא.
אז די ברור שאנחנו רואים את כדור הארץ, אבל מה זה הדבר האפור המשונה הזה? אולי עוד השוואת גודל בין פלוטו לכדור הארץ כמו שנראו הרבה תמונות לאחר המעבר של NEW-HORIZONS? לא ולא! זה הירח. אבל הירח לא נראה ככה בכלל!!! נכון, אנחנו מעולם לא ראינו את הירח בצורה זו. זה הצד הרחוק של הירח שלעולם אינו פונה לארץ.
נזכיר את ההבדל בין הצד האפל לצד הרחוק. כמו בכדור הארץ בו חציו פונה לשמש (ויש בו יום) וחציו חשוך. גם הירח חציו פונה לשמש (יום על הירח) וזהו הצד המואר של הירח. חציו האחר של הירח מוסתר מהשמש והוא חשוך. צד זה הוא הצד האפל, אך הוא משתנה כל הזמן בהתאם לסיבובו של הירח סביב צירו.
מכדור הארץ אנו רואים רק צד אחד של הירח. הסיבה היא שמשך הסיבוב של הירח סביב צירו זהה למשך הסיבוב שלו סביב כדור הארץ (27.5 יום). הצד שאנו רואים מכונה הצד הקרוב. בתחילת חודש כל הצד הקרוב חשוך ולכן לא רואים כלום אלא חרמש דק לאחר יום או יומיים. באמצע החודש הצד הקרוב והצד המואר חופפים ואנו רואים ירח מלא (כלומר אנו רואים באופן מלא את החצי הקרוב של הירח). בכל שאר החודש אנו רואים חלק כלשהו מהצד המואר וחלק אחר מהצד החשוך.

אז מי צילם את התמונה? אף אחד לא נמצא מאחורי הירח?
מסתבר שכן. חללית DSCOVR נמצאת במרחק של מיליון וחצי קילומטר מכדור הארץ (בין מסלול הארץ למסלול השמש, בנקודת L1 - אחת מנקודת לגראנז' בה כוחות המשיכה של הארץ והשמש יחד עם הכוח בצנטריפוגלי נמצאים בשיווי משקל.

 החללית נמצאת במסלול שאינו מצריך דלק כלל סביב נקודה זו) והיא הצליחה לתפוס את מעבר הירח על פני כדור הארץ. הירח נראה מכדור הארץ במולד (כלומר לא נראה כלל) והחללית נמצאת למעשה בין הארץ לשמש. בגלל זה כדור הארץ והירח מוארים במלואם ולא באופן חלקי.
מסלול חלית DSCOVR
מסלול חלית DSCOVR. נאסא

שימו לב עד כמה הירח אפור. זהו צבעו האמיתי של הירח. אנו רואים אותו כלבן אך ורק בגלל שהוא כל כך בהיר יחסית לשמים הכהים, אבל הוא כלל לא לבן וגם תמונות של פני הירח שצולמו על ידי האסטרונאוטים של אפולו שנחתו עליו מראות שהוא אפור. כאן אפשר לראות זאת בקלות.
אם התמונה היא משהו משהו, נאסא צירפה כמה תמונות לסרטון מרשים עוד יותר.



הנה דרך נוספת ולא צפויה לצפות במולד הירח ממש. לרוב אפשר לראות את הירח כ-18 שעות לאחר המולד כחרמש דק. בשעת ליקוי חמה אפשר לראות שמשהו מסתיר את השמש ואנו יודעים שזה הירח (אני מתלבט אם זה נקרא "לראות" את הירח מאחר והעין לא קולטת שום פוטון שחוזר מהירח). אבל הנה עוד הוכחה שהכול יחסי. שינינו נקודת מבט וירח חדש נהיה פתאום ירח מלא. יהיה מעניין מאד לראות תמונה מהכיוון ההפוך. ירח שנראה לנו מלא עובר על פני כדור הארץ ככתם שחור גדול.

תמונת אלו יהפכו לשגרה. החללית תתחיל בקרוב לצלם את כדור הארץ (חלקו המואר) במשך כל שעתיים כאשר התמונות יעלו לרשת תוך שעות עד יום. צפויות גם תמונות של הצד הקרוב של הירח, הצד המוכר לנו, אבל אז הוא יראה סמוך לארץ והארץ תסתיר את הירח. גם הירח ייראה אז הרבה יותר קטן ממה שהוא נראה כאן מאחר והוא יהיה מרוחק בהרבה מהחללית.

למידע נוסף על התמונה ראו באתר NASA

לאתר משימת DSCOVR

יום ראשון, 26 ביולי 2015

הרפתקאות קטנות בצילום אסטרונמי

צילום אסטרונומי הוא תחום מקצועי מאד אבל ניתן להשיג תוצאות טובות גם בציוד פשוט כל עוד יודעים מה המטרה ומה המגבלות והיכולות של הציוד (ואז מנסים למשוך אותן קצת).

הצילומים הבאים הם מכמה לילות סביב מולד הירח. הצילומים ללא עריכה בתוכנת פוטושופ וצולמו מאזורים סמוכים לאזורים עירוניים. רוב הצילומים הם עם מצלמת DSLR Canon700d וחלקם עם מצלמה קומפטית יותר Canon SX50
הסט הראשון של הצילומים מיום חמישי 16/7/2015 הוא מגשרי הרכבת החדשים ליד לטרון. העגלה הגדולה עמדה בזווית מתאימה במיוחד והצילום כולו הוא מעין מחווה לשיר "Under the bridge"


העגלה הגדולה
העגלה הגדולה
זה אינו צילום אסטרונומי אבל מראה את הגשרים ואת שדה הקוצים.
גשרי הרכבות ליד צומת לטרון
גשרי הרכבות ליד צומת לטרון
והנה תמונה של נוגה צדק וקבוצת אריה. תמונה זו אינה לפי "החוקים". האופק עקום לחלוטין אבל מראה את קבוצת אריה שהייתה כבר לפני שקיעה בצורה ישרה. למעשה עיקום התמונה נדרש מהרצון למסגר את הקבוצה כולה על האלכסון של הפריים כדי שיהיה אפשר להשתמש באורך המוקד הגבוה ביותר האפשרי.


המשך הצילומים בוצע מיער השלום לי נווה שלום. המקום מעט מרוחק מאורות הכרך למרות שגם בו זיהום האור גבוה וכאן רציתי להתנסות מעט בצילום עם עוקב כוכבים, מכשיר שמרכיבים בין החצובה למצלמה ותפקידו לסובב את המצלמה הפוך לסיבוב כדור הארץ, כל שהכוכבים לא ימרחו. כלל האצבע הוא כלל ה-500 שאומר שאפשר לצלם משך זמן של 500 חלקי אורך המוקד בו מצלמים בלי שתהיה מריחה אולם לפעמים רוצים אורך מוקד גדול, או שימוש בצמצם סגור מעט או ערך ISO נמוך. במקרים אלו העוקב (טרקר) עוזר. זהו פריט לא זול. מחירו בחו"ל כ-300$ והוא אינו חלק מארגז הכלים של רוב הצלמים.
בתמונה הראשונה רואים את הצבירים הפתוחים M7 ו M6 ליד העוקץ של העקרב

הצבירים M6 ו M7
הצבירים M6 ו M7
בתמונה הבאה רואים חלק מקבוצת קשת ובהגדלה אפשר לראות בה מספר צבירים גלובולריים (M22) וערפיליות (M8). כמובן שככל שהעדשה איכותית יותר, עיוותי אופטיים, בעיקר בשולי התמונה יתמעטו. כמו כן הרקע החום מזיהום האור גם מפריע מעט ובוודאי שתמונות מאזור חשוך יצאו מרשימות הרבה יותר, מה גם שאפשר לצלם בחשיפות של דקות.


 part of Sagittarius
חלק מקבוצת קשת
קבוצת עקרב
Scorpio
קבוצת עקרב

יומיים אחר כך במוצאי שבת הירח נוגה וצדק ישרו משולש ישר זווית יפה כאשר מעליהם מצטרף כוכב רגולוס.

 The moon Venus and Jupiter and Regulus
הירח צדק נוגה ורגולוס
The moon Venus and Jupiter
הירח נוגה וצדק

ביום ראשון נסענו לתל חדיד והגענו מספיק מוקדם לצלם גם שקיעות.

A photo of me taking the sunset photo below
 (צילמה הדר איידלהייט)הנה אני מצלם את התמונה בהמשך
Sunset with Thorns
שקיעה קוצנית
Sunset
שקיעה

Sunset
שקיעה



אולם המטרה הראשית שלה ערב הייתה לצלם סרטון של שקיעת הירח. הסרטון מורכב מ-2700 תמונות שצולמו במשך שעה וחצי וחוברו לסרט במהירות של *120. מומלץ לצפייה במסך מלא ובהגדרות HD



יום שני, 20 ביולי 2015

עדכונים מקאסיני

חללית קאסיני ממשיכה את משימתה סביב כוכב הלכת שבתאי. כרגע החללית נמצאת בהקפה מספר 219. ההקפה לוקחת 22 יום ומסלול החללית אליפטי מאד. שיא הקירבה לשבתאי הוא כ-200,000 ק"מ ושיא המרחק הוא מעל שני מיליון קילומטרים.  והסיבה העיקרית למסלול אליפטי כל כך היא ששינוי המרחק מאפשר מדידות מדויקות של הגרביטציה של שבתאי וגם מאפשר להתקרב יותר מפעם לפעם לכוכבי הלכת השונים שלו.
הנה כמה תמונות עדכניות שהחללית שלחה במהלך החודשים האחרונים. הקומפוזיציות כל כך יפות שאפשר לדמיין שיש צלם המכוון את התמונה. כל התמונות באדיבות NASA ומשימת קאסיני. ניתן לראות עוד תמונות באתר קאסיני.

נפתח דווקא בתמונה ישנה מאד שמשום מה נשכחה במרתפי נאסא ופורסמה רק לאחרונה. התמונה מדהימה משום שהיא מציגה משהו מאד מוכר מזווית שונה לחלוטין:
הקוטב הדרומי של צדק
הקוטב הדרומי של צדק. קאסיני. נאסא
זוהי תמונה של צדק שצולמה כשהחללית עברה לידו אי שם בשנת 2001!. הזווית של התמונה מיוחדת מאד. זהו צילום מהקוטב הדרומי. כמובן שמכדור הארץ אנו מעולם לא רואים זווית כזו, וגם חלליות שכבר הגיעו לצדק מעולם לא צילמו אותו כך. הכתם הגדול בתוך חגורות העננים נראה בבירור.

התמונה הבאה מכונה אומנות קוביסטית, אבל מה רואים בה? את הטבעות ברור, חלק מכוכב הלכת נראה מאחוריהן והפסים הכהים הם הצל של הטבעות על הכוכב.

אומנות מודרנית על שבתאי
אומנות מודרנית על שבתאי
תמונה מקרוב של הירח ריאה. שימו לב שגם עליו יש מכתש פגיעה עם צורה שמזכירה לב (פחות או יותר)
הירח ריאה
הירח ריאה
אם אתם רוצים לעשות מקלחת בחלל כדאי שתגיעו להיפריון. הצורה שלו ממש מזכירה ספוג רחצה.
היפריון
היפריון
כולם מחכים לסרט החדש בסדרת מלחמת הכוכבים והירח טטיס מזכיר במשהו את כוכב המוות.
טטיס
טטיס
הנה דוגמה לקומפוזיציה מושלמת. שבתאי בזווית ישרה לחלוטין המשטחת לגמרי את הטבעות ובקדמתן הירח דיון.

Dione דיון
דיון
שלושה ירחים שונים וכל אחד מהם הוא חרמש דק דק דק. הירחים הם טיטאן, מימס וריאה.
Titan Mimas and Rhea
Titan Mimas and Rhea
מי זה מי? ככל שטיטאן הוא גדול, כאשר שמים אותו לצד שבתאי הוא נראה קטנטן.

Saturn and Titan
Saturn and Titan טיטאן ושבתאי
הירח יאנוס עם פס קטנטן של הטבעות
Janus
Janus יאנוס
עוד תמונות ומאמרים על שבתאי וקאסיני

יום ראשון, 28 ביוני 2015

שביל כוכבי הלכת ושעון שמש בגבעתיים

כחובב של שעוני שמש שאף סייע בעיצוב סדרת בולים בנושא, שמחתי להיות מוזמן ביום שישי האחרון (26/6/2015) לטקס החנוכה של שעון שמש מיוחד ושביל כוכבי לכת לזכרו של טל איז'ק בגבעתיים. השעון והשביל נמצאים בגן העלייה השנייה ומתחילים מרחוב גולומב ועד מצפה הכוכבים, בו טל היה מדריך.

חנוכת השביל התקיימה במעמד הוריו בני משפחתו וחבריו של טל, צוות מצפה הכוכבים בראשות ד"ר יגאל פת-אל, ראש עירית גבעתיים, השר לשעבר מיכה חריש ונכבדים נוספים. השעון והשביל הם פרי עבודתו של המעצב האמן יואב שביט וייעוץ של עדן אוריון. השניים כבר שיתפו פעולה בהקמת שעון השמש בפרק הלאומי ברמת גן אולם כאן האומן הלך לכיוון שונה לחלוטין.

קשה לחדש בתחום של שעוני שמש אבל מסתבר שאפשר, במבט ראשון כלל לא היה ברור איך ומה ואיפה השעון.

אבל הסוד מתברר במהרה. כל העמודים ביחד הם השעון. כל עמוד מכוון למקום אחר בשמים. כאשר השמש עוברת מעליו היא יוצרת צל ייחודי המראה את השעה. אין חשיבות למיקומי העמודים ופיזורם הוא חלק מיצירת האומנות ומההשתלבות של השעון (המכונה שדה זמן) במרחב. עבודה יפה ומרשימה המתאימה לשעוני שמש חדשים שמטרתם היא פחות להראות את השעה ויותר להשתלב כאלמנט עיצובי בסביבה האורבנית.

הנה כך נראית השעה 11
השעה 11
השעה 11

בטרם נמשיך עם השעון מספר מילים על טל איז'ק. הכרתי את טל לראשונה בשנת 2007 בתצפית פתוחה של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. הייתי אז לפני רכישת טלסקופ ופשוט החלטתי לעמוד ליד מדריכים מהאגודה שיהיו מוכנים להסביר לי על סוגי טלסקופים ואיך עובדים איתם. אחד מהמדריכים "שתפסתי" היה טל ונהנתי מאד ללמוד ממנו. הנה דברים לזכרו שכתבה אלה רץ,  מתנדבת באגודה:
"טל איזק (23.06.1981-12.09.2012) היה ממדריכי מצפה הכוכבים בגבעתיים וממתנדבי האגודה הישראלית לאסטרונומיה בשנים 2006-2012. אחד הנושאים האהובים עליו היה כוכבים כפולים -- מערכות של שני כוכבים (שתי שמשות) שנראים קרובים אחד לשני (או שבאמת סובבים זה סביב זה). טל הכיר עשרות כפולים ובכל תצפית כיוון את הטלסקופ שלו אליהם והראה וסיפר עליהם לכל המבקרים והחברים.
טל היה בוגר החוג לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב ואת התואר השני שלו התחיל באוניברסיטת ונקובר שבמערב קנדה. הוא אהב מאוד את העיר הזאת, היא באמת אחת הערים היפות בעולם. גם שם טל השתתף בתצפיות אסטרונומיות התנדבותיות, אף על פי שהאקלים ומזג האוויר שם מקשים על זה ממש, במיוחד בסתיו ובחורף. לכן טל כל הזמן חלם לראות את המעבר של נוגה על פני השמש בארץ. המעבר של נוגה על פני השמש (טרנזיט) זו תופעה נדירה מאוד שקוראת רק פעמיים בכ-100 שנים, ואז רואים את כוכב הלכת נוגה חולף על רקע השמש כמו כדור קטן שחור על רקע בהיר.
טל לא סיים את לימודיו בקנדה. הוא נאלץ לחזור לארץ בגלל מחלת הסרטן. הוא כן זכה לראות את הטרנזיט של נוגה וזו הייתה התצפית האחרונה שלו. אני זוכרת את טל בא למצפה הכוכבים בגבעתיים באותו בוקר. הוא היה לבוש בצהוב, כמו השמש, וגם זהר כמוה אל אף שהרגיש לא טוב. הוא כבר היה חלש מאוד, אך בכל זאת נעמד מול הטלסקופ והראה והסביר לקהל הרחב על המעבר. כעבור שלושה חודשים טל נפטר.
טל תמיד יחיה בזיכרונם של כל מי שעבד במצפה הכוכבים בגבעתיים והתנדב באגודה הישראלית לאסטרונומיה. יהי זכרו ברוך."
 בתמונה הבאה נראה טל באחת מהתצפיות של האגודה בתנוחה אופיינית. חיוך רחב, אהבה של התחביב, טיפול והכנה של הטלסקופ ונכונות להסביר לכל אחד ואחת בכל גיל ומכל רקע על גרמי השמים.
טל איז'ק
טל איז'ק. צילום: אלה רץ

 בין השעות השונות בשדה הזמן יש חפיפה וחלקים משעות מסוימות יופיעו באותו זמן. בשעה 11:30 יופיעו גם הספרות 11 וגם 12 בצורה כזו או אחרת. את כיווני העמודים (פנסי צל) יש לשנות מפעם לפעם בהתאם לעונות השנה ושעון הקיץ, אבל בניגוד לשעוני שמש אחרים שיכולים להיות מדוייקים ברמה של דקות, כאן הדיוק הוא ברמה של כרבע שעה.


שדה הזמן - שלט הסבר
שדה הזמן - שלט הסבר

שדה הזמן
שדה הזמן
 וככה זה נראה מלמטה כלפי השמש
מבט למעלה אל השמש
מבט למעלה אל השמש



כבר קצת אחרי השעה 10
כבר אחרי השעה 10



שדה הזמן - מבט כללי
שדה הזמן - מבט כללי

 קצת יותר מאוחר וכבר השעה היא 12
השעה 12 בשדה הזמן
השעה 12 בשדה הזמן


השעה 12 בשדה הזמן
השעה 12 בשדה הזמן


 והנה תמונה של האמן - יואב שביט ליד יצירתו
יואב שביט על רקע יצירתו
יואב שביט על רקע יצירתו

שביל כוכבי הלכת מוביל משדה הזמן אל מצפה הכוכבים. בתחילתו השמש  (חצי הכדור בתמונה למעלה). השלימו בדמיונכם את חצי העיגול ותקבלו את קנה המידה של כוכבי הלכת. זהו גודלה של השמש. על כל עמוד המייצג כוכב לכת יש עיגול קטן בגודל יחסי לשמש. כמו כן כל מטר בשביל הוא בערך 45 מיליון קילומטרים. לכוכבי הלכת הראשונים עד מאדים מגיעים בצעדים בודדים, לאחר מכן צריך ללכת מעט. השביל יהפוך מן הסתם לחלק מפעילויות הדרכה של המצפה. נעיר רק כי קנה המידה למרחק (אורך השביל) ולגודל כוכבי הלכת, אינו אותו קנה מידה. במידה והיה כזה, קוטר השמש היה כשלושה סנטימטרים בלבד. חישוב קל שעשיתי מראה שהכוכב הקרוב יותר אלינו יהיה לפי קנה המידה של השביל יהיה בערך באזור אתונה.

עמוד כוכב הלכת ארץ
עמוד כוכב הלכת ארץ
כל עמוד בטון המייצג כוכב לכת צבוע בצבעים הייחודיים לאותו כוכב לכת. פיגמנטי הצבע מעורבבים בבטון משעת היציקה. יואב שביט סיפר כי הוא ערבב את הצבעים בבטון ויצק מלמעלה על תבנית שקופה כאשר הוא בודק מלמטה כל פעם את התוצאה. בשיטה זו הצבעים הם חלק מהבטון ועמידים מאד.
אם אתם תושבי גבעתיים כדאי מאד שתלכו להתרשם וגם אם אתם מזדמנים לסביבה כדאי שתכירו את פינת החמד היפה הזו.