אסטרונומיה ומדע

יום חמישי, 8 בנובמבר 2018

ירח ישן אחרי השקיעה

מבט מהיר על נתוני הירח והשמש בתאריך 7/11/2018 הראה סתירה לכאורה. אלו הנתונים:

זמן שקיעת השמש: 16:45

זמן שקיעת הירח: 16:58

זמן המולד האסטרונומי: 18:02

כלומר הירח שוקע לאחר השמש, אבל לפני המולד החדש שלו ולכאורה יש בכך סתירה, שכן אם הירח שוקע אחרי השמש, זה סימן שהוא כבר עבר את השמש ולכן זה אפשרי רק אחר מולד הירח!

זו השאלה שנשאלתי הבוקר על ידי אלידע כוכב, צופה ערני בירח החדש ותודתי לו על השאלה. העובדות והזמנים נכונים, מה ששגוי הוא ההגדרה למולד הירח שאינו תלוי בשאלה האם הירח שקע לפני או אחרי השמש, אלא האם הירח עבר נקודה מסוימת על מישור המילקה. נזכיר שמישור המילקה הוא המישור בו כדור הארץ מקיף את השמש. גם הירח וכוכבי הלכת נמצאים סמוך למישור המילקה אבל לא תמיד עליו בדיוק. לירח נטייה של כ-6 מעלות מהמילקה ולכן במהלך חודש ירחי, הירח מתקרב ומתרחק מהמילקה, ולפעמים, כאשר הוא סמוך עליו בתחילת או אמצע חודש, מתרחש ליקוי.

במצב שהיה ב-7/11/2018, הירח היה צפונית מהמילקה והאיור הבא ידגים היטב את המצב:

השמש שקעה והירח עדיין בשמים כלומר ישקע לאחר השמש, השמש תמיד נמצאת על מישור המילקה (כך ההגדרה), והוא מסומן בקו הצהוב. הירח נמצא קרוב למילקה אבל מעליו (צפונית למילקה). הקו השחור הוא קו-אורך 0 על המילקה (Longitude). מולד הירח מתרחש כאשר הירח עובר קו זה (שכמובן ניצב למילקה). מהאיור נראה בבירור שהירח עדיין לא שם, והיה צריך עוד שעה ורבע להגיע למקום זה, אז כמובן הירח והשמש כבר שקעו בישראל, אבל עדיין לא באירופה.

לו היה צופה עם טלסקופ חזק מאד מביט בירח לאחר השקיעה (או בשימוש בצילום תת אדום), הוא היה רואה חרמש דק שבדקים אבל כזה הפונה דרומה, בניגוד לרוב החרמשים של ירח חדש, וזה היה הירח הישן האחרון של חודש מרחשוון תשע"ט!

הירח בשקיעת השמש 7/11/2018

ספקולציה לסיום: מולד הלוח העברי בפעול (לפי חשבון ממוצע) היה ביום חמישי ולא ברביעי , אבל בהנחה שהמולד המחושב היה לפני שקיעת השמש, ברביעי, מצב שיכול לתיארוטית להתרחש, ומישהו היה רואה את הירח בעין (בלתי אפשרי, אבל אנחנו עוסקים בתיאוריה) האם היה אפשר לקדש את החודש על ירח ישן???

יום חמישי, 30 באוגוסט 2018

מדריד - Hala מדריד - טיול, המלצות, חוויות

יעד הטיול מדריד. סיבות הבחירה ביעד: מקום שעוד לא היינו, אצטדיון שחייבים לבקר בו, ואפילו כרטיסים במחירים סבירים לשיא הקיץ. המשתתפים הפעם בהרכב מצומצם אבא ושני ילדים בגילאי 13 ו-15, טיול בנים!

אצטדיון סנטיאגו ברנבאו

הטיסה: טסנו בחברת AIR EUROPA, חברה ספרדית שמפעילה קו יומי למדריד. המראה בשעה 16:00 (נחיתה ב 20:10), המראה ממדריד ב 08:45 בבוקר ונחיתה ב 14:20 בישראל. החברה מפעילה מטוסי דרימליינר 787 חדישים ונוחים עם מערכת בידור (תביאו אוזניות), וכל הטיסות יצאו בול בזמן.

הדירה: כהרגלנו, לא לוקחים מלון אלא דירה עם מטבח לבשל ולחמם את הארוחות מהבית (ארוחות בשריות קפואות, לא מנות חמות) וחיפשנו מקום ליד בית הכנסת בסביבות תחנת IGLESIA. מצאנו דירה עם שני חדרי שינה סלון ופינת אוכל והיא הייתה מוצלחת מאד. קרובה יותר לתחנת BILBAO אבל מרחק של עשר דקות מבית הכנסת וליד כמה תחנות מטרו. חשוב להקפיד שבדירה יהיה מזגן ורצוי גם מעלית.

מזג האוויר: במדריד חם. באוגוסט, חם מאוד. יותר מאשר בארץ. אבל בערב כבר מתקרר ואין לחות, אפילו יבש למדי. הצטיידו בקרם הגנה מהשמש וקרם לחות.

תחבורה: קנינו כרטיסי TRAVELCARD לימים שאנחנו צריכים. ייתכן ויותר זול לקנות כרטיסיה לעשר נסיעות ולעוד עשר במידת הצורך (ולא לשכוח תוספת קטנה לנסיעות לשדה התעופה), לא טרחנו לעשות את החשבון והעדפנו נוחות ופשטות. הגעה מהשדה ולשדה במטרו. קל ונוח. אמנם מהטרמינל (1) יש ללכת כעשר דקות עד לתחתית אבל המזוודות על עגלה וזה לא נורא בכלל. ברוב התחנות, יש מדרגות נעות כך שלא סוחבים הרבה.

אטרקציות: בשפע רב, רובן שייכות לאותה חברה ואת הכרטיסים קניתי בארץ. בקניה ליום מסוים מקבלים אוטומטית הנחה דרך האתר, וגם אפשר למצוא קופונים ובכל מקרה אחרי שתקנו באתר אחד, ישלחו אליכם קופונים לאתרים האחרים (30-40% מהמחיר המלא).

אז הנה הפירוט איפה היינו ומה עשינו.

יום חמישי:

קמתי בבוקר מוקדם לקניות בסופר שפתוח 24/7 ויש בו את כל מה שצריך, ולאחר מכן הלכנו לבית הכנסת (מומלץ להגיע ביום חול עם דרכונים לצורך רישום) לתפילת שחרית.

האטרקציה שנבחרה ליום הראשון הייתה גן החיות של מדריד. הגעה פשוטה בתחתית והליכה של כמה מאות מטרים. גן החיות לא גדול אך עם הרבה חיות ויש מה לראות. לא לפספס: דובי הפנדה, מופע הדולפינים והאקווריום המרהיב. משך הבילוי המומלץ כ 5-6 שעות והגן פתוח בקיץ עד שעות מאוחרות.

דב פנדה

וסרטון קצר על הפנדה:

האקווריום מרהיב ביופיו עם דגים מכל העולם, ויצורי מים אחרים, סרטנים מדוזות ושאר רכיכות.

כוכב ים

טיגריסים

יש חוסר התאמה בין הרגליים לראשים של הג'ירפות בזווית שיוצרת אשליה מעניינת.

ג'ירפות

מופע הדולפינים אורך עשרים דקות ואין להחמיץ אותו (אחרנו בכמה דקות אבל נראה שאת רוב הדברים הספקנו לראות). לאחר המופע (ותמורת תשלום נוסף) אפשר להצטלם עם הדולפינים. עמדות צילום יש עם עוד בעלי חיים אחרים וההכנסה כמובן מאפשרת תפעול טוב יותר של גן החיות.

מופע דולפינים

יום שישי:

פתחנו את היום בסיור היכרות בעיר. את הסיור עשינו עם שי , מדריך סיורים בשיטת PAY AS YOU WISH.

סיורים בעברית במדריד: יש לא מעט חברות ובודדים, כולם מציעים פחות או יותר את אותם סיורים במדריד עצמה וביעדים הסמוכים - טולדו וסגוביה. נוח לעשות סיור עם מדריך אולם אפשר בקלות לעשות גם סיורים עצמאיים.

הסיור מתחיל מכיכר ספרד ומפסלו של סרוואנטס דון קישוט וסאנצ'ו פנצ'ה ועובר דרך מקדש DEBOD, גני הארמון, ארמון המלך והקתדרלה, כיכר מאיור וכיכר סול. לא נכנסים לאתרים, אבל מי שרוצה יכול אחר כך להיכנס לכל המקומות. הסיור היה מעניין והילדים נהנו מאד וחווינו חלקים ממדריד.

מקדש DEBOD. מה עושה מקדש מצרי במדריד? כאשר הקימו את סכר אסואן הגדול, והציפו את עמק המלכים, היה צורך להעתיק כמה מקדשים ממקומם. זה היה פרוייקט בינלאומי וממשלת מצרים העניקה מקדש שלם מתנה למדינת ספרד (מקדש נוסף נמצא במטרופוליטן בניו יורק). המקדש הועבר בדייקנות, אבן אחר אבן, אבל הוא סגור לביקור, והמקום תחת אבטחה.

מקדש DEBOD

וזה ארמון המלך בניין ענק שמשמש רק לטקסים רשמיים. המלך גר במעון צנוע הרבה יותר.

ארמון המלך במדריד

הגנים מאחורי הארמון

הגנים מאחורי ארמון המלך במדריד

וסתם בניין יפה

בניין במדריד

באמצע הסיור מודיע שי - ועכשיו הפסקת שירותים (מצוין) וגלידה. אנחנו שומרי כשרות ואז שי מוסיף את מילת הקסם - כשרה. מאיפה יש גלידה כשרה אני שואל? והוא עונה, מה הבעיה האגן דאז. וואלה. חנות של האגן דאז, הגלידות גם בתפזורת כולן כשרות (אפשר בכוס פלסטיק), ומי שממש רוצה להיות בטוח אפשר לקנות מיכל עם כיתוב OU ברור. גם בסופרים יש גלידה כזו וגם בן אנד ג'ריז כך שאפשר להתפנק בטיול, ואכן חיסלנו ארבעה מיכלי גלידה במהלכו. טיפ נהדר של שי שלא בטוח שבכלל הייתי חושב לחפש בעצמי!

לאחר הסיור מיהרנו לדירה והלכנו לחנויות כשרות לנסות להשיג כמה מצרכים. בעיקר חיפשנו ממרחים שלא הבאנו מהארץ אבל לצערנו לא מצאנו אז קנינו מיץ ענבים לקידוש וחלות במאפייה.

ממשיכים ליעד הבא - הסנטיאגו ברנבאו - האצטדיון של ריאל מדריד הקרוי על שם המנהל האגדי של המועדון.

כדורגל בספרד: כדורגל בספרד זה עניין גדול ואין אפשרות לבקר במדריד או בברצלונה בלי ללכת לאצטדיונים שם.

כאשר הזמנתי את כרטיסי הטיסה עברה במוחי מחשבה, מי יודע, אולי יהיה משחק באותו זמן של ריאל או אתלטיקו? ובאמת לאחר הגרלת המשחקים התברר שיש משחק של ריאל נגד חטאפה.

נסיון ראשון להשגת כרטיסים נכשל. דרך סוכניות שונות המחירים פשוט בשמים וכבר הסכמתי לשלם מחיר מופקע ועליו עוד הוסיפו עמלות ויצא עלות של 500 שח לכרטיס ביציעים גבוהים. עד כאן. נוותר.

כשבאתי לרכוש כרטיסים לביקור באצטדיון ראיתי שמחירי הכרטיסים למשחק הם 40 אירו.

מתברר שרק כמה ימים לפני המשחק מוכרים כרטיסים לקהל הרחב (לא מנויים, ולא תושבי מדריד) באתר הרשמי של ריאל במחירים הגונים והוגנים, ובעמלה זניחה. וכך יומיים לפני הטיסה הזמנתי 3 כרטיסים למשחק ביציע 419. קומות 3 ו-4 מומלצות ולא מאוד יקרות ורואים מצוין. הכרטיסים לא היו צמודים אבל קרובים והנחנו שלא תהיה בעיה במשחק לשבת אחד ליד השני. הילדים וגם אני התרגשנו מאד מכך שיש לנו כרטיסים למשחק של ריאל, אמנם לא נגד קבוצת צמרת אולם בכל זאת חוויה. טוב עוד נגיע לזה.

סנטיאגו ברנבאו - בית המקדש של הכדורגל ומשכנה של הקבוצה הטובה בעולם. הסיור נפתח מקומה 6 בתצפית על כל המגרש ומשם יורדים למוזיאון והיכל התהילה. מיד מבינים שריאל זה לא רונאלדו וגם לא ראול ואפילו לא אלפרדו די סטפנו האגדי. ריאל זה הרבה יותר מכך, באמת מועדון מפואר.

הברנבאו מלמעלה

רונאלדו עוד נמצא בתצוגה, אבל כבר לא על המגרש

מוזיאון ריאל מדריד

מול ארון הזכוכית עם 13 גביעי אירופה, מתחילים להבין עד כמה הוא מפואר. הגביע של העונה הנוכחית מוגבה מעט מעל כולם.

גביע אירופה לאלופות - ריאל מדריד

לביקור לקחנו מדריכים קוליים. תשמחו לדעת שיש גם בעברית. אני לא בטוח שצריך אותם יש המון מידע ובסוף כבר אין כוח להקשיב מה כל גביע, אבל אפשר לקחת אחד או שניים למשפחה וזה גם מעסיק את הילדים ואם הם קטנים ולא קוראים אנגלית אז בכלל טוב. עלות מדריך קולי 5 אירו.

הסיור נמשך ונמשך והיינו שם המון זמן ועוד יכולנו להישאר. בכל מקום על מסכים מקרינים רגעים מהמשחקים הגדולים. הרבה מתוכם מהשנים האחרונות אנחנו זוכרים וגם לראות שערים משנות הששים והלאה זה כיף. כמובן שמקרינים את שני השערים בגמר האחרון, אוי קריוס המסכן.
הצטלמנו ליד הארונית של טוני קרוס, חבל שבאיירן מכרו אותו. כן כן, אנחנו אוהדי באיירן ורגילים לחטוף מריאל מדריד בשלב הרבע או החצי, אבל אין מה לעשות, לאחר ביקור בברנבאו, אנחנו גם קצת אוהדי ריאל (ויסלחו לי כולם).

טוני קרוס - ריאל מדריד

הגביע הייחודי ביותר בעולם. המועדון של המאה. לא יהיה עוד אחד כזה לפחות ב-82 השנים הבאות ולפי איך ש-18 השנים הראשונות במאה הזו ניראות, גם הוא יהיה של ריאל, אבל בבקשה אל תתתפסו אותי בתחזית הזו עוד 80 שנה.

המועדון הטוב ביותר במאה העשרים - ריאל מדריד

יש הרבה מה לעשות ולראות ולהצטלם ולחוות ובסוף גם מגיעים דרך מנהרת השחקנים אל הדשא ושם היו אנשים שאשכרה נישקו אותו. בכל זאת יש גבול. אני רק ניסיתי לגעת בו, אבל ננזפתי על ידי השומרים. בקיצור הדשא הוא ממש קדוש באצטדיון. משם ממשיכים לחדרי ההלבשה ולחדר העיתונות ולאוטובוס וירטואלי וכמובן איך אפשר שלא, לחנות, שם שילמנו וקיבלנו את התמונה עם גביע הצ'מפיונס (18 אירו לתמונה).

לסיכום - למרות שרשום שהסיור הוא כשעה וחצי, אוהדי כדורגל יצטרכו לפחות שלוש שעות ואוהדים של ריאל גם 4 שעות ויותר.

לדירה חזרנו רק בשבע בערב ומהר מהר בישולים לשבת, סידור של פלטה, פטנטים לאור במקרר, וכל ההכנות לסעודת שבת נפלאה עם אוכל משובח.

שבת

שינה עד שעה מאוחרת והגעה לבית הכנסת ברבע שעה איחור. לא מספיק. פסוקי דזימרה ארוכים כאורך גלות ספרד ומומלץ להגיע 50 דקות לאחר ההתחלה (אם אתם אשכנזים). אחר כך היה משעשע מאוד, העליות לתורה נקבעות בהגרלה שעוררה את כל המתפללים והאורחים הרבים. תפילת מוסף קצרה מאוד וללא חזרת השץ. פטנט נחמד שכדאי לאמץ גם בארץ.

לאחר התפילה קידוש וארוחת צהריים ושינה בשבת תענוג ולקראת 16:00 יצאנו לסיור בעיר. עברנו דרך המוזיאון הארכיאולוגי (חינם בשבת ונכנסנו לביקור קצרצר כי הילדים לא רצו יותר) ומנוחה בפארק רטירו היפה. לאחר החזרה לדירה סעודה שלישית דשנה וטורניר קטאן סוחף עד מוצאי שבת.

ראשון

עוד בישראל עשינו תיאום ציפיות לגבי הטיול. בכל זאת הרכב משפחתי שונה מהרגיל ותחומי עניין שונים (חוץ מהכדורגל שנמצא בקונצנזוס). הילדים היקצו לי שעתיים למוזיאונים בכל הטיול. כמה אכזרי מצידם. ניסיתי להגיש עתירות לישות העליונה (אשתי), וכולן נדחו על הסף ואפילו לא הובאו לדיון בנימוק הבא: "אם אתה רוצה לראות מוזיאונים כל היום, אז תיסע לבד, ואל תשגע את הילדים!!". קיבלתי בהכנעה את גזר הדין וניצלנו את השעתיים האלו היטב במוזיאון פראדו המרהיב. לא אומר שהילדים מאד מאד נהנו, אבל הם לא סבלו ונהנו במידה הראויה. בדרך למוזיאון פגשנו קרנבל ססגוני ברחוב, עשרות רקדנים ולהקות. יפה מאוד אבל רעשני בצורה שאחרי כמה דקות פשוט לא נעים לאוזניים.

לאחר הפראדו ביקור בגנים הבוטניים, פנינת טבע בלב העיר אבל רעש הקרנבל הפריע. לגנים הולכים כדי לברוח מהמולת העיר ולכן לאחר מעט זמן עזבנו והלכנו ברגל לפרק רטירו להמשך הסיור שם ולמנוחה. לאחר הפארק חזרנו לדירה ונסינו ללכת לחנות C&A. אחת התגלתה כסגורה ולשנייה הגוגל מאפס לקח אותנו בנתיב דרך תחנות סגורות לשיפוצים ואחרי כל תלאות הדרכים העקיפות בשביל להתגבר על השטויות שלו גילינו שבכלל אין חנות בכתובת הזו. דרעקס אפליקציה.

קרנבל במדריד

וגם שני סרטונים שידגימו את הססגוניות של הריקודים והמחולות:

ארמון הזכוכית בפארק רטירו

גן הוורדים בפארק רטירו

הגיע הרגע הגדול - הולכים למשחק של ריאל. אני מעט לחוץ ויוצאים מהבית הרבה לפני הזמן. יצאנו בשמונה וחצי והמשחק רק בעשר ורבע. השערים עוד נעולים וצריך לחכות כמה דקות בחוץ. לקומות 1 2 3 4 הכניסה היא דרך שערים מסביב לאצטדיון ואין תורים בכלל. לקומות 5 6 הכניסה היא דרך ארבעה מגדלים בצדדים ויש יותר תור, אבל ברגע שפותחים תוך שניות היינו במקומות שלנו וחיכינו שהשחקנים יעלו.

אפקט רונאלדו

הצטערנו מעט שרונאלדו כבר לא בריאל. אפקט רונאלדו בולט. שיגעון בטורינו ובמדריד מעט דלדול. היו מקומות ריקים רבים ודיווחו שזה היה משחק פתיחת העונה עם הכי פחות צופים בשנים האחרונות. כנראה אנשים שבאו רק בשביל רונאלדו יסעו לאיטליה. אבל נראה שהעזיבה עושה לריאל רק טוב. בייל כובש, אסנסיו משחק מההתחלה (ומשחק נהדר) ובכלל ריאל היא ריאל.

Hala Madrid - ההמנון של ריאל, נדבק לי למוח. שרים אותו בקול מלא כשהשחקנים עולים למגרש ואחרי כל שער. מנגינה נהדרת, ושרתי אותה כל הטיול, כולל למשל בתורים לפארק האטרקציות ביום למחרת וגם הפכתי אותה לצלצול של הטלפון שלי. הפעילו רמקולים וצפו בסרטון במלואו.

וקטע קצר מהעלייה למגרש כמובן על רקע ההמנון:

משחק פתיחה ומשחקים רגוע, ובכל זאת יש אקשן, משקוף, קורה, הכשלות, דרישה לפנדל, וכמובן שני שערים שאחרים האצטדיון מתפוצץ וגם בחילופים כאשר למשל מודריץ' האהוב כל כך עולה לשחק. האדרנלין בשמים ואנחנו לא רוצים שייגמר. לראות את מרסלו נותן את הנשמה ושאר הכוכבים. חוויה מ ט ו ר פ ת !!! ללא ספק שיא הטיול!

שני

קמנו מאוחר. מאד. בכל זאת המשחק רק נגמר אחרי חצות והעברנו את הבוקר באיזי. האטרקציה להיום היא פארק האטרצקיות של מדריד, אחד משני פארקי השעשועים וזה שקרוב יותר לעיר ולכן קל להגיע במטרו לתחת BATAN ולהיכנס משם. גם פארק זה נפתח רק ב-12:00 ופתוח עד מאוחר והגענו בול לפתיחה והלכנו לרכבת ההרים הראשונה שראינו כשעוד לא היו תורים.

אחריה הלכנו לרכבת ABSIMO הנוראית עם מהירות גבוהה והרבה התהפכויות. גם שם לא היה תור ארוך, אבל למרבה הצער היתה תקלה ברכבת. לא ידענו אם ללכת או להישאר. הרוב נשארו אז חיכינו. באו טכנאים עם פטיש גדול, בום בום בום, סיבוב ניסיון והרכבת עובדת, התור ממשיך! סיבוב או שניים לפנינו, ושוב תקלה. הטכנאי כבר קרוב ואנחנו מחכים. פטיש יותר גדול, בום בום בום והרכבת ממשיכה. קצת חששנו לעלות אבל לאחר מכן הרכבת עבדה מצוין.

פארק האטרצקיות במדריד

יש עוד מתקנים רבים: טורנדו טרנטולה ושאר שמות מפחידים והתורים היו סבירים ולפעמים אפילו קצרים (פחות מעשר דקות למתקן), לקראת הערב דווקא מתארכים, ייתכן שהרבה באים בשעות קרירות יותר. יצאנו משם לקראת שמונה בערב מותשים לחלוטין.

שלישי

יום סיור בטולדו. בחרנו סיור מודרך עם חברת HOLA-שלום. כפי שאמרתי אין שום בעיה להגיע בתחבורה ציבורית אוטובוס או רכבת אקספרס ולסייר לבד, זה מתאים למי שמעוניין בביקור במוזיאון אל גרקו למשל שלא נכנס לסיור המודרך (למרות שאפשר לא ללכת לאומגה, לקצר את הביקור בבית הכנסת ללכת למוזיאון לביקור ממצה ולפגוש את הקבוצה לאחר הזמן החופשי. לחוץ אבל אפשרי. למי שחשוב עוד אתרים, שידבר עם המדריכים מראש ויראו אם ואיך אפשר לשלב). בהחלט נוח שיש אוטובוס מפואר וישיר, מדריכים צמודים ואם לא רוצים להיכנס לביקור ארוך באתרי טולדו זה בהחלט מספק. ההדרכה הייתה טובה מאד (גלעד ובת אל , שניהם נהדרים ושופעי ידע), הילדים נהנו, הסיור כולל ביקור בסדנת חרבות (התאמנו בדו קרב ושלפנו חרבות ארוכות מנדנן, תוך בדיקה שאין אך אחד לידנו. בכל זאת קצת מפחיד), תצפית פנורמית על העיר, אופציה גלישה באומגת טולדו (כיף ולא מפחיד!), וסיור בעיר עם כניסה לבית הכנסת שמואל הנגיד. בזמן החופשי קנינו מזכרות ואכלנו גלידה וחזרנו עייפים ומרוצים.

פנורמת טולדו

הנה אני על האומגה תלוי בין שמים וארץ. אמנם יום קודם כבר היינו בפארק שעושעים, אבל המחיר הסביר (10 אירו), וההזדמנות לעוד חוויה מיוחדת מהאתר הכריעו בעד והצטרפנו לקבוצה שנשארה לעשות את האומגה.

האומגה בטולדו

כיכר העירייה והקתדרלה בטולדו

טולדו

בית הכנסת בטולדו

לאחר הסיור הלכנו ברחוב GRAN VIA, התרשמנו מהחנויות וקנינו קצת חולצות בפרימארק. סניף ענק, כנראה הגדול באירופה. אני לא מת על הרשת הזו, לדעתי רוב המוצרים בה לא איכותיים, מה שלא מפתיע בהתחשב במחירם הנמוך אבל בשביל כמה חולצות פשוטות, זה מספיק.
יש עוד המון חנויות באזור, וגם נוכלים, אחד שנדבק אלינו וביקש עזרה בעברית, היה חשוד כבר בהתחלה כנוכל ולכן השגחתי על הארנק והנייד היטב היטב ואכן אותו אחד הגיע לבקשת כסף תוך דקה ושם פשוט נפנפנו אותו, ניתקנו מגע והמשכנו. בדרך לדירה עוד ראינו את מוזיאון ההיסטוריה של מדריד אולם הגענו בשעת הסגירה ולכן רק נכנסו ויצאנו בלי לראות כלום.

חנות פריימארק במדריד

ניסיתי בשארית כוחותי שלא היו לי להגיע בזמן לצפות בשקיעה ממקדש DEBOD. איחרתי בדקה.

שקיעה במדריד

אך לפחות יצא לראות את מקדש דיבוד מואר בערב

מקדש דיבוד מואר בערב

שקיעה במדריד

מקדש דיבוד מואר בערב

רביעי

בבוקר מנצלים את הזמן ומתחילים לארוז. היום הולכים לפארק מים. יש שני פארקים מחוץ למדריד וההגעה באוטובוס. שוב גוגל מאפס עשה בעיות ולמרות שידעתי שיש אוטובוס ישיר ממדריד, 627, גוגל מפס לא מציג אותו ומראה מסלולים הזויים של שעתיים ומעלה עם החלפות. הכנתי את הילדים שאם משום מה באמת אין קו ישיר, נעשה משהו אחר אבל הדאגה מיותרת, האוטובוס קיים, מגיע תוך 40 דקות וכך הגענו חצי שעה לפני הפתיחה ועמדנו בתור להיכנס. הפרק נחמד מאוד ועזבנו לקראת שש בערב. במדריד אכלנו וסיימנו את האריזות. ניסיתי שוב לצלם את השקיעה באמת בשברירי אחוזי האנרגיה שלי, אבל היה מעונן. נצטרך לחזור שכן בהחלט נשאר טעם של עוד ויש עוד המון מה לראות ולעשות במדריד וסביבתה.

היה טיול מושלם. נהדר, עולם על הציפיות מחזק מאד את הקשר ביני לבין הילדים. סיכום הטיול פשוט מאד, הצטרפו אלי ושירו ביחד בקול רם:

Madrid

Hala Madrid

y nada mas

Hala Madrid

יום שני, 13 באוגוסט 2018

משימת פארקר - המסלול

מאז ומתמיד חלם האדם להגיע לשמש והאגדה על איקרוס ודדלוס שעשו להם כנפיים ועפו כמעט עד השמש, ידועה בכל העולם. כעת, האדם מגיע לשלב חדש ומצליח להגיע לשמש, קרוב מאי פעם, מרחק נגיעה, הושט היד וגע בה.

משימת פארקר שוגרה לשמש בתאריך 12/8/2018. מטרת המשימה היא לחקור את השמש, ובפרט את שכבות האטמוספירה התחתונה שלה, הכרומוספירה, מתוך רצון להבין את המנגנונים הגורמים לרוח השמש, שטף מהיר של חלקיקים אנרגטיים שמגיע גם לכדור הארץ.

למשימה מאפיינים מיוחדים. היא נקראת על שמו של מדען שעדיין בחיים, יוג'ין פארקר, שחוקר במשך עשרות שנים את רוח השמש, וגם טבע את המונח. מהי בכלל רוח השמש, למה חשוב לחקור אותה, איך לא נשרפים כל כך קרוב לשמש, ולמה זה יקח שבע שנים? על כל השאלות האלו נענה אי"ה בסדרה של מאמרים קצרים וממוקדים ואתם מוזמנים להציע שאלות נוספות. מאמר זה יתרכז בפרט אחד מרתק הנוגע למשימה, המהירות של החללית.

חללית פארקר. תמונה: נאסא

החללית תגיע למרחק זעום של 6 מיליון קילומטרים מהשמש בלבד. המרחק הקרוב ביותר עד עתה שחללית הגיעה אליו היה 42 מיליון קילומטרים, ואולי הפרט הכי מדהים, הוא שמהירות החללית תגיע למספר המטורף והבלתי יאמן של כ-720,000 קילומטר לשעה או מאתיים קילומטרים לשנייה.

כמו רבים, כשראיתי את הנתון הזה הייתי בטוח שהתבלבלו באיזה אפס, זו מהירות פנטסטית ובלתי נתפסת. מתל אביב לחיפה ובחזרה בשנייה אחת. שום אוביקט שנבנה בידי אנשים לא הגיע למהירות כזו, אז מה הסוד. איך מגיעים למהירות כזו?

הפיזיקה פשוטה. כדי להגיע למהירות גבוהה צריך להאיץ חפץ ממנוחה והמהירות תלך ותגדל. כך הואצו החלליות הראשונות לירח ולמאדים. היה צריך טיל מספיק גדול שיכול להביא את החללית למהירות הדרושה. אבל כאשר רוצים להגיע רחוק יותר הכוח הדרוש להאצה למהירות כזו הוא מעל ומעבר לכל הטילים הקיימים כיום. וגם אם זה היה אפשרי, משקל הטיל וכמויות הדלק היו גדולים ויקרים מדי. יש שיטות אחרות להאצה, מנועי יונים למשל, או אפילו האצה באמצעות פיצוצים אטומיים. רעיונות מרתקים שאולי פעם נכתוב גם עליהם, אבל לא רלוונטים למשימה זו.

חללית פארקר. תמונה: נאסא

השיטה השנייה היא לתת לטבע לעשות את שלו. מעבר נכון ליד כוכבי לכת יכול לנצל את כוח הכבידה שלהם להאצה או האטה (תלוי באיזה כיוון עוברים על ידם) של החללית. תחשבו שאתם הולכים בקצב איטי ליד קרוסלת ענק שתופסת אתכם תוך כדי שהיא מסתחררת לה במהירות ואחרי רבע סיבוב עוזבת אתכם (תוכלו לראות משהו דומה לתהליך זה בסרטים מצוירים), במהירות הרבה יותר גדולה ממה שהתחלתם. תהליך זה נקרא אפקט המקלעת Slingshot, והוא מבוצע כאשר רוצים להגיע לכוכבי לכת רחוקים יותר ומחוץ למערכת השמש. חלליות וויאג'ר עשו זאת בהצלחה תוך שימוש בכוכב הלכת צדק ואחרים. לשיטה זו יתרונות - צריך פחות דלק וכך אפשר לשגר מטען גדול יותר. לשיטה גם חסרונות: המסע לוקח יותר זמן, וצריך לתזמן אותו בתיאום עם כוכבי הלכת המאיצים. אי אפשר לשגר מתי שרוצים. בכל אופן, אין כיום הרבה ברירות אחרות וכל המשימות הרחוקות (ומשימה לשמש נחשבת רחוקה) משתמשות בטכניקות אלו. לפעמים אפילו כדור הארץ משמש כמאיץ.

אז מי יעשה לנו את העבודה בחללית פארקר? התשובה היא כוכב הלכת נוגה. אבל כמובן שלנוגה אין שום אפשרות להאיץ חללית למהירויות מטורפות כאלו. אפילו לצדק אין. בשביל זה צריך משהו מאסיבי וגדול במיוחד. השמש עצמה היא זו שתעשה את רוב העבודה השחורה. חלון השיגור נקבע עכשיו בשביל שהחללית תגיע לנוגה, כאשר נוגה במרחק הגדול ביותר מהשמש (והקרוב לארץ) באוקטובר הקרוב.

המסלול של פארקר מיוחד במינו במידת האקסצנטריות שלו. כל המסלולים של כוכבי לכת ושל חלליות הם אליפטיים וככל שהאקסצנטריות גדולה יותר, המסלול פחות דומה לעיגול (המרחק בין המוקדים וההפרש באורכי הצירים גדול יותר). כבר המסלול הראשוני של פארקר מכוון להיות אליפטי מאד. כאשר בנקודה הקרובה ביותר לשמש המרחק יהיה כמה עשרות מיליוני קילומטרים, ובנקודה הרחוקה ביותר הוא יעבור את מסלול נוגה.

לחללית מתוכננות 25 הקפות של השמש כאשר מפעם לפעם היא תעבור ליד כוכב הלכת נוגה בקצה הרחוק של מסלולה. בכל פעם שזה יקרה, החללית תשנה מעט את פרמטרי המסלול שלה (בגלל כח המשיכה של נוגה), כך שנקודת הפריהליון, הנקודה הקרובה ביותר במסלול לשמש, תהיה כל פעם קרובה יותר לשמש. כמובן שגם המעבר על יד השמש ישפיע כל פעם על המסלול ויהפוך אותו לעוד יותר אליפטי ועוד יותר מהיר.

מכאן גם מגיעה המהירות העצומה של החללית. מהירות זו תושג באמצעות כח הכבידה של השמש עצמה. אלו הם חוקי קפלר הידועים. ככל שהגוף קרוב יותר לשמש במסלולו הוא נע מהר יותר (ניסוח חופשי ופחות מדויק של החוק הקפלריאני). גם כדור הארץ משנה את מהירותו במהלך השנה אבל ההבדל קטן, כי מסלולו כמעט עגול. החללית תנוע במהירות עצומה זו רק כאשר היא קרוב לשמש, וליד נוגה המהירות תהיה קטנה בהרבה (את הפרט הזה פחות מציינים בפרסומים. למרות שאין בהם שום דבר שגוי, בהחלט אפשר להבין בטעות כי המהירות הגבוהה היא מהירות קבועה לאורך המסלול).

בתרשים הבא ניתן לראות את כל ההקפות של החללית בשבע השנים הבאות (התאריכים מעודכנים להצעה המקורית ולא לתאריך השיגור בפועל, הבדל של 12 יום), שימו לב שלאחר כל הקפה או שתיים משך ההקפה מתקצר כלומר החללית נהיית מהירה יותר. שימו לב לשינוי בנקודת A - אפהיליון ו-P פריהליון, הנקודות הרחוקות והקרובות ביותר לשמש. בהקפה הראשונה, החללית תגיע עד מרחק של כשלושים מיליון קילומטרים מהשמש. בהקפה האחרונה, היא כבר ממש תגרד את השמש. מה יהיה אחרי ההקפה ה-25? לא ידוע, ייתכן שהחללית תמשיך במסלול וייתכן שבסופו של דבר תתרסק לתוך השמש.

לא לחינם נקרא התמרון, תמרון המקלעת, בדיוק כמו אבן קלע אותו מסובבים מעל הראש פעם ועוד פעם ועוד פעם עד להשגת המהירות הגבוהה, כך החללית סובבת את נוגה והשמש פעם ועוד פעם ועוד פעם, וגם נהיית מהירה יותר וגם מגיעה קרוב יותר.

בהצלחה פארקר, נחכה למפגש הראשון עם נוגה, בסוף ספטמבר/תחילת אוקטובר הקרוב.

מסלול משימת פארקר

יום שני, 23 ביולי 2018

טיול באיסלנד - מפלים הרי געש קרחונים ציפורים חיות מערות - חלק שני

כאן נתאר את חלקו השני של הטיול באיסלנד. אם בטעות הגעתם ישירות לחלק זה, קפצו מיד לקרוא את חלקו הראשון של הטיול המכיל גם מידע כללי על המדינה.

מפלי גולפוס Gullfoss במשולש הזהב

להזכירכם אנחנו משפחה של שבעה אנשים וכבר טיילנו במשך שבוע והשלמנו כשני שליש מההקפה של האי בכביש 1. אנו נמצאים בעיר השנייה בגודלה באיסלנד, אקיוריירי. הדירה - דירת בת שלושה חדרים סלון ומטבח נאה ויפה עם כל מה שצריך, כולל חדר עם מכונת כביסה ומייבש (שסייעו לנו מאד ואפשרו לקחת הרבה פחות בגדים לטיול).

אקיוריירי

סלון הדירה

יום ששי

היי הוו! עלו לסיפון, הרימו עוגן! היום יוצאים לשיט לוויתנים. שיט לוויתנים אפשרי מכמה מקומות באיסלנד. גם מרייקיוואק גם מאקיוריירי גם מדאלויק (צפונית לאקיוריירי) ועיירת הלוויתנים היא הוסאוויק לשם היו מועדות פנינו. יש חברות רבות שמציעות שיט, ויש כל מיני אפשרויות לסירות: רגילות, מהירות, מפרש, חשמליות. הסיורים יוצאים לאורך כל היום ובקיץ יש אפילו סיורים ליליים. בפרוספקטים תראו לוויתנים קופצים מהמים, במציאות בעיקר את הגב סנפיר והזנב, אבל החוויה יפה ומרגשת.

נמל הוסאוויק

חוג הקוטב
ממש רציתי לעבור את חוג הקוטב. הוסאוויק היה המקום הצפוני ביותר שהגענו אליו והוא נמצא מצפון לקו רוחב 66. טכנית צריך עוד איזה חצי מעלה, אבל בשבילי זה מספיק. ואכן מבט מהיר בתוכנה העלה שהגענו למקום שהשמש בו לא שוקעת כבר כמה ימים, ואורך היום הוא 24 שעות. יום ללא לילה וחושך ועוד יותר מכך שהשמש אינה שוקעת מציב כמה אתגרים לאדם הדתי מבחינת זמני היום והתפילות. צלחנו את רובם. חישוב קל הראה שאפשר בערך תוך שעתיים להתפלל מנחה ערבית ושחרית. דבר שאינו אפשרי בישראל.
חישובים נוספים נדרשו כי חישבתי זמני כניסת ויציאת שבת לפי עיר הבירה רייקיאווק, אולם בגבהים האלו אפילו הפרש של חצי מעלת רוחב גורם להבדלים ניכרים בזמנים. איסלנד משתרעת גם על פני עשר מעלות אורך 14-24 מערב), אך המרחק בין הנקודות האלו קצר יחסית ביחס למרחק במדינות הקרובות יותר לקו המשווה.

אין זריחה ואין שקיעה. כל הזמן יום

אפשר לשלב בשיט הפלגה דרך אי הפאפינים. אפשרות זו מאריכה את ההפלגה (וכמובן עולה מעט יותר), אבל אם לא ראיתם פאפינז בכלל זו אפשרות לראות אותם, במים באוויר וביבשה על הצוקים סביב האי. הסירה לא מתקרבת מאוד לאי וההפלגה מהירה, כך שאם ראיתם פאפאינז מקרוב, אפשר לוותר על אופציה זו.

המון פאפינז אבל מרחוק

במפרץ סירות רבות של חברות רבות וכולן מגיעות לאותו איזור שיש בו משהו. יש יתרון לסירות המהירות שיכולות להגיע למרחק גדול יותר ולכסות שטח חיפושים רחב יותר. רוב הסיכויים שתראו משהו וכל החברות מתפארות באחוזי הצלחה גבוהים מאד, אולם תמיד יש סיכון שלא תראו אפילו קצה זנבו של לוויתן.

החברה שאנחנו לקחנו (SALCA), סלקא דעתך שמה. הביאו לנו לפני השיט כדור נגד בחילות ואני באופן אישי לא סבלתי מהשיט למרות שבחלק מההפלגה הלכתי לחרטום (שבגלים עולה ויורד מטרים רבים) שם הייתה קצת הרגשה של מחלת ים, עת הספינה מטלטלת במים. לרגישים מומלץ לשבת כמה שיותר במרכז הספינה. עוד מומלץ להיזהר עם הפלאפונים שיכולים ליפול בקלות למים. כל החברות מספקות חרמוניות ושכמיות כדי שיהיה חם ונעים ויבש, רק צריך להיזהר לא ליפול למים ומי שצריך להקיא, בבקשה לתוך הים. אחרי שלבשנו את כל השכבות הרגשנו ממש כמו זוג דובים.

עטופים מכל הכיוונים. זוג דובים יוצא לשיט

אנשים שואלים איפה כל המשפחה. אז הנה, משפחת דובים.

מתכוננים לשיט לוויתנים

השיט לוקח כ-3 עד 3.5 שעות ובמהלכו ראינו לוויתן HUMPBACK, לוויתן גדול סנפיר, אולם לא ראינו את פניו או את חלקו התתתון, אלא בעיקר את הזנב והסנפיר, כשהתקרבנו מעט את הגב וכמובן את השפרצות המים שעשה. את הלוויתן רואים כאשר הוא עולה לנשום ואז הוא צולל ונעלם לכמה דקות עד שרואים השפרצה ממקום סמוך. כאשר מזהים השפרצה (ואחת מהן הייתי מה שנקרא, הראשון לזהות), רב החובל פותח מנועים והספינה שועטת לכיוון הלוויתן. לחברות הסירות יש אחריות סביבתית מסוימת ולכן לא מגיעים ללויתן מקדימה ולא חוסמים אותו אלא שטים מצדדיו ומאחוריו.

לוויתן HUMPBACK

לוויתן זה יצרת לשחק בו - תהלים ק"ד

לקראת סוף השיט עליתי עם עוד כמה אמיצים לגג הספינה, שם השקפתי כמו רב החובל על האונייה.

מלך האוניה בסיפון העליון

אחת האפשרויות היא לשוט בסירת מפרש ואז בדרך חזרה שטים בכוח הרוח בלבד. לצערי לא יצאה סירה מתאימה בזמן שהגענו, למרות שרציתי להניף מפרשים ולהרגיש כמו קפיטן.

סירת מפרש

לאחר השיט נרגעים (חלקנו, בלי שמות, נראו קצת פחות טוב מאשר בתמונה לפני השיט), אוכלים משהו וקצת מסתכלים בחנויות המזכרות, בכל חנות עמדות מיוחדות לכבוד המונדיאל, האי בטירוף ומשחקה הראשון של הנבחרת צפוי ליום המחרת.

קדימה איסלנד. מזכרות מונדיאל

לאחר השיט הלכנו למוזיאון הלוויתנים הסמוך. כרטיס השיט מעניק הנחה במוזיאון וחנות המזכרות שלו מעולה כי מצאתי שם ספל מיוחד (ויש גם קפה חינם, לא מציאה גדולה, בכלל הקפה באיסלנד לא מציאה גדולה). במוזיאון שלדים ומידע על ציד הלוויתנים והמוצג המעניין מכולם הוא שלד מלא של לוויתן כחול שנפלט מת לחוף בשנת 2011.

שלד של לוויתן כחול

בשלב זה החבורה התפצלה, חלק הלכו למרחצאות במיוטאן ואני המשכתי למוזיאון התגליות כי ראיתי שיש שם משהו על חלל. זכרתי משהו מעורפל על כך, שאסטרונאוטים התאמנו בהכשרה גיאולוגית באיסלנד באזורים שמדמים את פני הירח, וחלק ניכר מהמוזיאון מוקדש לכך. בכוונת המוזיאון לבנות דגם של תא נחיתה (הנשר נחת!) והוא אוסף כספים למטרה זו. מעבר לכך מצאתי מידע מועיל ביותר על ניווט ויקינגי ואביזרי ניווט מדהימים שלא הכרתי.

מוזיאון התגליות

בעיירה עוד מוזיאון, מוזיאון הוסאוויק אבל בו כבר לא ביקרנו ולאחר הביקור במוזיאון חזרנו לאקיוריירי להתארגנות לשבת וכמובן לצפייה במשחקי המונדיאל. אקיוריירי מעט דרומית מהוסאוויק ולכן השמש שוקעת שם וזורחת אחרי ארבעים דקות בלבד. כמובן שאין חושך ובכל אופן כניסת שבת מוקדמת אפשר לקבל רק בעשר וחצי בלילה (אור יום מלא כמובן). ניצלנו היטב את הזמן וצפינו במשחק ספרד פורטוגל שהסתיים בתוצאה 3-3.

יום שבת

שבת מנוחה תענוג. התכנון היה להיות בשבת במקום גדול, יחסית לאיסלנד, ולכן נבחרה אקיוריירי שיש בה כל מיני אפשרויות טיול גם בשבת וכך לאחר השכמה תפילה וארוחה, התארגנו ליציאה קלה. עשינו קצת WINDOW SHOPPING בקניון והמשכנו לכיוון מרכז העיר וראינו זרם של איסלנדים נוהרים ברחוב, והתברר שיש הקרנה ציבורית של איסלנד מול ארגנטינה. חווית צפייה משונה משהו, התיישבנו על ספסלים די מרוחקים ויותר משראינו את המשחק בעיקר צפינו באיסלנדים המבסוטים עד הגג. מחאנו כפים וקפצנו אחר גול השיוויון ועוד יותר מכך אחרי החטאת הפנדל של מסי.

לאחר מכן המשכנו בטיול באקיוריירי, ראינו איזה שלט מידע על תחנת טלוויזיה ישנה, ועברנו לגנים הבוטניים, הקומפקטיים למדי שאפילו חובב כמוני שמסוגל להתעכב זמן רב על כל עשב סיים אותם ישר והפוך תוך שעה ורבע. גם העובדה שרוב הזנים שם לא פרחו גרמה לביקור המהיר והתגלית העיקרית הייתה מינים של רקפות בר השונות לחלוטין מהרקפות שבארצנו.

סעודה שלישית ועוד קצת טיול וקריאה ובסופו של דבר אין מה לעשות. השבת יוצאת באחת וחצי בלילה, ולכן הולכים לישון והבדלה עושים כאשר קמים בבוקר.

יום ראשון

גם היום לא מעט נסיעות, וכמעט גומרים את ההקפה סביב האי. בדרך יש כמה מקומות שכדאי לעצור בהם וגם תצפיות בחניונים השונים.

בדרך מאקיוריירי לבלונדס

היעד הראשון שעצרנו בו, בעיקר כי היינו צריכים לשירותים היה ב Varmahlíð. השירותים יפים ונקיים והסתבר שבמקום יש גם מפגש של חובבי מכוניות עתיקות וגם תחנת מידע. אותו יום 17/6 הוא יום העצמאות האיסלנדי, אותה קיבלה איסלנד בשנת 1944 מדנמרק. היום סימלי והוא יום ההולדת של אחד האנשים שפעלו רבות לעצמאות איסלנד ואותו עוד נפגש ברייקיאווק הבירה.

מפגש מכוניות עתיקות

בגדים איסלנדים מסורתיים לכבוד יום העצמאות

בנקודה זו הנחל עושה פיתולים יפים

פיתולים בנחל

ולא הרק משם כנסייה עתיקה ששמה המתחייב הוא Víðimýrarkirkja (לא נכנסנו) כמוה נותרו רק 6 בכל האי.

כנסיית Víðimýrarkirkja

המשכנו בנסיעה עד העיירה בלונדס, שם ראיתי שלט על מוזיאון טקסטיל שחשבתי שיעניין את האחיות שלי ובעוד הן בודקות את התפתחות הצמר האיסלנדי לאורך השנים, ירדתי אני לשפת הים לצלם ציפורים. ככה כולם מרוצים.

אווזים עם אפרוחים

אי אפשר לראות את כל האווזים ולא להיזכר בנילס הולגרסון ואווזי הבר.

אווזים בתעופה

ואת השלט תמיד טוב לצלם בשביל לזהות את הציפורים אחר כך.

ציפורים בבלונדס

בהמשך הדרך נסענו לראות מפל וקניון- Kolugljúfur Canyon. המפל ממוקם על כביש 715 שחוזר ומתחבר לכביש 1. נכנסו בפנייה הראשונה אליו וכך נסענו לא מעט על דרך עפר. עדיף וקצר יותר להיכנס בפנייה השנייה אליו (זו הרחוקה יותר מבלונדס). המקום יפה ומגיעים לשם גם אוטובוסים עם תיירים. אפשר ללכת קצת לאורך המצוק, בזהירות כמובן.

מפל קולוגליפור

והקניון הקטן והקצר אחרי המפל

קניון קולוגליפור

מפל קולוגליפור

וסרטון מאותו מקום

לאחר מכן הגענו לנקודת הכניסה לפיורדים המערביים והעיירה בקצה הפיורדים מרוחקת עוד למעלה מ-300 קילומטרים. בקו אווירי המרחק קצר בהרבה אבל הנסיעה על גדות הפיורדים מאריכה את הדרך. על חלק זה של איסלנד ויתרנו בטיול מאחר והוא דורש לפחות עוד יומיים. בהמשך כביש 1 ניתן לראות שרידים של הדרך הראשונה שנסללה באיסלנד אי שם בשנות ה-30, כולל גשרים עתיקים.

עוד לפני עיירת הסיום, אפשר לעשות מסלול רגלי יפה ומטופח. כבר מהכביש תראו חניון עם מדרגות שמטפסות על גבעה וגם אחריה ממשיך המסלול. מומלץ לעצור ולבקר אולם לנו כבר לא היה זמן והמשכנו למלון שהזמנו בהבנארי - Hvanneyri. בדרך עברנו על גשר נאה.

הגשר בדרך להבנארי

המלון, מלון סול משמש ברוב השנה מעונות לסטודנטים, והדירות בו מרווחות ונוחות.

הנוף מהמלון

הסלון והמטבח במלון

יום שני

היום הוקדש לחצי האי סנייפלנס, מקום מפורסם במיוחד בספרות ונקודת הכניסה לבטן האדמה בספרו של ז'ול וורן. לא טיפסנו לראש ההר לחכות לשעה הנכונה שאור השמש יפול על המכתש הנכון דרכו נכנסים, אבל בהחלט הרגשנו קרובים למרכז הארץ (הערה: ככל שנמצאים רחוק יותר מקו המשווה, אכן נמצאים קרוב יותר למרכז הארץ, גם בגובה פני הים, עקב פחיסותו של כדור הארץ והעובדה שאינו בדיוק כדור).

נסענו לראות את הר הכנסייה. צריך לראות אותו מכיוונים רבים ולחפש גם את המפל שרואים על הרקע שלו (פספסנו את הזווית הזו משום מה).

הר הכנסייה

לאורך הנסיעה רואים את הצד הדרומי של הפיורדים המערביים והדרך יפה מאוד ועוברת בעיירות קטנות שאפשר לעצור ולטילל בהן. לאחר מכן נסענו לחוף Skarðsvík בקצה האי.

חוף Skarðsvík

סרטון מחוף Skarðsvík

לכל אורך הנסיעה, קרחון סנייפלס נראה גבוה ומוזר. מהחוף המשכנו למערת Vatnshellir ורכשנו כרטיסים לסיור הבא (הכניסה למערה רק במסגרת סיור). הסיור אורך כשעה והוא מעניין מאוד וממצה. שימו לב במערה אין שירותים, ואם יש לכם צורך לפני הסיור סעו למרכז ליד המגדלור (שתי דקות).

קצת פריחה

קר עם קסדה

שלט ההסבר על המערה

כמו בכל מערה לכל תצורה כלשהי המציאו שם ובתמונה לפניכהם משהו שנראה כמו אגודל

מערת Vatnshellir

מדרגות הירידה למערה

מערת Vatnshellir

ואלו הם השיניים של הטרול. לא כדאי להיות באזור כשהוא יתעורר

מערת Vatnshellir

הזכרנו את מסע על בטן האדמה של ז'ול וורן שהתחיל במערה דומה לזו ואכן במערה שלט שהיציאה הבאה בסטרומבולי שבים התיכון בעוד קצת יותר מ-3500 קילומטרים. בפועל המערה קצרה ולמרות שכנראה היא ממשיכה ויורדת מתחת לים, היא לא נחקרה לעומק.

השלט לסטרומבולי

מהמערה ירדנו לחוף ולמגדלור Malariff. יש שם מרכז מבקרים קטן והאטרקציה, אצות לטעימה. האצות טעימות מאוד. חלקן מלוחות, חלקן פריכות. במקום צוקי Londrangar אותם ניתן לראות מכמה כיוונים שונים. הצילום בא הוא מכיוון מרכז המבקרים וברכב ניתן להגיע לחניון גם מהצד השני ממנו יש ללכת מעט. בכל זווית ובכל שעה שם יום ותאורה, כמו כל דבר באיסלנד, התצורות יראו שונות.

צוקי Londrangar

אפשר להגיע עד לחוף, שהוא הקצה הדרום מזרחי של חצי האי.

חוף האוקינוס האטלנטי

וגם בחוף זה ישנם איונים עליהם מקננות ציפורים

איונים בים

והמגדלור (למרבה הצער אי אפשר לעלות עליו)

מגדלור מלריף

וסרטון מהמקום

וכמובן קרחון סנייפלס, קרחון העד שגם בקיץ לא נמס, לפחות בינתיים. הבניין בקדמת התמונה הוא מרכז המבקרים Gestastofa

קרחון סנייפלס

וקצת יצורים ימיים שנדבקים לסלעים

המשכנו למסלול הליכה בין שתי נקודות קטנות - Hellnar ו-Arnarstapi . זהו מסלול מפורסם והיו בו הרבה אנשים, גם במסלול וגם בתחנות הקצה שלו בהן יש בתי קפה מסעדות ומלונות. מאחר והיו לנו שני רכבים עשינו הקפצה קצרה, אולם גם בעלי רכב אחד יכולים ללכת הלוך וחזור או שנהג מתנדב ילך את חצי המסלול ויחזור.

שדה הלבה הטחוב

הגיע הזמן לדבר על שדות הלבה והטחב המיוחד. קשה לגדול באיסלנד. אפילו אם הצלחת, באה התפרצות הר געש וקוברת אותך. אבל על אבני הלבה מצליח לגדול סוג של טחב, רך מאד שלוקח לו הרבה שנים לגדול. אפשר לגעת בזהירות אבל לא לתלוש ולא לדרוך.

צוקים במסלול הטיול

ואותה תמונה במבט מקרוב

צוקים במסלול הטיול

ושוב הטחב על אבני הלבה.

שדה הלבה הטחוב

ועוד תמונה שלנו על רקע שדה הלבה הטחוב

שדה הלבה הטחוב

מסתבר שגם באיסלנד יש צוללות והשחף הבודד הוא הקברניט.

סלע בצורת צוללת

צלמי ציפורים צריכים רק לשבת ולהתחיל לעבוד.

שחף בתעופה

שימו לב איך עמודי הלבה גולשים לים. הכתמים הלבנים הם שאריות לשלשלת של שחפים ושחפיות, לא ציפורים נקיות במיוחד, להבדיל מהפאפינז הנקיים.

צוקים במסלול הטיול

ועוד מבט על הצוק

צוקים במסלול הטיול

פסל הבא לתאר את הסאגה של בארדאר. אין לי ממש מושג מה היא ואם אתם מעוניינים, הסיפור מופיע בויקיפדיה.

פסל הסאגה של בארדאר

ושלט יפה שאני מאמץ בחום! רוצים גם? בקרו וחתמו על האמנה באתר.

שלט שמירה על הטבע

היום כבר מתאחר והגענו ליעד האחרון. חוף בו אפשר לראות כלבי ים. ירדנו לחוף והטיפ שקבלנו מראש היה לבוא בשעת השפל. כלבי הים מעט רחוקים מהחוף, ובשפל אפשר להתקדם קצת ולנסות להתקרב אליהם אך לא פחות מ-50 מטר ולא לעמוד בינם לבין הים וכמובן להתרחק מגורים. מומלץ לקרוא היטב את ההוראות על השלט. כבר מהחוף איתרנו כתמים חומים בהירים , כלומר כלבי ים, רובצים על הסלעים והחלטנו להתקרב.

ההליכה לא פשוטה, הקרקעית רטובה, מחליקה ומלאה באצות (טעימות, ואחת מהן נראית קצת כמו סויה עם תרמילים). נרטבו לי הנעליים לגמרי. מגפיים ומקלות הליכה יעזרו מאד. בסופו של דבר פחדתי להמשיך להתקדם והשתמשנו בזום של המצלמה. בדרך חזרה חששתי שכל ציוד הצילום יפול למים עקב החלקה ולכן הוצאתי את כרטיסי הזיכרון מהמצלמה והכנסתי אותם לקופסה אטומה. אבל צעד אחרי צעד ולאט לאט חזרנו לחוף מבטחים.

כלבי הים רובצים להם על הסלעים שהתגלו בשפל. חלקם על הבטן, חלקם על הגב, ואת חלקם אפילו תפסנו בתנועה עולים מן הים ומתרבצים.

כלבי ים

אין ספק שמרשים לצפות ביונקים מגודלים אלו.

כלבי ים

שימו לב לכל האצות. כפי שאמרתי, ההליכה עליהן חלקלקה וצריך להיזהר.

כלבי ים

צופים בכלבי ים

והנה סרטון נחמד בו רואים את כלב הים זז ומתנועע בצורתו היחודית והגמלונית

על החוף מצאנו ביצים כנראה של שחפית ארקטית.

ממשיכים לבורגרנס. חלקנו הלכו לשחות בברכה העירונית (לא מרחצאות) ונהנו מאד. המים חמים, המחיר זול, כי בריכות אלו אינן אטרקציה תיירותית, ואפילו יש ג'קוזי. אני הייתי באלו שביקרו במוזיאון ההתישבות בו יש שתי תצוגות, כל אחת אורכת כחצי שעה (עם מדריך קולי). הראשונה על המתיישבים הראשונים, והחיים שלהם, והשנייה סאגה איסלנדית.

סאגות איסלנדיות
יש לאיסלנדים סאגות רבות על המתיישבים הראשונים. הסאגות נכתבו במאות ה-11 וה-12 והם נחשבות מהימנות באופן יחסי. הן מפרטות גם שמות של מתיישבים ושל מקומות וחוות רבות ממשיכות להיקרא באותם שמות, ואולי אפילו עם צאצאי אותם מתיישבים.

הסאגה המוצגת היא הסאגה של אייגל (לא מבטאים את הג'). סיפור ארוך ולא תמיד מובן על אייגל והוריו שברחו מנורווגיה וקורותיהם המשונים למדי.

ליד מוזיאון ההתישבות יש מייצג על הזוהר הצפוני. ויתרנו כי נראה שמדובר בסרט של כ-20 דקות על התופעה. ראיית הזוהר הצפוני נמצאת במקום די גבוה ב-WISHLIST שלי ואין לי צורך בסרטים ובכל מקרה השעה המאוחרת אמרה שהגיע הזמן לחזור למלון לאחר עוד יום גדוש ומלא.

יום שלישי

התכנון המקורי היה לבקר בכמה אתרים ובמשלוש הזהב, אולם אחותי שמה לב שהתחזית מדברת דווקא על יום המחר (רביעי) כיום יפה וכך החלטנו במהירות על שינוי מסלול. בחצי היום הראשון נשלים את האתרים באזור, ואז ניסע ישר לבירה רייקיאווק ונסתובב שם כל אחד לפי ראות עיניו ומה שמעניין אותו. אז מזג האוויר מעט חורפי, כרגיל, ואנחנו יוצאים שמחים וטובי לב לדרך.

מפלי Hraunfossar
זהו היעד הראשון להיום, מגרש חנייה קטן עם שבילי הליכה קצרה מובילים לתצפית נאה על מפל Hraunfossar. זהו מפל שונה מאחרים המים יוצאים מתוך הסלעים עצמם ולא מנחל. הנחל נמצא רחוק יותר והמים מחלחלים דרך סדקים בסלעים ובסוף נראים כפורצים מאמצע הסלע. לא יכולתי שלא לחשוב על משה רבנו שהוציא לבני ישראל מים מהסלע ונראה שכל מכה קטנה על הסלע תגרום לסדק נוסף וליציאה נוספת של מים

מפלי Hraunfossar - מפת האזור

מפלי Hraunfossar

וזיות מעט שונה על המפלונים:

מפלי Hraunfossar

ותמונה פנורמית

מפלי Hraunfossar

ותמונה מהגשר כלפי מטה

מפלי Hraunfossar

וסרטון

ומבט מזווית גבוהה יותר

מפלי Hraunfossar

ליד המפל, מפל נוסף - Barnafoss שנקרא גם מפל הילדים. זהו סיפור איסלנדי עצוב על שני ילדים שנשארו לבד בבית והחליטו לצאת לבדם בלילה, וכשחצו גשר על הנהר נפלו למים. אמם של הילדים הרסה את הגשר לעד.

מפלי Barnafoss

אדים חמים
בדרך חזרה עצרנו ליד אתר גיאותרמי שאין לי שום כונוה לנסות לכתוב את שמו בעברית - Deildartunguhver. במקום יש גם מרחצאות חמים KRAUMA. את האדים שיוצאים מהמקום רואים ממרחק רב. מים ממקורות גיאותרמיים משמשים כמים החמים בחלקים נרחבים באיסלנד ולמים חמים יש צנרת נפרדת. אין דודים ואין חימום, המים מגיעים ישר מהטבע בטמפרטורה גבוהה שהולכת ויורדת ככל שמתרחקים מהאתר. כתוצאה מכך למים יש ריח של גופרית ושאר ירקות ומצד שני אפשר לעשות ספא אצלכם באמבטיה כל ערב. פרטים נוספים בשלט.

שלט באתר Deildartunguhver

אתר Deildartunguhver

בתמונה זו רואים היטב את צינור המים החמים שממשיך לאורך הכביש עד לישובים.

אתר Deildartunguhver

טרולים
הטרולים הם חלק חשוב מאיסלנד וכמובן שהם יצורים אמתיים שהיו וחיו בעבר. חלקם נחמדים וחלקם מרושעים חלקם יפים וחלקם מכוערים, אבל הסיפורים עליהם תמיד נחמדים. ליד Fossatún (מלון) ראינו שיש חניון קטן ומסלול טרולים חביב, בו נמצאים שלטי מידע, סיפורים עתיקים וחדשים ומעין גן משחקים של הטרולים. למרות הגשם יצאנו להליכת התרעננות קצרה. זהו מקום נחמד מאד לבילוי עם ילדים.

מישהי הופכת לארוחת ערב

שלט הכניסה לאתר .

סיפורי טרולים ב Fossatún

בשלטים עלילות וקטעים מסיפורי טרולים

יפורי טרולים ב Fossatún

סיפורי טרולים ב Fossatún

אם אתם רוצים להתעמק, במלון הסמוך ישמחו למכור לכם ספר סיפורי טרולים.

סיפורי טרולים ב Fossatún

וכמו בכל מקום באיסלנד הנוף תמיד יפה

דווקא הבתים של הטרולים קטנים למדי

חממות
עצרנו ליד דוכן קטן שמכרו ירקות ותותים? תותים? כן. הגענו לחווה עם חממות בה מנסים לגדל קצת ירקות. שם סיפרו לנו שהקיץ מתעכב ושעד היום שהיינו כמעט ולא היו ימי שמש בכלל ושמאד קשה לגדל ירקות באיסלנד. רכשנו כמה תותים ועוד כמה ירקות.

משם ממשיכים לרייקיאווק הבירה וכמובן שאנחנו לא מתקמצנים ומשלמים את דמי המעבר במנהרה החדשה מתחת למפרץ, מנהרה באורך 6 קילומטרים שחוסכת מרחק נסיעה רב. לאחר המנהרה מרגישים שמתקרבים לעיר. פתאום נהיים כבישים של שני נתיבים בכל כיוון, ואפילו שלושה ויש קצת יותר תנועה.

הגענו למלון הדירות שהזמנו - DOWNTOWN APPARTMENTS, מלון דירות סמוך מאוד למרכז העיר (אפשר להגיע בקלות בהליכה), ביצענו CHECKIN מהיר ולקיחת מפות של העיר מהלובי והתפצלנו. חלקנו הלכו בעיקר לקניות, אבל אני דוגל בשיטה של לנסות לחוות את המקום ולכן בחרתי מוזיאון אחד מתוך הרבים שיש בעיר, חלקם רגילים וחלקם משונים למדי (מוזיאון הפאנק ויש אפילו גרועים יותר). אנחנו סולידים ובחרנו את המוזיאון הלאומי האיסלנדי. המוזיאון מעניין מאוד והוא מפרט את כל תולדות איסלנד מראשית ההתיישבות ועד ימינו.

בכול מוזיאון מסוג זה אני מחפש שעוני שמש או מכשירי ניווט וכאן מצאנו איזה סוג של לוח שנה.

לוח שנה עתיק

יוזמה נאה, יושבים על ספסל לצד המשורר (וכמובן שמחזיקים מטריה גם מעל הראש שלו), סורקים קוד ומאזינים לקטעי שירה.

המשורר תומאס גודמונדסונאר

למה שרק אנחנו נהנה, הנה קוד הסריקה, הקשיבו גם אתם!

המשורר תומאס גודמונדסונאר
הקשיבו לקטעי שירה פרי עטו

ליד מרכז העיר אגמון קטן

רייקיאוויק

בניין היכל העיר נראה יושב על המים. במקום לשכת תיירות ענקית ואם אתם צריכים מידע, זה המקום

בניין היכל העיר

וליד, בניין הפרלמנט האיסלנדי

בניין הפרלמנט האיסלנדי

בכיכר מול בניין הפרלמנט פסלו של Jón Sigurðsson, אבי תנועת העצמאות האיסלנדית (נולד בשנת 1879). איסלנד התחילה כעצמאית אולם הכפיפה את עצמה לנורבגיה שעברה לשליטת דנמרק (או להיפך). בסופו של דבר מלך דנמרק (הגולה) ולמרות שדנמרק הייתה כבושה, העניק עצמאות לאיסלנד בשנת 1944. יום העצמאות של איסלנד נחגג ב-17 ליוני, תאריך הולדתו של סיגורדסון. מאחר והיינו בעיר ימים ספורים לאחר תאריך זה, הפסל היה מועטר בזר פרחים.

פסלו של יון סיגורדסון

ועוד בניין נאה

רייקיאוויק

ובלי חנויות מזכרות אי אפשר. טרולים, ויקינגים, פאפינז, כל מה שאתם רוצים.

חנות מזכרות ברייקיאוייק

וכולם חוגגים על המונדיאל

מונדיאל באיסלנד

בדרך מצאנו הקרנה ציבורית של כדורגל ונשארתי לראות. פולין פיגרה 2-0 מול סנגל ורוב הקהל היה פולני שהגיע מוכן לאירוע. דגלים איפור ולא מעט בירה. בדקה ה-86 הפולנים צמצמו והכיכר געשה ורעשה.

פולין נגד סנגל בהקרנת רחוב

חיכיתי עד הסוף המשחק בתקווה לשיוויון או מהפך אבל הפולנים הפסידו. אשתי חזרה מסיבוב קצר בחנויות מזכרות ואמרה שגם מתוך החנות שמעו את הרעש האדיר שעשו האהודים לאחר הבקעת השער.

המשכנו לכיוון הנמל ועוד קצת שוטטות ברחובות ולאחר הצצה בכמה חנויות מזכרות מיוחדות - אחת המוקדשות רק לחג המולד, אפילו שאנחנו ביוני ואחת המוקדשת רק לפאפינז, חזרנו לרכב ולדירה, קצת קניות ארוחת ערב ועוד משחק כדורגל.

אלכוהול
מכירת אלכוהול באיסלנד היא בפיקוח ורק בחנויות מורשות ומיוחדות. בחנויות רגילות תוכלו להשיג משקאות מוחלשים (2.25% אלכוהול ומטה). טעמתי כמה בירות כאלו, חלקן הרגישו לגמרי כמו מאלט ואחרות היו טובות. ברייקיאווק ברים רבים, אבל אנחנו לא ביקרנו באף אחד מהם.

יום רביעי
השמש אכן זרחה ליום יפהפה, היום האחרון של הטיול שהיה מדהים. אין ספק ששמש עושה נפלאות לכל הנופים המרהיבים ומשפרת אותם פלאים. אבל מזג האוויר הפכפך ולנו היו מעט ימי שמש. ההחלטה לשנות את סדר הטיול התגלתה כמוצלחת ואנו שמנו פעמינו לארבע יעדים במשולש הזהב (יש יותר, אבל זה הספק יפה ליום אחד).

משולש הזהב

ת'ינגוליר
זהו פארק לאומי ומקום הפרלמנט הראשון באילסנד ואולי גם בעולם. כיום באתר שביל תצפית על הסביבה וכמה מסלולי הליכה. החנייה בתשלום ואפשר לעבור עם הרכב בין החניונים השונים באתר. מומלץ לבצע מסלול הליכה כלשהו מהקיימים במקום בהתאם לזמן.

ת'ינגוליר

ופתאום נזכרתי שיש לי פילטר מקטב שבשמש יכול לעשות פלאות לנופים. שימו לב לתמונות הבאות ללא ועם הפילטר.

ת'ינגוליר

גם שתי התמונות הבאות צולמו עם ובלי פילטר מקטב, מה שנותן אפקט שונה לכל אחת מהן.

ת'ינגוליר

סוסים
איפה שלא תסעו באי תראו סוסים, הסוסים יפהפיים עם רעמות וזנבות ארוכים ותענוג לצפות בהם. כמובן שבחוות רבות אפשר גם לצאת לטיולי רכיבה על סוסים.

סוסים איסלנדיים

גייזר
המשכנו ליעד הבא, לגייזר. הגייזר שמכונה "גייזר" לא פעיל כבר שנים רבות אבל לידו יש גייזר קטן יותר STROKKUR שמתפרץ כל כמה דקות לשנייה או שתיים ולפעמים יש שתי התפרצויות אחת אחרי השנייה. צריך לעשות סיבוב ולראות את ההתפרצויות מכמה זוויות שונות .
שלא כמו בישראל בה לא משנה כמה חסר אחריות תהיה, תמיד תוכל לתבוע מישהו אחר, ובית המשפט עוד יפסוק לטובתך באופן אבסורדי, באיסלנד הכללים ברורים ופשוטים. אתה מטייל תחת האחריות האישית שלך בלבד. כדאי לך להיזהר כי בית החולים הקרוב, רחוק. המלצתי לאמץ את הכללים האלו בחוק.

כללים למטייל באיסלנד - אתה מטייל על אחריותך בלבד

ואחרי שקראנו היטב את הכללים נתחיל לטייל באתר

מפת אתר הגייזרים

המקום מקסים ושפע התמונות לא יספיקו לתאר את יופיו, כמובן שנזכרתי בביקורי בשמורת ילוסטון ואכן ההשוואה בין סטרוקור לאולד פיית'פול בלתי נמנעת (גובהם בערך זהה אבל קצב ההתפרצויות ומשכן שונה לחלוטין).

נתחיל בשלוש תמונות כלליות של האתר:

אתר גייזר

ושלט ההסבר על התופעה של גייזרים

שלט ההסבר על התופעה של גייזרים

בריכה שאינה גייזר

והנה סדרה קצרה שמתארת כמה שלבים בהתפרצות. בסרטוני הוידאו תוכלו לראות את ההתפרצות כולה וכן התפרצות אחת בהילוך איטי.

סדרת תמונות של התפרצות סטרוקור גם לאחר שההתפרצות מסתימת, הענן והרסס עוד נמצאים באוויר

אתר גייזר

וברכות קטנות ליד הגייזר עם צבעים חלומיים ומים שקופים

ברכות קטנות ליד הגייזר עם צבעים חלומיים ומים שקופים

ועוד אחת לידה

וברכות קטנות ליד הגייזר עם צבעים חלומיים ומים שקופים

הברכה הבאה היא של גייזר, אבל חוץ מלהסתכל אין מה לחכות, לא נראה שהוא יתפרץ בקרוב (צריך רעידת אדמה באזור)

אתר גייזר

וגם כאן ניסיתי לראות מה קורה כאשר מצלמים עם ובלי פילטר מקטב

אתר גייזר

ועוד תמונת התפרצות

אתר גייזר

הנה דוגמה לסרטון שצילמנו אשתי ואני מאותה נקודה בשתי מצלמות שונות. משום מה אשתי הצליחה לתפוס קשת יפה ברסס של הגייזר שלא נקלטה אצלי במצלמה. שימו לב שהרסס הולך בדיוק לכיוון שלנו מה שגורם לשעשוע מסוים לקראת סוף הסרטון (בצורה שונה בכל סרטון)
הנה הסרט של אשתי:

והנה הסרט שלי:

ואת הסרטון הבא אתם לא רוצים להחמיץ והוא ידגים לכם למה חייבים לראות את הגייזר מכל הכיוונים ולתפוס את העשירית שנייה שלפני ההתפרצות. אפשר לדלג לשנייה ה-25 בערך שם מתחיל האקשן:

מבט מקרוב בבועה גילה לי שם יצור מוכר. זה הדרקון פאלקור מהסרט הסיפור שאינו נגמר, שכנראה מתחבא בתוך הגייזר כשהוא לא יוצא למסעות תעופה.

הבועה לפני התפרצות הגייזר

הלכנו עוד קצת בין הברכות הקטנות והצבעוניות והמשכנו ליעד הבא.

גולופס
מפלי גולופס הם מהמתוירים והמפורסמים באיסלנד. באתר עצמו חניון עילי וחניון תחתי (מיועד לנכים ולמתקשים בהליכה) ומסלול קצר. המפל יפה מאוד וכשיש שמש, יש גם קשת. המפלים נמצאים על סף כניסה לפנים הארץ - HIGHLAND. כביש 35 הופך להיות כביש F35 (לא סלול כמובן) וממשיך 170 קילומטרים עד שיוצא לכביש 1 בצידו הצפוני של היא (סמוך לורמהילד עליה דיברנו קודם). אלו מכם שבעלי מצב רוח ורכב שטח מוזמנים לדגום קצת את הכביש שמתקרב להרי קרח העד. אלו מכם שרוצים לחצות את האי צריכים יעוץ מקצועי על איך כדאי לעשות את זה.

בתמונה הבאה מפת האתר, בו יש שביל עליון ושביל תחתון וכמובן מומלץ ללכת בשניהם ולצפות במפלים מכל הזוויות האפשריות.

מפלי גולפוס

וכשיש שמש, תמיד לחפש את הקשת. מיקומה המדויק משתנה במהלך היום והעונות אבל אם יש שמש בשמים, גם הקשת תהיה איפשהו.

מפלי גולפוס

והנה בסרטון

מפלי גולפוס

קריד
עוד אתר בדרך הוא מכתש קריד, כשמו כן הוא, לוע געשי ובתוכו בריכה (ניתן לרדת אליה וגם ללכת מסביב ללוע).
שלטי המידע על קריד:

שלטי המידע על קריד

ושתי תמונות של הלוע ושימו לב להבדל בתמונה הנובע מזווית הצילום

לוע קריד

חוזרים לרייקיאווק דרך סלפוס (לא עצרנו בעיירה). יש עוד מקמות לראות בדרך אבל הזמן רץ וכולם עייפים. למרות זאת, רוזלינד ואני מתפצלים מהחבורה וממשיכים לעוד מקום כי ידענו שאם נחזור לדירה כבר לא נצא משם.

PERLAN. הפנינה - זהו מאגר מים עתיק של רייקיאווק שנהפך לתצוגה. במקום תצוגות תערוכות, מסעדה מסתובבת ותצפית. המקום היה בשיפוצים ומחיר הכניסה מוזל, רק 2000 קורונות. התצוגות מראות את התפתחות איסלנד ב-64 מיליון השנים האחרונות והן נתנו לנו רקע גיאולוגי מצוין להבנה של כל מה שראינו בטיול. עוד במקום על החי והצומח, דגם של צוק קינון, ואם לא ראיתם פאפאינס לפחות שם תמצאו, קצת על לוויתנים והכי מעניין דגם של מערת קרח. קרח קפוא בצורה הדומה לזו שיש בקרחונים בו עושים סיבוב קצר. מאחר ולא עשינו ביקור כזה במהלך בטיול (בעיקר בגלל עלות האטרקציה), מדובר בתחליף שנותן חלק קטן מהחוויה ומהנה מאד.

מרכז פרלאן

צוק ציפורים מלאכותי

תצפית מגג מרכז פרלן. לא הזכרתי את הכנסייה הענקית שבתמונה. היא מבנה מודרני יחסית, נראית היטב כמעט מכל מקום, ואפשר לעלות לתצפית גם מהגג שלה.

תצפית מגג מרכז פרלן

עלינו לתצפית וצפינו על פני כל העיר וחזרנו לדירה שם סיימנו לארוז את החצפים לקראת הטיסה בבוקר.

השקיעה שלא נגמרת ביום שלא נגמר
השעה כבר 20:00 ולשדה התעופה צריך להגיע ב-3:00. חלק הלכו לישון אבל אני לא יכולתי להרשות לעצמי לוותר על צילומי שקיעה שלא הצלחתי לעשות עד היום. סיור מקדים למציאת אתרים העלה שתי אפשריות, או לחזור לפרלאן או ללכת לשפת הים למקום של הספינה הויקיגית - Sólfarið - Sun Voyager - שנבחר כמיקום הזוכה.

הגעתי לשם בעשר וחצי ושמחתי לראות עוד עשרות אנשים שבאים לראות את השקיעה בלילה הארוך בשנה. המראה היה מרהיב. האור השתנה כל הזמן, נכנסו עננים שצבעו את השמים ואת המים בגוונים נהדרים. הפירוש המילולי של השם רייקיאווק הוא מפרץ העשן, אבל היה צריך לקרוא לו מפרץ הזהב, ובתמונות תראו למה. לקראת אחת בלילה כבר קפאתי מקור וחזרתי לדירה שם עודדתי את כל מי שהיה ער לצאת ברגל או עם רכב ולהינות מהמראה.
צילמתי שם מאות תמונות וגם אחרי מחיקה של הגרועות ושל הכפולות נשארתי עם מאות תמונות. מתוכן נביא רק מעט.

נתחיל בסרטון שמראה גם את הנוכחים:

מראה כללי של המפרץ

שקיעה ברייקיאווק

האור חוזר מבניין המגורים וגם מההשתקפות שלו במים

שקיעה ברייקיאווק

השקיעה ממשיכה לאיטה, השמש זזה בעיקר הצידה ומעט מאד למטה

שקיעה ברייקיאווק

אפשר להתרכז גם במים עצמם ובגלים העדינים שלהם, כל אחד בגוון זהב אחר

שקיעה ברייקיאווק

האור צובע בגוון זהב גם את ספינת משמר החופים (יש שלוש ספינות כאלו, אז אנו צופים בשליש הצי האיסלנדי).

שקיעה ברייקיאווק

התמונה הבאה פחות מתאימה ליהודים. רואים בה בבירור צורת שתי וערב, ואפילו את אותו האיש הולך על המים. שוקל למכור אותה בעולם הנוצרי. מה אתם אומרים? בכל אופן, עיוות כלשהו בחיישן המצלמה יצר תמונה נפלאה זו.

שקיעה ברייקיאווק

ושוב אני על רקע השמים הצבעוניים.

שקיעה ברייקיאווק

והשמים ללא אנשים

שקיעה ברייקיאווק

והתמקדות רק בחלק המוזהב

שקיעה ברייקיאווק

והעננים שהשמש צובעת אותם מלמטה

שקיעה ברייקיאווק

העניים נראים כמו אצבעות ארוכת

שקיעה ברייקיאווק

ומקבלים גווני אדום

שקיעה ברייקיאווק

עננים אדומים והשתקפות, אדומה גם כן שלהם.

שקיעה ברייקיאווק

ועוד עננים אדומים

שקיעה ברייקיאווק

אור יפהפה על פסל הספינה הויקיגנית Sólfarið - Sun Voyager

שקיעה ברייקיאווק

השמש שקעה ולמעשה כבר מתחילה לזרוח, והאדום משתקף היטב במים.

שקיעה ברייקיאווק

וסרטון סיכום

יום חמישי

זהו נגמר הטיול חוזרים לשדה התעופה. נהיגה בשתיים לפנות בוקר באור מלא ובטרום זריחה כאשר המראות האחרונים מאיסלנד היו זריחה בשדה התעופה, קשת אדומה מוזרה, ורשימת שחקני הנבחרת (שלמרבה הצער הודחו בשלב הבתים).

קשת אדומה מוזרה

זריחה איסלנדת בשדה התעופה

פוסטר נבחרת איסלנד בשדה התעופה

תם ונשלם. ימים ארוכים ומעייפים באי מרוחק ונהדר זה. נקווה שעוד נשוב אליו, אולי בעונות אחרות, או לטיול חוזר, שכן איסלנד דינמית מאוד משתנה כל יום. תודה לכולכם אם הצלחתם להגיע עד לכאן, אשמח לתגובות.