המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום חמישי, 16 בינואר 2025

שמש קרובה ורחוקה

כמו כל כוכבי הלכת וירחים, כדור הארץ סובב את השמש במסלול אליפטי וכתוצאה יש במלול נקודות קיצון בהן הוא בשיא הקרב או המרחק מהשמש. האפליסה של המסלול קרובה מאד לעיגול (אקסצנטריות נמוכה) ולכן ההפרש בין הנקודות אינו גדול במיוחד כ-3% בסך הכל. 

סביב התאריך 4 בינואר כדור הארץ בפריהליון - Perihelion, כלומר בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלול שלו. הנקודה השנייה תהיה כצפוי חצי שנה אחר כך בתחילת יולי. זמנים אלו אינם קבועים ומשתנים מדי שנה במעט כמו גם שינוי במחזוריות ארוכות טווח של עשרות אלפי שנים. 

הפער בין המרחק הקרוב ביותר  למרחק הרחוק ביותר בתחילת יולי, נקודה המכונה אפהליון Aphelion, הוא בסך הכל 3%. בעין כמובן לא רואים שום הבדל וממילא לא מסתכלים בעין בשמש.  במצלמות יש שפע פיקסלים בשביל לראות בקלות הבדל של 3%, ועל כן הכנתי בשבילכם את התמונה הבאה עם שתי שמשות בהפרש של חצי שנה. 

לגבי השאלה המתבקשת אם כדור הארץ קרוב יותר לשמש עכשיו, למה לא חם מעט יותר, נאמר רק שיש לכך השפעה מאד קטנה על הטמפרטורה, אבל להטיית זווית ציר הארץ, שיוצרת את עונות השנה יש השפעה גדולה בהרבה, ובכל זאת החורף בחצי הדרומי מעט קר יותר מהחורף בחצי הצפוני וגם הקיץ שם מעט חם יותר, אבל לא בצורה משמעותית


השוואה בגודל הנראה של השמש בנקודות הקיצון במסלול הארץ
השוואה בגודל הנראה של השמש בנקודות הקיצון במסלול הארץ

יום שלישי, 14 בינואר 2025

כוכב לכת תשיעי

במאמר זה נסקר את השערת כוכב הלכת התשיעי, מדוע היא הוצגה ואיזו בעיות היא באה לפתור ונפתח בסקירה היסטורית. גרסה ראשונית של המאמר נכתבה בשנת 2016 עם פרסום ראשוני של ההשערה והוא עודכן בינואר 2025.

האם יש עוד כוכב לכת רחוק רחוק? מקור:  MagentaGreen ויקימדיה
מערכת הארץ

בעבר הכל היה פשוט מאד. הארץ עומדת במרכז מערכת הארץ וסביבה שבעה כוכבי לכת - השמש והירח, כוכב חמה נוגה מאדים צדק ושבתאי. הכל עבד מצוין עד אמצע המאה ה-15 אז הציע קופרניקוס להעמיד את השמש באמצע, ולאחר שכלולים נוספים, בעיקר של קפלר שגם שינה את המסלולים ממעגל לאליפסה, התקבע המודל בו השמש באמצע. הירח אינו כוכב לכת אלא ירח של כדור הארץ, שבעצמו מסתובב סביב השמש כאחרון כוכבי הלכת.

מערכת השמש

המצאת הטלסקופ הכניסה סיבוכים נוספים לעניין. התגלה שגם לצדק יש ירחים, זו לא תופעה ייחודית לכדור הארץ וגרוע מכך התגלו כוכבי לכת נוספים! אורנוס נפטון ועוד כל מיני דברים קטנים במסלול מסודר ויפה בין צדק למאדים שכונו אסטרואידים. לאט לאט התגלו יותר ויותר כאלו ובסופו של דבר התגלה גם פלוטו בשנת 1930, ונהיה המודל המוכר של מערכת השמש עם תשעה כוכבי לכת - חגורת אסטרואידים בין צדק למאדים של כל מני דברים קטנים והכל היה נראה יפה ומסודר.

חגורת קוויפר

הטלסקופים השתפרו, נכנס כוח מחשב והתחילו לגלות המון דברים. אסטרואידים בכל מקום שרוצים. לא רק בחגורה היפה בין צדק למאדים אלא במסלולים שחותכים את כדור הארץ, ובמסלולים רחוקים יותר. בפרט התגלו הרבה מאד דברים שדומים לפלוטו במרחקים רחוקים ביותר. אחד המגלים של דברים אלו הוא ד"ר מייק בראון שיככב בהמשך הסיפור. נהיה גן חיות שלם של גרמי שמיים ואם כולם יהיו כוכבי לכת יהיו שפוט יותר מדי. כרגיל במצבים סבוכים כאלו מתכנסת וועדה ויושבת על המדוכה. בסופו של דבר הוחלט שפלוטו אינו כוכב לכת אלא רק כוכב לכת ננסי, קטגוריה חדשה שאפשר לדחוף לתוכה כל מיני דברים וחזרנו למודל עם שמונה כוכבי לכת.

Planet Nine

בראון וצוות המחקר שלו ממשיכים לחפש כל מיני דברים הרחק הרחק מהשמש וגם מוצאים אותם ולכן הציגו אפשרות של כוכב לכת נוסף במערכת השמש. הפרסום  במגזין היוקרתי Science העלה אפשרות לקיומו של כוכב לכת נוסף. גם כיום, ולא רק בזמן פרסום המאמר אין ראיות ישירות לקיומו ובוודאי לא מיקומו או מסלולו אלא ראיות תיאורטיות שמצביעות על אפשרות קיומו. הבה נסביר ונפרט יותר על ההיסטוריה של גילוי כוכבי הלכת הנוספים.

הבעיה העיקרית אותה ניסו החוקרים לפתור היא הפרעות בתנועת כוכבי הלכת. אנו מדמיינים לעצמנו תנועה חלקה של כוכבי הלכת במסלולים אליפטיים, כמעט עגולים, אבל זה אינו נכון. כוחות הכבידה של גופים אחרים גורמת לתנועה שאינה חלקה. הפרעות אלו מכונות פרטוברציות וידועות כבר מאות שנים.

מי שיביט ממרחק רב בשמש יראה שהתנועה שלה אינה חלקה ויש קפיצות קטנות. השמש היא אמנם 99% ממסת מערכת השמש אבל צדק (שמסתו כ 0.66% ממסת מערכת השמש) משפיע על התנועה שלה. כיום זוהי אחת השיטות לגלות כוכבי לכת סביב כוכבים רחוקים.

למעשה גם באסטרונומיה העתיקה שעוד התבססה על הארץ במרכז ותנועה חלקה מעגלית מושלמת של כוכבי הלכת, עשו דברים דומים. בכל פעם שהתצפיות נהיו מדויקות יותר ולא התאימו לתאוריה, שוכללה התאוריה על ידי הוספת מעגלים נוספים וטיוב התאוריה. התוצאה הסופית שרוכזה בידי תלמי לספרו "האלמגסט" כללה כארבעים מעגלים שונים ומשונים! גם קופרניקוס ששם את השמש במרכז, אך נשאר עם מסלולים שהם מעגלים מושלמים היה צריך מספר דומה של מעגלים לפיתוח התיאוריה שלו. מעגלים אלו נעלמו כלא היו עם תגליתו של קפלר כי המסלולים הם למעשה אליפסות ולע מעגלים.

מציאת אורנוס נפטון ופלוטו

אותנו מעניינות הפרעות בתנועת כוכבי הלכת, ולאחר המצאת הטלסקופ כבר אי אפשר היה להתעלם מכך ששום תיאוריה: לא זו של קופרניקוס ולא זו של קפלר יכולה להסביר את העיוותים הקטנים במסלולי צדק ושבתאי. מאחר והטלסקופ הרחיב את גבולות השמים לאין שיעור בהראותו אלפי כוכבים שלא היו ידועים קודם, עלתה ההשערה שיש גם כוכבי לכת חדשים ולא ידועים והובילו לחיפוש ולגילוי כוכב הלכת אורנוס בשנת 1781 בידי האסטרונום האנגלי הרשל (מומלץ לבקר בבית שלו בעיירה באת'). לאחר גילויו של אורנוס, ההפרעות נמשכו והיה צריך שוב להסביר אותן והפעם גילו את כוכב הלכת נפטון בשנת 1846 (בחישוב מדויק ובהצבעה כמעט ישירה על מיקומו). ההפרעות,כצפוי, נמשכו והחלו לחפש כוכב לכת נוסף כי מה שעבד עד עכשיו פעמיים, בוודאי יעבוד גם בפעם הבאה.
כוכב הלכת המבוקש כונה באופן מסורתי פלנטה-X. ב-1930 התגלה כוכב הלכת פלוטו וההתרגשות הייתה רבה שכן זהו כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעזרת צילומים, אבל פלוטו היה קטן ומסכן ולא ממש מסוגל להשפיע על נפטון ולכן ההפרעות נמשכו ואיתן גם החיפושים, אבל במשך עשרות שנים לא מצאו כלום, עד שנכנסו מחשבים לתמונה ואיכויות הצילום השתפרו, וגם חוקר אחד, מייק בראון מקליפורניה נכנס לעובי הקורה והצליח למצוא לא מעט גופים חדשים.
בראון גילה בתחילת שנות האלפיים גופים רבים (סיפורם מופיע בספר איך הרגתי את פלוטו - לא תורגם לעברית) מעבר למסלולו של נפטון,  אבל כולם היו גופים קטנים. לא כאלו שיכולים להשפיע במידה משמעותית  על מסלולי נפטון ואורנוס.

כוכב לכת שקיים רק במודלים

החיפוש אחר כוכב הלכת X שמאז מכונה Planet Nine נמשך והפעם נעזרו במחשבים.במקום לצלם ולחפש גופים קטנים אפשר לרתום את כוח המחשוב לביצוע הנדסה לאחור ננסה "להמציא" כוכב לכת עם מאפיינים של גודל, מסה, מיקום, מסלול כלשהם ונראה אם זה פותר לנו את הבעיות. לאחר ריצות מרובות במחשבי על, נמצאה אפשרות כזו והיא התגלית שהתפרסמה.

הגוף, הוא בגודל של נפטון, ובעל מסה של עשרה כדורי ארץ. הרכבו המשוער גזי ופני השטח שלו קפואים. גוף כזה לא יכול להיווצר במרחק רחוק כל כך מהשמש, ולכן כנראה נוצר קרוב יותר למרכז מערכת השמש "ונבעט" החוצה (כנראה עקב הכבידה העצומה של צדק). זמן הקפתו סביב השמש הוא 15000 שנה, מסלול אקסצנטרי מאד ונע בין 200 יחידות אסטרונומית (מרחק הארץ מהשמש) ל-1200 יחידות אסטרונומיות. עקב המסלול האליפטי והעובדה שהכוכב נע הרבה יותר מהר כאשר הוא קרוב לשמש, רוב הזמן הוא מרוחק מהשמש ונע באיטיות מרגיזה. אם הוא היה קרוב, אולי כבר היו מוצאים אותו (בכל זאת אוביקט גדול  הרבה יותר מאשר הגופיפים הקטנים שהתגלו במרחקים דומים). אם לא מצאו כנראה שהוא מרוחק.

עוד ראיות נסיבתיות

מאחר ומדובר בראיות נסיבתיות בלבד יש למצוא יותר מהן. בראון ושותפיו מצאו שלדי הרבה גופים רחוקים הרחק ממסלול נפטון, יש נקודת פריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש) כמעט זהה. זה מאד לא צפוי, הנקודה הייתה צריכה להיות מפוזרת, ולכן "משהו" צריך לגרום להם להסתדר ככה יפה. אותו "משהו" הוא הפלנטה החסרה. לטענתם, הסיכוי שסידור כזה יקרה ללא פלנטה נוספת הוא נמוך מאד, אולם במודל הכולל פלנטה כזו, הכל יופי טופי. חוקרים אחרים לא מקבלים את הטענות והפיסור עדיין יכול להיות אקראי, בעיקר צריכים עוד ראיות, עוד גופים, עוד מסלולים, אבל מאחר והיעדר ראייה אינו ראייה להיעדר, בראון וצוותו מקווים להצליח לצלם את הפלנטה, מה שיוכיח די בוודאות שהיא קיימת.


מי יכול לראות עד לשם?

אז מה עושים עכשיו בהנחה שהגוף בכלל קיים?לחפש את הגוף הנ"ל ברחבי השמים היא משימה קשה מאד - הרבה יותר קשה מאשר לחפש מחט בערמת שחת (או טבעת יהלום באוטו זבל, או כונן המכיל מפתחות ביטקוין במזבלה). אם הוא בשיא המרחק מהשמש יהיה בלתי אפשרי לראות אותו. הוא לא מחזיר מספיק אור. אם הוא קרוב, המשימה עדיין קשה. המשך המחקר יצריך מעבר על לוחות צילום ישנים וחיפוש אובייקטים לא מזוהים בהם. לרוב אלו יהיו הפרעות בצילום, אבק ושאר מרעין בישין, אבל אם ימצאו שתי נקודות שאולי הן הגוף המסתורי שצולמו בהפרש של כמה עשרות שנים, יהיה אפשר לנסות ולחשב את המסלול של הגוף, לשער איפה הוא כיום ולהסתער עליו עם מיטב הטלסקופים. הטלסקופ הראשון שיכול לעזור הוא טלסקופ סובארו, מהסיבה ששדה הראייה שלו רחב יחסית ולכן הטלסקופ יכול לסרוק חלק גדול יותר של השמים בפחות זמן. רק אם בסובארו ימצאו משהו, יכוונו בצורה מדויקת יותר את התותחים הכבדים יותר - טלסופק קק וטלסקופ האבל וינסו לאמת את ההשערה. כל זה לא קרה והתקוות הן עכשיו לטלסקופ חדש ההולך ומושלם בימים אלו (ינואר 2025)

טלסקופ ורה רובין

לורה רובין Vera Rubin מגיע מאמר נפרד על פעולה בתחום האסטרונומיה, בחקר תנועת גלקסיות ומחקר שהוביל בסופו של דבר להשערת החומר האפל ביקום. כמובן שבתור אישה היא הייתה פורצת דרך בתחום יחד עם נשים נוספות שהצליחו להיכנס, בקושי ובנחישות לעולם הגברי הדי סגור הזה. רובין נפטרה בשנת 2016 ומצפה LSST בצ'ילה מוסב כרגע לטלסקופ חדש עם מצלמה משהו משהו סוף הדרך שייקרא על שמה של רובין ותיאורטית עוצמת הטלסקופ והמצלמה יכולים להצליח לצלם את Planet Nine. נראה שעד סוף שנת 2026 כבר יהיו נתונים. נחכה

בתרשים הבא מוצגת מערכת השמש, מסלולי הגופים שכבר נמצאו והאליפסה הענקית שמתארת את מסלולו המשוער של הגוף החדש, ואת גזרת החיפושים הצפויה בטלסקופ סובארו.

מסלולים של גופים רחוקים ומסלול מוצע לפלנטה X
(DATA) JPL; BATYGIN AND BROWN/CALTECH; (DIAGRAM) A. CUADRA/SCIENCE

והנה תרשים עדכני יותר (התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA  הטקסט מגזיןAstronomy ) הכולל עוד גופים רבים טרנס-נפטוניים, רובם אפילו ללא שם.
 (התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA  הטקסט מגזיןAstronomy )



כפי שמודה מייק בראון, עד שלא יראו אותו דרך טלסקופ ויצלמו, הנתונים יישארו בגדר השערה, השערה טובה אבל עדיין השערה. לנו נותר רק לחכות.


יום שני, 12 באוגוסט 2024

סופרמון - לא מה שחשבתם (מיתוסים מופרכים!)

מפעם לפעם שומעים בחדשות על ירח גדול ובהיר במיוחד שלא היה כבר עשר, עשרים מאה או אפילו אלף שנים. אפילו נתנו לזה שם -  "סופרמון". התקשורת יוצרת ציפיות מוגזמות והירח ייראה די דומה לכל ירח מלא אחר. הנה כל מה שרציתם לדעת על סופרמון ולא העזתם לשאול. המרחקים והזמנים מתייחסים לסופרמון  ביום שני 14'/11/2016. אז כתבתי את המאמר.

מהו סופרמון?
הכינוי לרוב מתייחס לירח מלא שגם נמצא בפריגאה (הנקודה הקרובה ביותר במסלול) מכדור הארץ. מסלול הירח גורם לכך ששני אירועים אלו (ירח מלא + ירח קרוב) מתלכדים בהפרשים של קצת יותר משנה, וזוכים לתואר סופרמון וחשיפה תקשורתית מרובה.

כמה הירח יהיה קרוב?
מרחקו הקרוב ביותר של הירח בכל הקפה משתנה ואינו קבוע. הוא נע סביב 357000 קילומטר, ויכול גם להיות פחות מכך. ככל שהירח יותר קרוב הוא כמובן נראה יותר גדול בשמים.

המרחק הפעם (14/11/2016) הוא 356511 קילומטר. המרחק הוא בין מרכזי הארץ והירח וכמובן המרחק משתנה בהתאם למיקומו של כל צופה על הארץ. בישראל הירח יזרח כמה שעות לאחר השיא.
  • ירח בפריגאה 13:24
  • ירח מלא 15:54
  • זריחת הירח בישראל (משתנה מעט ממקום למקום): 16:58

האם ההפרש בגודל משמעותי?
ההפרש בין ירח קרוב לירח רחוק משמעותי  ויכול להגיע ל-14%. לרוב בהודעות תראו את המספר הזה, אבל ההתיחסות צריכה להיות ביחס לירח ממוצע ולכן יש פה הטעייה והגזמה. את ההפרש בין ירח קרוב לרחוק קל לתעד  בתמונות שצולמו בתאריכים שונים (הנה למטה).  אכן הפרש מרשים.


הפרשים בגודל הירח 
אבל ההפרש בין ירח קרוב לירח קרוב  אחר אינו משמעותי בכלל. נניח שהוא אלף קילומטרים (ולפעמים הוא אפילו הרבה פחות). הבדל של שליש האחוז. חשוב לזכור שמרחק כזה הוא זניח. שני צופים בכדור הארץ יכולים להיות מרוחקים מהירח מרחק גדול הרבה יותר. ולכן הכותרות כמו "מאז 1948 הירח לא היה קרוב כל כך" אולי נכונות עובדתית אך חסרות כל משמעות לגודלו ובהירותו של הירח.

תסביר קצת יותר את המשפט האחרון המודגש בבקשה.
המרחק המצוין של 356511 הוא המרחק בין מרכז הארץ למרכז הירח, אבל הוא לא רלוונטי לצופה שנמצא במיקום מסוים על כדור הארץ. צופים רבים כלל לא יראו את הירח בדיוק בשעה שהוא בפריגאה אלא כמה שעות לפני או אחרי, כך שהמרחק כבר משתנה. המרחק לצופה על פני כדור הארץ תלוי מאד במיקום שלו. למעשה בכל לילה כאשר צופים בירח הזורח תוך כמה שעות מתקרבים אליו בכמה אלפי קילומטרים רק בגלל סיבוב כדור הארץ (מתקרבים מרחק רדיוס שלם, אם הירח היה מעל הראש). ולכן אפילו אם מרכזי ארץ ירח לא היו קרובים יותר מאז 1948, סביר שצופה מסוים היה קרוב יותר לירח בפרק הזמן הזה, מאחר וההבדלים הם של מאות קילומטרים בודדים. בגלל זה, הנתון כעובדה אולי נכון, אבל חסר משמעות.


ולמה הירח כתום או גדול במיוחד כשהוא זורח?
לצבע הכתום ולאשליית הירח הגדול בזריחתו או בשקיעתו אין שום קשר לסופרמון. אלו אשליות אופטיות והשפעות של האטמוספירה.

האם צופה בישראל יראה הבדל כלשהו בגודל הירח?
סביר להניח שלא. אם תצאו ותביטו בכל ירח מלא תראו שהוא מאד בהיר. אולי תשימו לב שהוא יותר בהיר מהירח שהיה יום קודם, אבל זה נכון לגבי כל ירח מלא. גם מבחינת גודל, אין למה להשוות את הירח, ובהשוואה לירח שראיתם אתמול הוא באותו גודל. אני מתקשה להאמין שיש מי שמסוגל להשוות לירח מלא מלפני שבעה חודשים.  רוצים בכל זאת להשוות. צלמו תמונות, חכו בסבלנות כשבעה חודשים (ואז יהיה בקירוב ירח מלא ורחוק) וצלמו שוב.

ומה לגבי הבהירות?
איך אומרים בעברית? This is a whole new ball game . הגודל הנראה של הירח תלוי רק במרחקו מהצופה. אבל הבהירות רבותי, תלויה בעוד כמה גורמים ולכן אם הדיווחים על הגודל עוד אמינים במידה מסוימת, הדיווח על הבהירות כמעט תמיד שגוי לחלוטין.

תסביר!
שני הגורמים הברורים ביותר שמשפיעים על הבהירות הם מרחק הירח מהארץ אבל גם מרחק הארץ מהשמש. ככל ששניהם קרובים יותר, בהירות הירח תגדל. כדור הארץ קרוב לשמש בתחילת ינואר. סטייה אפילו של חודש מתאריך זה פוגעת בבהירות הירח. 

אמרת שיש שני גורמים ברורים, יש עוד?
יש עוד. גורם משמעותי במיוחד שמשום מה רבים לא מתייחסים אליו הוא מרחקו של הירח (במעלות קשת) ממישור המילקה! ככל שהוא רחוק יותר הוא יהיה פחות בהיר. בסופרמון הנוכחי (11/2016) הירח רחוק לגמרי מהמילקה. יותר מחמש מעלות! הבהירות שלו ממש לא תהיה גבוהה יותר מירחים שהיו בעבר. מצטער.

אז מתי בעצם יהיה הכי הכי הכי בהיר?
טוב, בואו נראה. נניח שיש לנו ירח מלא בפריגאה (הכי קרוב), נניח שכדור הארץ בפריהליון (הכי קרוב לשמש), ונניח שהוא גם בדיוק על מישור המילקה. במצב הזה הירח יהיה הכי הכי הכי בהיר שאפשר. אבל דא-עקא תקראו טוב את כל התנאים ותגלו ששילוב של כולם מוביל לכך שאנחנו באמצע ליקוי ירח עמוק במיוחד! חוויה נהדרת לצפייה אבל ירח לא רואים. אופס.... מסיבה זו, לירח יש בהירות מקסימלית תיאורטית אולם לעולם לא ניתן לצפות בה. שוב מצטער.

נו ובכל זאת מתי הכי הרבה שאפשר לצפות?
נחשוב שוב על התנאים בסעיף הקודם. כולם צריכים להתקיים, הפשרה היחידה שאפשר לעשות היא שהירח לא יהיה בדיוק מלא אלא טיפה פחות או יותר (הפרש של שעות אחדות) כלומר הירח הכי קרוב לארץ, הארץ הכי קרובה לשמש, יש ליקוי ירח מלא. הירח הבהיר ביותר האפשרי יהיה בדיוק לפני או אחרי כניסה לאזור הצל של כדור הארץ.

ומתי זה יקרה בפעם הבאה?
אברר ואודיע לכם כשזה יקרה. ביררתי. הפעם הקודמת הייתה בליקוי של 9/1/2001 והפעם הבאה תהיה בליקוי של 12/12/2114. הכי הכי בהיר בין השנים 1800-2200 יהיה בתאריך 3/1/2151, כאשר הארץ כמעט בפריהליון. הנתונים נלקחו מתוך ספרו של ז'אן מיו Jean Meeus, Astronomical Morsels II. 

ומה זה ירח כחול ירח שחור ועוד כל מיני ירחים?
אלו כינויים למצבים כמו שני ירחים מלאים בחודש אחד, או ארבעה ירחים מלאים ברבעון, או חודש פברואר שאין בו ירח מלא כלל. לא משהו מעניין. תתעלמו. יש גם שמות פולקלוריים לירחים מלאים. נחמד אבל חסר חשיבות אסטרונומית.

אז על מה כל המהומה?
כרגיל, על לא מאומה. אבל אם אנשים בגלל זה יוצאים להביט בירח, דיינו. צפייה בירח המלא זורח היא תמיד חוויה. הנה תראו בעצמכם בסרטון המצורף!

אז מה כן מעניין לצפות בירח?
ירח תמיד מעניין לצפייה. אפילו עם משקפת קטנה אפשר לראות פרטים עליו והם משתנים מדי יום בהתאם למופע של הירח. ליקויים הם תמיד מעניינים וגם התקבצויות של הירח וכוכבי לכת או כוכבים בהירים הם מעניינים. עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותקבלו עדכונים שוטפים. למשל יום לאחר הסופרמון, הירח יכסה את הכוכב אלדברן בשור. בישראל יראו רק את הדקות האחרונות של ההתכסות, אבל בתחילת הערב תיראה התקבצות יפה וקרובה.

עוד שאלות?
שאלו בתגובות ואשמח לענות!



לקריאה נוספת
הירח בעין צופיה - סדרה בת שלושה מאמרים על תצפיות בירח ללא טלסקופ
בהירות הירח


יום ראשון, 4 באוגוסט 2024

כוכב חדש בשמיים - אירוע של פעם בחיים!

כוכב חדש בשמיים - אירוע של פעם בחיים

כבר כמה חודשים שומעים כותרות כגון "בקרוב תראו כוכב חדש, אירוע של פעם בחיים" בכל מיני ערוצים וגופים והנה הזדמנות לעשות קצת סדר. אכן צפוי להיראות כוכב שלא נראה קודם, אכן זה לרוב אירוע של פעם בחיים, אולם הבעייה של-99% מהאנשים זה יהיה חסר משמעות לחלוטין, ומתוך האחוז שנשאר 99% ימשכו כתפיים ויגידו שוין. אם תקראו עד הסוף ותבינו מה עליכם לעשות, ומה מצפים לראות, אולי תוכלו להיות מהמעטים שאכן יחוו אירוע כלשהו.

אז במה מדובר?

שבמהלך החודשים הקרובים תופיע "נובה" בשמיים שיהיה אפשר לראות אותה בעין. אני מודע לקונטציות שיש למילה "נובה" אבל באסטרונומיה מדובר בתרגום מילולי של "חדש", ובמקרה הזה כוכב חדש. נקודת אור פתאומית במקום שלא הופיעה קודם. המנגון הפיסיקלי של נובה מורכב כמעט תמיד ממערכת בינארית בה יש שני כוכבים, אחד ענק אדום והשני ננס לבן שסובבים סביב מרכז מסה משותף, אולם בשל משחקי כבידה יש זליגה של חומר מהענק לננס. ברגע שמצטברת מסה קריטית של חומר, מימן, מתחיל תהליך היתוך גרעיני, אבל כמות החומר קטנה למדי והתהליך נעצר די במהירות, ימים עד שבועות.

הנובה בה מדובר היא בקבוצת כתר צפוני (קורונה בורליס - עוד מילה עם קונוטציות לא הכי טובות בזמן האחרון), וצפוי להופיע שם כוכב חדש בבהירות דומה לזו של כוכב הצפון. זו אכן תופעה נדירה. נובות יש די הרבה, אבל רובן בבהירות נמוכה למדי ולא כזו הנראית בעין וככזו שאפילו תשנה מעט את ההופעה של קבוצת כוכבים מוכרת. הכוכב מכונה T CrB וידוע גם בכינוי BLAZE START.

איך למצוא את קבוצת הכתר הצפוני?

לקראת התפרצות הכנתי לכם תרשים שיעזור לכם למצוא את קבוצת הכתר הצפוני. בקרוב (וזה יכול לקחת גם חודשים, אבל במונחים אסטרונומים זה קרוב), תהיה שם התפרצות וכוכב חיוור מאד ייראה בהיר בהרבה למשך כמה שבועות. ברשת יש יותר ויותר דיווחים על העניין, אבל חשוב להדגיש שככל שהמאורע נדיר ומעניין הוא לא ממש אירוע מרשים מבחינה ויזואלית, אלא בעיקר מבחינת הידיעה שראיתם משהו נדיר והבנתם למה הוא קורה. בשביל להנות מהתצפית, צריך לבחון ולהכיר את הקבוצה לפני ההתפרצות ובשביל זה צריך לדעת איפה ואיך למצוא אותה בשמיים, וכאן המפה תעזור לכם.


התרשים מציג מפה לתחילת אוגוסט בשעה 9 בערב, כאשר קבוצת הכתר הצפוני כמעט מעל הראש. את שני הכוכבים הבהירים ארקטורוס ווגה לא תוכלו לפספס אפילו מתחת לפרוז'קטור. על הקו בין שני הכוכבים, שליש הדרך מארטוקוס לווגה תמצאו כוכב בהיר, אלפקה. יכול להיות שאם אתם בעיר מוארת לא תראו את שאר הצורה של הכתר. נסו עם משקפת אם יש לכם, אבל הכוכב הזה הוא חלק מהכתר. נסו להכיר ולזהות את הקבוצה כך שתמצאו אותה בקלות וזכרו איך היא נראית מהמקום הרגיל בו אתם צופים. אם יש לכם אפשרות לצלם, עוד יותר טוב.


כתר צפוני ומיקום הכוכב החדש
כתר צפוני ומיקום הכוכב החדש


בתרשים הבא קבוצת הכתר עצמה שנראית כמו חצי קשת של כוכבים. הנובה לכשתופיע תהיה ממש על יד כוכב אפסילון, ובמיקום המסומן BLAZE STAR. בהירות הנובה צפויה להיות כמו של כוכב אלפקה, וכפי שאמרנו זה כוכב שנראה גם באזורים בהירים, כך שגם מעיר תוכלו לראות שני כוכבים במקום אחד באותו אזור.

בינתיים, אפשר לצלם את הקבוצה הזו כל הזמן, ולכו תדעו אולי תהיו הראשונים שבתמונה שלהם יופיע הכוכב החדש ותזכו לתהילת עולם (לפחות אצל כמה אנשים). בכל מקרה כדאי שתהיה לכם תמונה של הקבוצה לצורך השוואה.

פתרון לסוגייה תלמודית וותיקה

בגמרא מסכת הוריות י' ע"א מופיע על כוכב העולה פעם בשבעים שנה ומתעה את הספנים. רבים מפרשים כוכב זה ככוכב שביט וחלקם אף מזהים אותו כשביט האלי שיש לו מחזור דומה, אולם פירוש זה אינו אפשרי מהרבה סיבות ואין כאן מקום להאריך. לעומת זאת, הנחה שמדובר בתופעת נובה מחזורית מעין זו, היא לא רק הנחה סבירה, אלא אף הנחה מתבקשת ובעיני הפירוש הנכון והכמעט יחידי לעניין.



יום חמישי, 9 במאי 2024

ליקוי חמה מלא - חוויה של פעמיים בחיים (בינתיים)

וַיְהִי בִּשנת התשפ"ד בָּשלושה עשר בַּעשרים ותשעה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ-הַגּוֹלָה בשמורת Petit Jean  אשר במדינת ארקנסו באמריקה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקים. 

"אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כֲּהַמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת -אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לתאר את מראה הליקוי המלא ועל כן הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ"
התחלת השלב המלא, הירח מכסה את כל השמש
התחלת השלב המלא, הירח מכסה את כל השמש



מהו ליקוי חמה
הירח קטן מהשמש פי 400 אבל קרוב יותר לכדור הארץ באותו יחס בדיוק. סידור מיוחד זה גורם לכך שגודלם הנראה של הירח והשמש זהה. בתחילת חודש עברי, כאשר הירח בין השמש לכדור הארץ, או באמצעו כאשר כדור הארץ בין הירח לשמש, לעיתים שלושת הגופים נמצאים על קו ראייה אחד. האיורים הבאים ידגימו את מצבם היחסי של השמש, הארץ והירח בשעת ליקוי. האיורים אינם בקנה מידה.



במקרה זה הירח מטיל צל על כדור הארץ. כל מי שנמצא באיזור הצל לא יכול לראות כלל את השמש. כל מי שנמצא ליד הצל יראה את השמש חלקית. 


"וַיַּעַשׂ אֱלֹקים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א טז). רש"י: "(טז) המאורות הגדולים וגו' - שווים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד: ואת הכוכבים - על ידי שמיעט את הלבנה, הרבה צבאיה להפיס דעתה".
ועוד עשה להפיסה, שפעם או פעמיים בשנה, תעמוד לפני השמש וידעו כל היצורים והנבראים כי עדיין גדולה היא כבראשונה.

אנו כבר שבוע בארה"ב במסגרת המסע לליקוי החמה. הפעם בטקסס, אבל תחזיות מזג אוויר גרמו לנו לשנות מסלול לארקנסו. קרוב במונחים אמריקאים. רק 600 מייל. מטרת העל של הטיול היא צפייה בליקוי החמה בשילוב מרכז החלל ביוסטון ועוד אתרים. זהו. היום הגדול הגיע. חודשים של עמל ותכנון הובילו כולם ליום זה אותו התחלנו מוקדם מאד. יש לנו עוד שעה נסיעה לפחות עד היעד וגם לשם רצוי להגיע מוקדם. הלכנו לישון מוקדם וקמנו מוקדם, אריזה מהירה של החפצים ויוצאים לדרך.


שבוע שבו עשינו רפרש על תחזיות מזג האוויר, השווינו בין עשרה אתרים שונים, וניסינו למצוא את המיקום שבו לא יהיו עננים. האזור המקורי, טקסס גבול מקסיקו הסתמן כבעייתי ויומיים לפני החלטנו להרחיק צפונה. 
גם בוקר יש עננות אבל היא דלילה למדי ולא ממש תפריע לליקוי ובכל מקרה יש עוד הרבה שעות.

התחלנו בנסיעה לשמורת טבע שנמצאת ממש במרכז אזור הליקוי. תנועה כמעט ולא הייתה ונסענו נסיעה רצופה עד הפארק  ושם הגענו למרכז מבקרים מסודר והיינו מהאחרונים שנכנסו עד שהתמלאה החנייה. היו עוד חניונים רבים באזור כך שלכולם היה מקום. יכולנו לראות את הליקוי גם מהמוטל אולם היה שווה לעשות את הדרך ולהגיע למקום מאורגן, שיש בו הרבה אנשים ובעיקר שמשך הליקוי בו הוא המקסימלי לאזור ארבע דקות ועשרים שניות.

שמורת גיין הקטנה ארקנסו
שמורת ג'יין הקטנה ארקנסו


הגענו לאזור, חנינו והתחלנו להתארגן. קודם כל - תפילת שחרית ונכנסתי שוב לתפקידי האהוב אותו מילאתי בוויאומינג בהצלחה מלאה, כאדמו"ר מאקליפסוס. התעטפתי בטלית ובתפילין וגם אמרתי פרק תהלים. רוזלינד כיוונה היטב את המצלמה ויצרה ליקוי מקדים, מעין בקשה לריבונו של עולם, שאנחנו מצפים לראות את ההצגה במלואה בעוד כמה שעות.

האדמו"ר מאקליפסוס
האדמו"ר מאקליפסוס בכוונות מיוחדות ליום הליקוי



תפילת שחרית לליקוי חמה מוצלח


בינתיים עוד ועוד אנשים מגיעים והשמחה גדולה. אוהלים נבנים, חצובות מוצאות וציוד צפייה וצילום מוצע לרבים. כל סוגי הטלסקופים נמצאים באתר, חלקם לתצפית חלקם לצילום. כולם שמחים להציג את מרכולתם ולשתף אנשים אחרים וכך מצאנו את עצמנו מדברים עם אנשים מכל העולם, מראים תמונות אחד לשני. לא שכחנו את המצב בארץ וניסינו, בעיקר אשתי, לעשות הסברה על ישראל עם כל מי שמוכן להקשיב, וגם עם כאלו שפחות. דיברנו על המלחמה, ומשמעות הסיסמה from the river to the sea. טקסס וארקנסו אינם ניו יורק וקליפורניה וקיבלנו תגובות אוהדות ומזדהות מכל מי שפגשנו, בלי שום חשש להזדהות כישראלים.

בתמונה הבאה תוכלו לראות את המיקום ואת העננות שבמיים. אולם כל עוד רואים היטב את השמש דרך משקפי ליקוי, הכל בסדר ואין מה לדאוג.


שמורת גיין הקטנה ארקנסו
שמורת גיין הקטנה ארקנסו



חור קטן משמש כעדשה ולכן צלחת עם חורים גורמת לכך שכל חור מקרין את דמות השמש, בשלבים השונים של הליקוי.





העננות הפכה לעננות גבוהה ודקה. לא משהו שמפריע לראות את השמש, אבל לא היינו בטוחים אם נראה כוכבים, ועד כמה טוב יראו את שאר הדברים של הליקוי. לא היה מה לעשות אלא לחכות.

הזמן עובר והנה הליקוי כבר מתחיל. דרך הטלסקופ היה אפשר ממש לראות את השניות הראשונות של הליקוי, כאשר גלגל השמש נפגם מעט. בתמונה הבאתי צילום כמה דקות אחר כך, כדי שהפגימה תיראה בקלות.


התחלת הליקוי
תחילת  הליקוי

שימו לב לכתמי השמש הנראים היטב באמצע השמש. ממשיכים לצפות, ומצלמים כל כמה דקות. הליקוי הולך וגדל. הנה כתם השמש הראשון כבר הולך להיבלע.


אנחנו צופים בעין במצלמות ובטלסקופים, כמובן דרך פילטרים מתאימים. אין שום אפשרות להבטה ישירה בשמש.

אביזר חשוב לצפייה בליקוי חמה הוא כובע! בכל זאת צופים באמצע היום בשמש. אבל בשלב מסוים, כאשר השמש מכוסה ביותר מחצייה מרגישים שכבר אין צורך בכובע ושעוצמת הקרינה אינה כה חזקה. לא וירתנו כמובן על צילום מסורתי עם משקפי הליקוי.

רוזלינד ואני צופים בליקוי
רוזלינד ואני צופים בליקוי




קשה לאמוד בעין כמה אחוזים מגלגל השמש מכוסים בזמן נתון, אבל אנחנו יודעים בדיוק לאיזו שעה אנחנו מחכים להגיע. הליקוי ממשיך להתקדם ובשלב זה אני מסתכל לשמים ורואה שהכול בהיר, אין אפילו בדל של ענן בכל הכיוונים. יופי היי! השמחה מרקיעה שחקים. עשרים דקות נותרו, והמטרה הושלמה. חלום עומד להתגשם!! כמו כן אני שם לב פתאום שלמרות שאי אפשר להסתכל על השמש ומסתנוורים מיד, הרי שגם בהצצה של עשירית שנייה רואים שצורתה כבר אינה עגולה.

את השלב המלא רציתי לחוות בעין ולא במצלמה. צילמתי תמונה אחרונה שניות לפני השלב המלא. ליקוי חמה של 99%. בניגוד לליקוי של שנת 2017 שנצפה בשממה, אנחנו במקום מיושב ויש קליטה סלולרית רציפה ולכן במהלך כל הליקוי אני מעביר המון תמונות ורשמים לעוקבים שלי בערוצים השונים (טלגרם / ווטצאפ / פייסבוק). תראו מה נשאר מהשמש. זו תמונה שהיה קשה לצלם, השמש כבר לא בהירה ובהגדרות של שלבי הליקוי הקודמים, לא ראו כלום, היה צריך לשנות את פרמטרי החשיפה אבל תוך כדי גם להוריש את פילטר השמש כהכנה לשלב המלא. אין זמן והכל עושים במהירות.

זהו. עוד שניות בלבד לשלב המלא
זהו. עוד שניות בלבד לשלב המלא

נסכם את מה שהיה לנו בשמונים הדקות האחרונות. ליקוי חמה חלקי. כמוהו ראיתי לא מעט פעמים. אמנם לא עד רמה של 99% אבל במהותו אין הרבה הבדל בין ליקוי של 99% לליקוי של 9%. נכון, שעוצמת הקרינה פוחתת ושנהיה קר, אבל יש עוד המון אור, אי אפשר להסתכל בשמש בלי להסתנוור.

אבל ה1% האחרון, המעבר מ-99 למאה. הו הו הו. על זה אני רוצה לדבר עכשיו.

השינוי קורה במעבר מליקוי חלקי לליקוי מלא. מעבר שלוקח כמה שניות. מעבר שאיני יכול לתארו במילים ושמתנגן לי בהילוך איטי בראש מאות פעמים מאז שראיתי אותו. התיאור המופיע כאן הוא תיאור של התרשמות והוא אולי שונה מהתיאור המדעי המדויק.

מעבר לליקוי המלא
הספירה לאחור החלה וכולם צועקים: Ten, Nine ... בינתיים הרקע נהיה כהה וכוכבי הלכת הבהירים נוגה וצדק נראים בבירור משני צידי השמש.
המיקום המושלם של השמש והירח עוד מששת ימי בראשית גורם לירח לכסות במדויק את השמש. תוך שניות התאורה יורדת. רק בדל זהיר מהשמש בולט והוא נראה כמעין יהלום ענק. גם הוא נעלם תוך כמה שניות ואז למשך שנייה אפשר לראות בקושי מעין התפרצויות שמש, גושי פלזמה לוהטים מעל פני השמש, גם הם מכוסים מיד בירח, ואז פתאום מתגלה הקורונה של השמש.  גזים לוהטים ובהירים העוטפים את השמש, אולם בלתי ניתנים לראייה כי השמש בהירה הרבה יותר מהם. הציפורים שותקות או שפשוט לא שומעים אותם בגלל כל קריאות OMG מסביב.

השמש הלוקה (מה שרואים זה הקורונה) עם נוגה וצדק ועוד כוכבים
השמש הלוקה (מה שרואים זה הקורונה) עם נוגה וצדק ועוד כוכבים

כל הקריאות מוצדקות ואני מתבונן, מצלם, ומנסה לחוות את האירוע הקצרצר ככל שניתן. 
"א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-ה' מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל-  צְבָאָיו: ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר" - אימתי מהללים את ה' גם השמש גם הירח וגם הכוכבים וכולם נראים באותה עת? אין זאת אלא בשעת ליקוי חמה מלא.
"וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה-אֵשׁ בֵּית-לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה-אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב" (יחזקאל א לז) -  שמראה אש ונוגה לו סביב, כמראה הקורונה סביב השמש בליקוי חמה מלא. 
הירח עצמו נראה שחור משחור אולם גם בעין, ובוודאי בטלסקופים רואים שהוא אינו לגמרי עגול וחלק ויש אפשרות לראות בליטות של ההרים והמכתשים על שוליו. אולם השיא היה שאפשר היה לראות התפרצויות שמש (פרומיננס) בעין!

ומסביב? אנו באזור הצל המלא, במרחק כמה עשרות קילומטרים מאיתנו לכל הכיוונים יש רק ליקוי חלקי. אור מגיע משם, אבל כמו בשקיעה זהו אור מפוזר ולכן רק האור האדום נשאר. התוצאה היא שמים בצבעי שקיעה ב-360 מעלות מסביב.

צבעים יפהפיים בכל השמיים


בניגוד לדעה הרווחת, ליקוי מלא אינו גורר חשיכה מלאה. הקורונה תמיד זורחת לפחות כמו ירח מלא ולרוב גם יותר בהיר ממנו, ואור נוסף מגיע מהשוליים. ייתכן שבליקויים עמוקים יותר יהיה גם חשוך יותר.

"כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר- יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-ה' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר" (יחזקאל א לח) - כמראה הקשת סביב, אלו הם צבעי השקיעה, שצבעם כצבעי הקשת - אדום כתום צהוב וכחול, סביב סביב, 360 מעלות, מסביב הצופה.
יש לי רק ארבע דקות ואני מנסה להסתכל על הכול. לספוג את הכול ולהתרשם מהכול. ממילא התמונות לא יכולות להעביר את החוויה. אני כמעט בוכה מאושר ולא שוכח לברך את ריבונו של עולם בשלוש ברכות (נספח הלכתי קצר בסוף).
  • הברכה הראשונה היא ברכת שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
  • הברכה השנייה היא ברכת עושה מעשה בראשית. ברכת שבח על תופעות טבע ייחודיות.
  • הברכה השלישית נאמרה רק בסוף הליקוי המלא, כאשר למעשה החל חודש ירחי חדש, והיא ברכת מחדש חודשים הנאמרת בראייה ראשונה של הירח החדש.
ארבע דקות עוברות ואנחנו יודעים שהחלום עומד להיגמר. המחשבה הראשונה היא שאנחנו לא רוצים שזה ייגמר. המחשבה השנייה היא, מתי זה קורה שוב.

באותו רגע משמעות הביטוי "ויהי אור" הובנה לי בדרכים חדשות.

ליקוי חמה מלא עם פרומיננס טבעת יהלום וחרוז ביילי
ליקוי חמה מלא עם פרומיננס טבעת יהלום וחרוז ביילי


בתמונה, רגע הסיום. האור החזק הוא מקום בו הירח כבר לא מסתיר את השמש והאפקט כולו מכונה טבעת היהלום. בנוסף רואים מצוין שתי התפרצויות שמש שנראו גם בעין, את הכרומוספירה של השמש ואת הקורונה  (פחות נראית בצילום כי הורדתי חשיפה בשביל להראות את האדמומיות של ההתפרצויות - פרומיננס) ועוד אזורים בהירים המכונים חרוזי ביילי.

זהו! יש אור. צריך להרכיב שוב משקפי ליקוי וחזרנו לליקוי חמה חלקי, תופעה יפה ככל שתהיה, שונה מאד מליקוי חמה מלא.

אנו צופים עוד כמה דקות בשמש, ומתחילים להתארגן לתזוזה. מחליפים חוויות עם האנשים ליד, עם חלקם גם כתובת אימייל למשלוח תמונות, ולאחר כעשרים דקות מתארגנים לטיות קצר בשמורה ותחילת הנסיעה הארוכה, מאד לדאלאס, אותה כמובן נחלק לשניים.

אנו עוצרים כל כמה דקות כדי לצלם את התקדמות הליקוי לקראת סופו ורק בשלבים אלו יש פתאום פקקי תנועה, כאשר כולם נוסעים ממקום למקום. לא נורא. פקקים עכשיו שיהיו כמה שרוצים. אנחנו את שלנו עשינו, אפילו ערן אליקים בעשורים תשעים הזכיר אותי!









מפל בשמורה
מפל בשמורה



נספח הלכתי לעיון ולא למעשה

  • ברכת שהחיינו - מברכים על הגעה לזמן מסוים. לרוב חגים ומועדים, אולם זמן הליקי המלא, הקבוע כבר אלפי שנים, בוודאי נכלל בהגדרה זו מה גם שברכת שהחיינו הורחבה לברכה על כל מאורע טוב שקורה לאדם.
  • ברכת עושה מעשה בראשית - בתלמוד לא מופיעה ברכה על ליקוי חמה אלא על תופעות אחרות. הסיבה לכך אינה ידועה לי, אבל מי שצופה בפלא הגדול הזה, אין באפשרותו שלא לומר ברכה. זו תופעת הטבע המרהיבה ביותר הקיימת על כדור הארץ. גם על הזוהר הצפוני לא נקבעה ברכה, אולם ברי לי שאומר אותה כשאזכה לראות אותו.
  • מחדש חודשים - זו ברכה הנאמרת כל חודש. לרוב המנהג המקובל הוא לחכות כמה ימים, לאשכנזים 3 ימים ולספרדים שבוע שלם, אולם לפי הרמב"ם יש לברך אותה בראייה ראשונה של הירח. עד הצפייה בליקוי הסתפקתי האם בליקוי חמה רואים את הירח או רק את היעדר אור השמש הנגרם מהסתרת הירח. לאחר הצפייה הבנתי שבליקוי מלא זו ראיית ירח ולכן מיד בסיום השלב המלא, ברכתי ברכה זו.