למידע אודות ליקוי הירח 15/6/2011
ליקויי ירח מתרחשים כאשר הירח עובר בתוך הצל של כדור הארץ. כמו לכל דבר גם לכדור הארץ יש צל ומי שנמצא בצל של כדור הארץ, לא מקבל אור מהשמש. כשהירח נמצא באיזור הצל הוא אינו יכול להחזיר את אור השמש ולכן חלקים ממנו נעלמים. לפני כשבועיים בי"ד בטבת, היה ליקוי ירח חלקי. בליקוי חלקי לא כל הירח נמצא באיזור הצל ולכן רק חלק קטן ממנו נעלם (גם בליקוי מלא, רואים את הירח חיוור ואדום, בגלל אורות שמסתננים ומצליחים להגיע בכל זאת).
למעשה יש חלוקה עדינה יותר. יש איזור של צל מלא - מקום ששום אור מהשמש לא מגיע אליו, ויש איזור של צל חלקי (מכונה חצי צל) אליו מגיע פחות אור מהשמש. הירח תמיד נכנס קודם כל לאיזור חצי צל ונראה בהיר פחות. בדרך כלל די קשה לראות בעין את הירידה בבהירות. ישנם ליקויים שבהם הירח נכנס רק לאזור חצי הצל ולכן נראה מלא בכל שלבי הליקוי. ליקויים אלו פחות מענינים.
לפי ההגדרה, ליקוי ירח חייב להתרחש בדיוק באמצע חודש עברי כאשר כדור הארץ בדיוק בין השמש לירח (ליקויים לא מתרחשים בכל חודש, מאחר ולא תמיד השמש כדור הארץ והירח נמצאים באותו מישור, אבל במבט מלמעלה הירח תמיד יהיה בדיוק מאחורי כדור הארץ ראו בהרחבה במאמר עין צופיה הירח). והנה למרות שאמצע חודש עברי הוא בט"ו, הליקוי עצמו היה בי"ד. ללוח העברי יש חוקים משלו שגורמים לתזוזות כגון אלו. בדרך כלל התזוזה תהיה ביום אחד לכל כיוון אולם ייתכנו גם ליקויים בי"ג בחודש. אותו דבר לגבי ליקוי חמה. לפי ההגדרה הירח נמצא בדיוק בין הארץ לשמש והרי זה הרגע המכונה המולד האמיתי. בערב ראש חודש שבט יהיה ליקוי חלקי אולם ראש חודש רק למחרת.
למרות זאת, גם ללוח העברי יש קשר מסוים לליקויי חמה, אורך החודש הממוצע של בערך 29.5 יום חושב כבר לפני שנים באופן מדויק מאד, על סמך תצפית בשני ליקווי חמה בהפרש של עשרות שנים וחלוקת מספר הימים שעברו במספר החודשים שעברו. הערך שהתקבל קרוב מאד לערך האמיתי הממוצע. במחינה מעשית אורך החודשים משתנה במעט מחודש לחודש. כמו כן חשוב לזכור שליום יש נקודת התחלה (בין השקיעה לצאת הכוכבים), ואילו חדשי ירח לא מחוייבים לקביעה זו ומחצית החודש יכולה לקרות בכל שעה ביממה.
צילום ליקוי ירח
ליקוי ירח אפשר לצלם בצורה רגילה לגמרי כמו שמצלמים ירח רגיל, הירח הנראה הינו בהיר מאד ויש לכוון בהתאם כדאי לא לשרוף את התמונה, כאשר ככל שהליקוי מתקרב לשיאו יש להגדיל את החשיפה בליקוי מלא, יש הפרשים משמעותיים בזמני החשיפה ויש לכוון ולקבל את הצבע האדום. חצובה ועדשת זום גדולה ככל הניתן יתרמו לאיכות התמונה.
בסרטון הבא, צילמתי כ-90 תמונות לכל אורך הליקוי במרווחים פחות או יותר קבועים. התמונות חוברו לסרטון אחד המדגים את מעבר הירח באיזור הצל (יותר קל להתייחס לירח כקבוע ואילו הצל זז עליו אולם למעשה ההיפך הוא הנכון.. הליקוי היה קטן מאד, רק 8% מהירח כוסו, הירידה בבהירות הייתה של 10% בלבד, וכמובן לא נראה שום צבע אדום במצב כזה. ליקוי ירח מלא מישראל יראה רק בעוד כשנה וחצי אור לי"ד סיון תשע"א (15.6.2011). הליקוי יחל כשעה לאחר השקיעה ויימשך עד אחרי חצות. יש למה לחכות!!
בצילומים מסוג אלו חשוב להקפיד לצלם את הירח באותו מקום כדי שהסרטון לא יצא עם קפיצות. בצילום של הירח שזז בשמים כל הזמן זה די קשה ויש תוכנות שמטרתן ליישר תמונות דומות. אני השתמשתי בתוכנת HUGIN תוכנה חינמית חזקה המאפשרת גם יצירת תמונות פנורמה מתמונות בודדות. מומלץ לנסות ולהוריד. התוכנה שימושית ביותר ויכולה לשמש למגוון צילומים (יצירת פנורמה, חיבור תמונות כדי להתגבר על בעיות של אור וצל, חיבור כמה תמונות כשכל אחת בפוקוס אחר על מנת להתגבר על עומק שדה מוגבל, צירוף תמונות בודדות לסרטונים וכו').
ליקויי ירח מתרחשים כאשר הירח עובר בתוך הצל של כדור הארץ. כמו לכל דבר גם לכדור הארץ יש צל ומי שנמצא בצל של כדור הארץ, לא מקבל אור מהשמש. כשהירח נמצא באיזור הצל הוא אינו יכול להחזיר את אור השמש ולכן חלקים ממנו נעלמים. לפני כשבועיים בי"ד בטבת, היה ליקוי ירח חלקי. בליקוי חלקי לא כל הירח נמצא באיזור הצל ולכן רק חלק קטן ממנו נעלם (גם בליקוי מלא, רואים את הירח חיוור ואדום, בגלל אורות שמסתננים ומצליחים להגיע בכל זאת).
למעשה יש חלוקה עדינה יותר. יש איזור של צל מלא - מקום ששום אור מהשמש לא מגיע אליו, ויש איזור של צל חלקי (מכונה חצי צל) אליו מגיע פחות אור מהשמש. הירח תמיד נכנס קודם כל לאיזור חצי צל ונראה בהיר פחות. בדרך כלל די קשה לראות בעין את הירידה בבהירות. ישנם ליקויים שבהם הירח נכנס רק לאזור חצי הצל ולכן נראה מלא בכל שלבי הליקוי. ליקויים אלו פחות מענינים.
לפי ההגדרה, ליקוי ירח חייב להתרחש בדיוק באמצע חודש עברי כאשר כדור הארץ בדיוק בין השמש לירח (ליקויים לא מתרחשים בכל חודש, מאחר ולא תמיד השמש כדור הארץ והירח נמצאים באותו מישור, אבל במבט מלמעלה הירח תמיד יהיה בדיוק מאחורי כדור הארץ ראו בהרחבה במאמר עין צופיה הירח). והנה למרות שאמצע חודש עברי הוא בט"ו, הליקוי עצמו היה בי"ד. ללוח העברי יש חוקים משלו שגורמים לתזוזות כגון אלו. בדרך כלל התזוזה תהיה ביום אחד לכל כיוון אולם ייתכנו גם ליקויים בי"ג בחודש. אותו דבר לגבי ליקוי חמה. לפי ההגדרה הירח נמצא בדיוק בין הארץ לשמש והרי זה הרגע המכונה המולד האמיתי. בערב ראש חודש שבט יהיה ליקוי חלקי אולם ראש חודש רק למחרת.
למרות זאת, גם ללוח העברי יש קשר מסוים לליקויי חמה, אורך החודש הממוצע של בערך 29.5 יום חושב כבר לפני שנים באופן מדויק מאד, על סמך תצפית בשני ליקווי חמה בהפרש של עשרות שנים וחלוקת מספר הימים שעברו במספר החודשים שעברו. הערך שהתקבל קרוב מאד לערך האמיתי הממוצע. במחינה מעשית אורך החודשים משתנה במעט מחודש לחודש. כמו כן חשוב לזכור שליום יש נקודת התחלה (בין השקיעה לצאת הכוכבים), ואילו חדשי ירח לא מחוייבים לקביעה זו ומחצית החודש יכולה לקרות בכל שעה ביממה.
צילום ליקוי ירח
ליקוי ירח אפשר לצלם בצורה רגילה לגמרי כמו שמצלמים ירח רגיל, הירח הנראה הינו בהיר מאד ויש לכוון בהתאם כדאי לא לשרוף את התמונה, כאשר ככל שהליקוי מתקרב לשיאו יש להגדיל את החשיפה בליקוי מלא, יש הפרשים משמעותיים בזמני החשיפה ויש לכוון ולקבל את הצבע האדום. חצובה ועדשת זום גדולה ככל הניתן יתרמו לאיכות התמונה.
בסרטון הבא, צילמתי כ-90 תמונות לכל אורך הליקוי במרווחים פחות או יותר קבועים. התמונות חוברו לסרטון אחד המדגים את מעבר הירח באיזור הצל (יותר קל להתייחס לירח כקבוע ואילו הצל זז עליו אולם למעשה ההיפך הוא הנכון.. הליקוי היה קטן מאד, רק 8% מהירח כוסו, הירידה בבהירות הייתה של 10% בלבד, וכמובן לא נראה שום צבע אדום במצב כזה. ליקוי ירח מלא מישראל יראה רק בעוד כשנה וחצי אור לי"ד סיון תשע"א (15.6.2011). הליקוי יחל כשעה לאחר השקיעה ויימשך עד אחרי חצות. יש למה לחכות!!
בצילומים מסוג אלו חשוב להקפיד לצלם את הירח באותו מקום כדי שהסרטון לא יצא עם קפיצות. בצילום של הירח שזז בשמים כל הזמן זה די קשה ויש תוכנות שמטרתן ליישר תמונות דומות. אני השתמשתי בתוכנת HUGIN תוכנה חינמית חזקה המאפשרת גם יצירת תמונות פנורמה מתמונות בודדות. מומלץ לנסות ולהוריד. התוכנה שימושית ביותר ויכולה לשמש למגוון צילומים (יצירת פנורמה, חיבור תמונות כדי להתגבר על בעיות של אור וצל, חיבור כמה תמונות כשכל אחת בפוקוס אחר על מנת להתגבר על עומק שדה מוגבל, צירוף תמונות בודדות לסרטונים וכו').
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה