ביטול שעון הקיץ

אז ישראל כבר חזרה לשעון חורף (ואכן הלילה, 13.9.10, כבר ירד גשם קל) והסערה שוככת ונשכחת (לפחות עד תחילת שעון הקיץ הבא)  ואפשר לחזור ולהזכיר כמה עניינים הקשורים לשעון הקיץ בצורה מסודרת יותר.
במאמר הקודם על שעון הקיץ הבאנו מספר תשובות נפוצות לטענות נגד החזרת השעון, הפעם ננסה לבחון בנוסף האם שעון הקיץ נחוץ בכלל.
ראשיתו של שעון הקיץ בתחילת המאה העשרים, ומטרתו אכן הייתה לחסוך בהוצאות אנרגיה. אופי השימוש באנרגיה כיום גורם לכך שחיסכון זה אינו קיים יותר ואולי אפילו נהיה בזבוז. את עיקרי הטיעונים כתבתי במאמר הקודם והם מקבלים חיזוקים ממחקרים אחרונים, למשל כתבתו של צ'רלס ק' צ'ואי. אז האמירה שחוסכים כסף היא פשוט שקר (בחלק מהכתבות בעיתונים, נאמר שממשרד האוצר נטען שהחיסכון אם קיים זניח, אולם משפטים אלו לא הובלטו כלל) ואלו שממשיכים להגיד ככה מסלפים את העובדות..
מאחר והסיבה העיקרית לשעון הקיץ לא קיימת יותר אולי עדיף לשקול לבטלו כלל?

למאמר המלא באנגלית ממגזין Scientific American

נמשיך הלאה בטיעונים. שעון הקיץ משנה את תרבות הפנאי שלנו. בזה אין ספק. אבל האם זה לטובה? אני בכלל לא בטוח ועל כל אחד שיגיד כמה הוא נהנה מהימים הארוכים, יש אחד שיסבול. הנה מבחר דוגמאות:

• ניקח לדוגמה את הטיעון: "אני חוזר בשבע מהעבודה ובשעון קיץ יש לי זמן לקחת את הילד לגינה". טיעון הגיוני חוץ מהעובדה שבזמננו נהיה נורמלי לחזור מהעבודה בשבע בערב (ויש גם כאלו שחוזרים יותר מאוחר, חלקם דווקא מחכים שהילדים ישנו כדי לחזור הביתה)... צריך לפתור בעייה אחרת ולא לשנות את השעון.
• ילדים מתחלקים לשתי קבוצות. אלו שקמים מוקדם ואלו שקמים מאוחר. אבל בכל מקרה רובם צריכים כעשר שעות שינה. ולכן הורים לילדים שקמים מוקדם יעשו מאמץ להשכיב את ילדיהם לישון בשעה שבע וחצי, אולם בחודש יוני בעיצומו של הקיץ, בשעה זו אור שמש מוחלט והילד אומר ובצדק, עוד לא לילה... הילד הולך לישון מאוחר, קם מוקדם ומושפע מכך כל יום למחרת...
• קיץ, חם, רוצים ללכת לים, אבל הבעייה היא שנורא חם בחוץ. נחכה עד חמש וחצי שיתקרר קצת ונלך לים. הלכנו לים נחכה עד שיחשיך. חזרנו, אוכל ומקלחת, שוב הילד הולך לישון לקראת עשר בלילה...
• מנהג יפה חדש יש בקהילות ישראל והוא קבלת שבת מוקדמת. במקום לקבל שבת בזמנה (בשקיעת השמש), מכניסים את השבת כשעה מוקדם יותר. גם מקיימים מצוות תוספת שבת בהידור רב וגם נהנים מארוחת שבת כשהילדים עוד ערים (אכן מוזר מאד לקדש בעוד השמש לא שקעה, אולם הלכתית הדבר מותר בתנאים מסוימים). האם הציבור הדתי מבצע מעין החרמה של שעון הקיץ (כפי שהציעו מבקשי כותרות לעשות לשעון החורף) בשבתות? צריך לבדוק את הנושא, אולם מהשתתפות אישית במנינים אלו לאורך השנים, כמות הבאים רק הולכת וגדלה. נכון שטיעון זה לא צריך לעניין כלל את החילונים, אולם שמתי לב שגם הזמנים בבתי כנסת רפורמיים בשבתות הקיץ איבדו את הקשר עם שעת השקיעה.
• מספר מדינות כלל לא נוהגות שעון קיץ, ככה שהטיעון כל העולם עושה ככה לא רלוונטי. נכון שקזחסטן אולי אינה דוגמה אבל גם יפן לא מנהיגה שעון קיץ. בכל מקרה, כמו בסיפור "המלך (שעון קיץ) הוא עירום", יש אולי לבדוק את הטענה, ולא להשתיק את הילד היחידי שראה מה שכל השאר לא רואים. למעשה ברוב מדינות העולם לא נוהג שעון קיץ, או שהונהג בעבר ובוטל.
• באירופה, גם בשיא הקיץ חם הרבה פחות (השמש נמוכה יותר בשמים), ולכן אין להשוות בין המצב שם ובין תרבות שהסתגלה במשך מאות שנים להפרשי זמן ארוכים בין אורכי היום והלילה. בארצנו שהיא כמעט טרופית, חם מאד בקיץ וההבדלים בין אורכי היום והלילה קטנים משמעותית. כדוגמה נוספת נציין שבאירופה יכולים לרדת שני סנטימטר של שלג מבלי שערים שלמות יהיו מושבתות.
• ביטול שעון הקיץ יקטין את הפרש הזמנים מאירופה ומארה"ב, דבר שעשוי לסייע לארגוני הייטק בתקשורת מול איזורים אלו, ויאפשר יותר שעות חפיפה בשעות העבודה הרגילות (ואז אולי ההוא מהסעיף הראשון יצליח לחזור בשש הביתה אחרי שדיבר עם עמיתו בניו-יורק)...
• אם היה כדאי להתעקש על משהו, זה דווקא על התחלת השעון ולא על סיומו. שעון הקיץ מותחל תמיד לפני פסח וגורם לליל סדר מאוחר מאד. אחת המצוות בסדר (ולא, אכילה של הרבה מנות אינה מצווה) היא והיגדת לבנך, סיפור יציאת מצרים לילדים, רק שבשעון הקיץ, קשה למצוא עם מי לדבר. כולם כבר עייפים. כדאי היה להתחיל מייד במוצאי הפסח ולהמשיך עד מוצאי שמחת תורה (וכך גם להתחבר לשנה העברית ולתקופות הקיץ והחורף, כפי שמבקשים בתפילות).
• הצעה נוספת, טובה אפילו יותר, היא הזזה קבועה של השעון בחצי שעה ללא החלפות בכלל ושינוי אזור השמן לזמן גריניץ' ועוד שעתיים וחצי. זה שינוי כמעט מתבקש למיקום הגיאוגרפי של ישראל (קו אורך 35 = 2:20 סטייה מגריניץ) והוא ימצע את כל הצדדים גם בחורף וגם בקיץ וההזזות המעצבנות שגורמות כל כך הרבה נזק יבוטלו כליל. הרעיון נשמע קצת משונה, אולם רוב האנשים מסוגלים להפחית או להוסיף חצי שעה כדי לדעת מה השעה במקומות אחרים בעולם. בכל מקרה, בהודו זה עובד מצוין ומיליארד איש, כידוע, לא טועים.

ונחזור לפולמוס הנוכחי. אל למישהו להאמין שהוא התחיל במקרה ובאופן ספונטני. כתבות פורסמו לאחרונה על שיטות עבודה של משרדי יחסי ציבור ולובינג ומישהו (אולי גוף תקשורתי שכן הכתבה הראשונה בנושא הייתה בערוץ שתיים ועליה כתבתי את המאמר הקודם) היה לו אינטרס לעורר מהומה בשביל עצם המהומה בלבד, לעשות רעש, באזז. למרבה הצער, כולם נגררו אליה במערבולת. נזכיר את העובדות.

• שעות המעבר לשעון הקיץ  נקבעו לפי חוק. המצב לפני החוק היה כאוס גמור כשכל שנה לא ידעו מה יקרה (אם בכלל) ומתי. תכנון מראש של שעון קיץ חיוני למערכות כמו לוחות טיסות המערבות ממשקים עם אזורי זמן שונים. קביעה של השעון זמן רב מראש מאפשרת היערכות.
• החוק עבר ברוב ענק (לא מפתיע בהתחשב בכאוס שהיה לפניו) והיה מעין פשרה. ציטוטים נבחרים:
• 
  
  
  • מי שתמך בין היתר אז בחוק, הוא ח"כ חיים אורון ממר"צ. בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בשנת 2005 הוא הסביר את מניעיו: "אחת לארבע שנים אני אתחיל להיות בחורף בספטמבר. נמצא זירה אחרת להילחם בה בין דתיים וחילונים. יוותר דוד אזולאי על ה-‎1 באפריל, נוותר אנחנו על יום כיפור אחת לארבע שנים ונמצא זירות אחרות להמשיך להילחם בין דתיים לחילונים"
  
  
  
  • שר הפנים דאז, אופיר פינס מהעבודה, הסביר גם הוא מדוע הוא תומך בחוק: "לפעמים זה נותן ‎10 ימים לפה או לשם, שום אסון לא קורה. אין פה עניין הלכתי, אין פה עניין דתי. אנחנו צריכים להביא תוצאה שתהיה הגיונית מבחינת האינטרס הישראלי כמדינה, בלי לפגוע בחלקים בחברה".
    
    
    
• הציטוטים הנ"ל דווקא נשמעים הגיוניים. נעשה נסיון למצוא פשרה שהיא כדרך כל פשרה בממוצע טובה לכולם ובפועל כל פעם מישהו אחר מרגיש קצת מקופח (או שכל הצדדים ביחד מרגישים מקופחים).
• מערכות ממוחשבות מכילות קבצי חוקים לשעון קיץ. שינוי תכוף יצריך עדכונים תכופים של קבצים אלו (וכל מי שמכיר מערכות יודע שגם שינוי קטן יכול לעורר בעיות גדולות). לאחר שהחוק נקבע נוצרו קבצים לעשרות שנים כך שאין יותר צורך להחליפם (עד כמובן שישנו את החוק)
• לגבי צום הכיפורים, הסברתי שאכן אם מחזירים לשעון חורף מספיק זמן לפני הצום, הדבר מקל על הצום, אולם אם מחזירים מעט ימים לפני (כמו שקורה בדרך כלל), התוצאה אינה מושגת, פשוט ביום כיפור קמים ב-5 (במקום ב-6) ולכן קושי הצום אינו משתנה כלל :-(. זה קורה כשיום כיפור חל בימי שני ומחזירים את השעון יום קודם בסך הכל. השנה יש שבוע שלם עד יום כיפור ונראה אם זה יעזור (למרות שהמחקרים המצוטטיים מראים שלוקח זמן רב יותר להתרגל למעברים האלו).
• הויכוח נהיה משהו של חילונים נגד חרדים (כאשר גם גורמים דתיים כדוגמת הרב נפתלי רוטנברג ומפלגת הבית היהודי יצאו בעד הארכת שעון הקיץ), אולם כל זאת מבלי ממש לבדוק את העובדות ועד כמה השעון מועיל אם בכלל למישהו. למרות שטענתם הבסיסית נכונה ואין קשר בין ההלכה לבין השעון. גם אלי ישי במקום להדגיש שהוא ממלא את החוק שנקבע ברוב גדול ומהווה פשרה, נגרר למקומו הקבוע בויכוחים כאלו. חבל שבזה מתעסקים והדבר מרבה סתם שינאת חינם. 
• בשנת 2011 שונה החוק שוב לאור עבודה של וועדה ציבורית רחבה שקיבלה פניות ודעות מכל הציבור, אמנם לדעתי ההצעה אינה אופטימלית, אולם חשוב להבין שישבו עליה הרבה אנשים, שיש כאן התחשבות בכולם, ובעיקר שאין פה משהו של דתיים נגד חילונים או הפוך.

לסיכום: בימינו שעון הקיץ אינו שאלה כלכלית, אלא שאלה על תרבות פנאי וצריכה (מוגברת בימי שעון הקיץ). קשה להאמין שמשהו שאמרו לנו שנים רבות (חוסכים כך וכך מיליונים) אינו נכון, אולם זוהי האמת וגם קשה לוותר על משהו שחלקים גדולים מהעולם נוהג אולם עדיין הסוגיה צריכה להישאל אם בכלל להנהיג שעון כזה.

מאחר ואני ריאלי ולא רואה איך יבטלו אותו כליל בתקופה הקרובה (לצערי) אציע כפשרה שונה במעט מהחוק שיש היום (שבסך הכל בעיני טוב מאד) והייתי מציע להחיל את השעון בין פסח לשמיני עצרת (זהו הזמן שבתפילות מבקשים ותן ברכה) ואת שעון החורף משמיני עצרת ועד פסח (שבתפילות מבקשים על הגשמים בתקופה זו) או לחילופים הצעה טובה בהרבה שתבטל כליל את הצורך בהזזות והיא הזזה חד פעמית של חצי שעה אחרונית (זמן GMT+2.5).

עוד קצת קוריוזים על זמן
השמש זורחת ושוקעת כרצונה (או לפי קצב סיבוב כדור הארץ - כדאי להבין את תנועת השמש בשמים) ואנו מכנים את השעות בזמנים הנוחים לנו. גבולות הזמן נקבעים לא לפי קווי אורך אלא לפי הפוליטקה ובדרך כלל מדינות לא חוצות איזורי זמן (או חוצות בין נפות, בין מדינות - States - בארצות הברית וכו'). הדבר גורם לתופעות משעשעות.

• איזורים נרחבים בספרד ופורטוגל נמצאים מערבית לאנגליה (עיינו באטלס) אולם השעה בהם תהיה מאוחרת יותר מהשעה באנגליה (למרות שהשמש מתקדמת שם יותר).
• הודו מתפרשת על שני איזורי זמן, עשו מעשה ומיצעו את השעה בינהם לאיזור זמן אחד (זמן אוניברסלי +5.5 שעות). מהלך דומה יתבצע אולי גם בטורקיה.
• בצפון רוסיה המרחקים בין איזורי זמן קטנים מאד, חלקם מבוטלים ולפעמים קופצים שעתיים במעבר אחד.
• בסין השיטה בכלל פשוטה. כל המדינה (שצריכה להתפרש על 4 איזורי זמן) באותו שעון. ולכן כשפקידי ממשלה פותחים את המשרד בביג'ינג בשמונה בבוקר, גם במערב המדינה (6000 קילומטר הרחק משם), יפתחו את המשרדים למרות שבחוץ לילה מוחלט (והשעה המתאימה היא משהו כמו 4:30 בבוקר).
• מי שעומד בקוטב ונועץ מקל בדיוק בקוטב, יניח עליו את ידו ויעשה סיבוב ויעבוד בצעד אחד את רוב אזורי הזמן ובצעד השני גם את קו התאריך הבינלאומי

מקורות
שעון קיץ - ויקיפדיה
מבן גוריון ועד ישי - תולדות הויכוח על שעון הקיץ - YNET
שעון הקיץ חוסך חשמל - אמונה תפלה - YNET

נאום רייס - הנאום המדעי החשוב ביותר

ב-12 לספטמבר 1962 אירח איצטדיון רייס בטקסס את הנשיא ג'ון קנדי והעניק לו תואר של כבוד. האיצטדיון הענקי שהינו חלק מאוניברסיטת רייס, עמד בלב העיר יוסטון, שעד אז הייתה קטנה למדי (במונחים אמריקאיים) והצדיק את חזונו לשליחת אדם לירח. ההצהרה על פתיחת תוכנית החלל המאוישת התקיימה בקונגרס שנה קודם לכן, תקציבי ענק הוקצו והוצאו ומאות אלפי איש היו מעורבים בתוכניות. נאסא החלה להקים את המרכז למשימות מאוישת ביוסטון, וביקורת החלה להישמע מצד האופוזיציה על הבזבוז הגדול.

גם אוניברסיטת רייס ראויה לכמה מילים. האוניברסיטה הוקמה מתרומתו של ויליאם מארש רייס, שתרם את הונו לאחר מותו להקמת אוניברסיטה בטקסס. מר רייס התגלה ב-1900 מת במיטתו. כמה ימים לאחר מכן פקיד בנק עירני לא אישר המחאה בחתימתו של רייס המנוח עקב טעות כתיב. ההמחאה הייתה לטובת עורך דינו שטען כי מר רייס עידכן את הצוואה שלו. התובע הכללי של ניו יורק פתח בחקירה ובסיוע עורך הדין האישי של רייס ביוסטון ולאחר עשר שנות חקירה הואשמו המשרת האישי שלו ועורך הדיון בניו-יורק בביצוע רצח של מר רייס ובנסיון לזיוף צוואתו.
האוניברסיטה הוקמה ב-1912 והעניקה את תוארי הדוקטור הראשונים בשנת 1918.


הנאום חזר על עיקרי תוכנית החלל האמריקאית ועל הסיבות לביצועה, על הקידמה הטכנולוגית בעשרות ומאות השנים האחרונות ושוב חזרה על הסיבות למה אמריקה חייבת להוביל במשחק.

לא מצאתי תרגום לעברית של הנאום אולם אין ספק כי המשפטים הבאים מהווים את ליבו:

"We choose to go to the moon. We choose to go to the moon in this decade and do the other things, not because they are easy, but because they are hard, because that goal will serve to organize and measure the best of our energies and skills, because that challenge is one that we are willing to accept, one we are unwilling to postpone, and one which we intend to win, and the others, too".

ובתרגום החופשי שלי:
"אנו בוחרים להגיע לירח. אנו בוחרים להגיע לירח בעשור הזה וגם לעשות את הדברים האחרים, לא בגלל שהם קלים אלא בגלל שהם קשים, בגלל שהמטרה תשרת אותנו למיצוי יכולתינו, בגלל שאנו מוכנים לקבל את האתגר ואיננו מוכנים לדחותו, ואנו מתעתדים גם לעמוד ולזכות בו". (דקה 8:40 בסרטון)

מומלץ לראות את הנאום כולו (ולעקוב אחרי הטקסט המלא שלו).

קנדי, כידוע, לא זכה לראות את חזונו מתגשם, אולם 8 שנים אחר כך ממרכז החלל על שם קנדי שבפלורידה, שוגרה חללית אפולו 11 שמימשה את חזונו, הנחיתה אדם על הירח והחזירה אותו לכדור הארץ בשלום.

הטקסט המלא של הנאום

שעון קיץ

ואתמול (18.8.2010) שודרה כרגיל בכל שנה הכתבה המסורתית של למה רק בגלל הדתיים מחזירם את שעון הקיץ אחורה. טענתי העיקרית היא כנגד מגמת הכתבה שכל מטרתה (באופן די רגיל בתקשורת) הינה ללבות שנאה ומחלוקות, אבל ננסה להתייחס לעובדות כפי שלא הובאו בכתבה.

שעון הקיץ פועל לפי חוק
אכן זהו המצב, ימי המעבר לשעון קיץ ובחזרה קבועים בחוק. כרגיל גופים שבדרך כלל מצדדים ותומכים מאד בכיבוד החוק ושלטון החוק, מרשים לעצמם לזלזל בכל חוק שלא מוצא חן בעיניהם. החוק דרך אגב עבר ברוב גדול מאד בכנסת ועשה סדר בענין שעון הקיץ, במקום הפארסה שהתרחשה באמצע שנה כשאף אחד לא ידע מתי יעבור ומתי יחזרו. הכתבה הזכירה חוק זה אולם גרמה לו להיראות מגוחך בעוד טענתי היא שהחוק מהווה פשרה הרואה את צרכי כלל העם.


שעון הקיץ חוסך מיליונים למדינה
זה הטיעון האהוב עלי. תמיד מראים מישהו עם משפט כמו שעון הקיץ חוסך 50 מיליוני שקלים בחודש (או שבוע, לא משנה)... מאיפה המספרים האלו מצוצים? מי עשה חשבון? שעון הקיץ אינו חוסך אגורה, ההיפך הוא גורם לנו לבזבז הרבה יותר. הנה ההסבר למה שעון קיץ לא חוסך כסף:
חסכון מושג על ידי אי שימוש בחשמל אבל 100% מהתאורה במבנים ציבוריים או מבני עבודה, פעולת כל עוד העובד נמצא במשרד. גם תאורת הרחוב והכבישים פועלת ברגע שנהיה חושך ועד שנהיה אור ולא משנה בכלל איך אתה קורא לשעה הזאת. גם הזרקורים שמאירים לחינם מגדלים בעיצוב מכוער במיוחד עובדים כרגיל. אולי דווקא ההיפך, בגלל שהיום ארוך יותר, המזגן פועל עד שעה מאוחרת יותר???
כמו כן יש יותר אור, אנשים נמצאים יותר בחוץ, החנויות פתוחות יותר (עוד חשמל ומיזוג) ואנחנו קונים בהם יותר. פה נמצא כמובן האינטרס של התעשיינים. יותר אור, תבזבזו אצנלו בחנות/מסעדה/קניון יותר כסף!
רוצים לחסוך? כבו תאורה לא נצרכת (זה גם יפתור את בעיות החוסרים של חשמל וימנע הקמת תחנת כח חדשות. אין שום סיבה להאיר מאות מגדלים בלילה).

שהדתיים יוכלו לקום מאוחר בבוקר לסליחות
זה כבר השיא. אם השעון מוחזר, הזריחה מוקדמת יותר, ומי שמקפיד להתפלל בזריחה עליו לקום שעה מוקדם יותר. אמנם יש כאלו המחכים עד חצות הליל כדי להתפלל ואז הולכים לישון והקדמה של השעון תועיל להם אבל החזרת השעון נעשית ימים ספורים לפני יום כיפור (ולעיתים בערב יום כיפור עצמו) כך שכמעט כל תקופת הסליחות נאמרת בשעון הקיץ והזזת השעון אינה משנה לה כהוא זה.

שצום כיפור יהיה יותר קל
זוהי אכן טענה נכונה. אם הצום נגמר יותר מוקדם הוא יותר קל. לכל אלו שאומרים שהיממה אורכה לא השתנה, אסביר שהצום מתחלק לשני חלקים. מתחילת הצום ועד שאני הולך לישון ומהרגע שאני קם בבוקר ועד סוף הצום. החלק הראשון עובר בקלות, והחלק השני הוא הבעייתי וקיצור שלו יעזור לאנשים רבים. יום הכיפורים הוא אולי הקונצזוס היחידי שנשאר ביהדות (אולי ברית מילה הוא השני), וסיוע והקלה בצום הוא אכן ערך חשוב. מול כל אחד שטוען, אין לי בעיה לצום עוד שעה אפשר למצוא אחד שיטען, קשה לי מאד לצום עוד שעה. החוק השכיל בנקודה הזאת לענות על אינטרס כללי רחב בצורה שעונה על מרבית הצרכים. שעון הקיץ הוא כחצי שנה, תקופה ארוכה. שבועיים יותר או פחות, הופכים להיות דמגוגיה.

באירופה יש אור עד עשר וחצי
על זה יש לי לומר, זו הגיאוגרפיה. ככל שנמצאים בקו רוחב יותר גובה, הימים יהיו יותר ארוכים (אבל השמש פחות קופחת). מצד שני בחורף באירופה, בארבע כבר חושך. אכן באירופה צריך לעשות מצב הפוך על מנת למצע את שעות היום. בחורף שעון קיץ ובקיץ לא!


שעון הקיץ מבוסס על הלוח העברי
הסבר פשוט זה לא הובא כלל בכתבה. אני כיהודי דתי רואה בחיוב שמשהו במדינה מבוסס על הלוח העברי, אחרים יכולים לסבור הפוך, אולם השנה, החגים אכן יוצאים מוקדם, שנה הבאה החגים יהיו מאוחרים הרבה יותר (שנה מעוברת) ולכן שעון הקיץ יימשך כמעט עד אוקטובר. הלוח העברי הוא אחד מהבודדים המבוסס על שילוב בין מועדי שמש וירח וכלל מאחוריו מסורת ארוכה של חוכמת התכונה. חבל שלא נעשה ניצול זמן הכתבה על מנת להסביר מספר מושגים בסיסיים בו.

אנשים אוהבים אור עד מאוחר
אני אישית כאסטרונום אוהב חושך מוקדם. אפשר להתחיל תצפית כבר בשש בערב עם ילדים ולסיימה בשמונה בערב. גם אנשים המשכימים קום (נהגי משאיות, קויי חלוקה ועוד), אולי יהנו דווקא מאור בבוקר, ולא יתחילו יום עבודה בחושך? קולות אלו לא מושמעים בכלל בתקשורת, ומוצגת רק עמדה חד צדדית.

סיכום
שעון הקיץ נקבע על פי חוק. כרגיל יש כאלו המקפידים לשמור ולכבד את כל החוקים כל עוד זה נח להם ולצאת חורמה נגד חוקים אחרים כאשר זה לא נח להם. שעון הקיץ במדינה הוא ארוך, כחצי שנה. שבוע לכאן או לכאן זו דמגוגיה. שעון הקיץ מסתיים כדי לענות על צורך ישראל כמעט אוניברסלי של הקלת הצום ביום כיפור. המחוקק דווקא השכיל למצוא פשרה שתמנע ויכוחים חוזרים מדי שנה.

עוד סיכום
בסוף הכתבה הוסבר כי גם ברשות הפלשתינאית הקדימו את החזרה לשעון קיץ עקב צום הרמאדן. החברה המוסלמית (שיש בם גם חילוניים) יודעת לכבד ולשמור על מסורות דתיות ולהתחבר עליהם. בחברה הישראלית יש כאלו המנסים בכח לטשטשט ולמחוק כל דבר הנודף ממנו ריח של מסורת

שביט 2 כמעט חמישים שנה

שביט 2 היתה הרקטה הראשונה שישראל שיגרה לחלל (ובכך הצטרפה למועדון החלל המצומצם) הרקטה היתה פשוטה למדי ומטרתה מחקר מטאורולגי, אם כי לא ברור איזה מכשירים בדיוק היו עליה.
הרקטה היא קטנה מאד, אולם היא הועמדה על בדסיס גבוה וצולמה בזווית נמוכות על מנת ליצור רושם של רקטה גדולה בהרבה. למעשה כל אורכה פחות מארבעה מטרים.
בשיגור צפו ראש הממשלה בן גוריון, סגן שר הבטחון פרס, הרמטכ"ל (צבי צור) ועוד.
מיד לאחר המראת הטיל מתוך להבות אש, הצהיר בן גוריון:

	שיגור זה מוכיח יכולתם של המדענים הישראליים. הרקטה כולה היא מתוצרת ישראל

בשעות הבוקר המוקדמות טילפן שמעון פרס סגן שר הביטחון אל נשיא המדינה יצחק בן צבי, הודיע לו כי הוא מדבר בשם ראש הממשלה ושר הביטחון ובישר לו כי ישראל הצליחה לשגר טיל לחלל.
ההודעה הרשמית שפורסמה בישראל היתה:

היום, כ"א בתמוז, 5 ביולי 1961 בשעה 04:41, שוגרה בהצלחה לחלל ממתקן שילוח שעל שפת הים התיכון, רקטה למחקר מטאורולוגי. הרקטה תוכננה, נבנתה ושוגרה על ידי צוות מדענים וטכנאים ישראליים. בזמן השיגור נכחו במקום השילוח ראש הממשלה ושר הביטחון, שרת החוץ, סגן שר הביטחון ואנשי מדע. מטרות הניסוי הושגו.

הדבר המענין ביותר הוא התגובות העולמיות (מצוטט מויקיפדיה):

בעולם נתקבל השיגור בתגובות מעורבות, נשיא טורקיה הכריז כי יש לברך את ישראל על הצלחתה לשגר טיל לחלל. הבית הלבן ומחלקת המדינה האמריקאית  נמנעו מכל תגובה רשמית, אך נציג השגרירות האמריקאית בישראל הכריז: "אנו ציפינו לכך, כי ידענו שאתם עובדים בכיוון זה, בייחוד שלרשותכם אנשי מדע וטכנאים בעלי רמה גבוהה ביותר". נציגים אמריקאים נוספים הוסיפו: "עתה איש לא יאמין עוד שישראל לא תהיה מסוגלת בעתיד הקרוב לייצר כח אטומי". נציגי הגוש המזרחי בישראל סירבו להגיב.

איפה טורקיה אז ואיפה טורקיה של היום. מה שנקרא גלגל סובב בעולם

דגם בגדול אמיתי של שביט 2. מוזיאון החלל והתעופה בראשון לציון (בהקמה). צולם על ידי טל ענבר

לאחרונה שחרר משרד הבטחון סרטון וידאו המתאר את השיגור. צפיה מהנה. השווה בין התמונה של הרקטה לבין איך שהיא נראית בסרטון.

החללית רוזטה - אל כוכבי השביט ואסטרואידים

חללית המחקר "רוזטה" הינה החללית הראשונה שמתוכננת לנחות על כוכב שביט. החללית מורכבת ממקפת (ORBITER) ומנחתת (LANDER) ומורכבים עליה כעשרים מכשירי מדידה שונים. החללית רוזטה, קרויה על שם אבן הרוזטה המפורסמת והמדענים מקווים שבאופן דומה לפיענוח שפת החרטומים, החללית תביא ממצאים שיפענחו שאלות חשובות בתהליכי יצירת מערכת השמש.
החללית שוגרה במרץ 2004 ותפגוש את כוכב השביט 67P/Churyumov-Gerasimenko בשנת 2014. החללית תיכנס קודם כל למסלול סביב כוכב השביט למשך כשנה וחצי תוך כדי ביצוע מדידות ותצפיות עליו ולאחר מכן תשגר אליו את הנחתת. כוכבי שביט הינם מהגופים העתיקים ביותר במערכת השמים וגם כאלו שהרכבם הכימי לא השתנה במשך מיליארדי שנים. מדידה וחקירה שלהם הינה ממש כמו להביט 4 מיליארד שנה אחורנית.
כפי שהערנו במאמר על משימות למאדים, מסלול השיגור אינו ישיר. השיגור היה לכיוון מאדים וכלל עוד שתי הגעות לאיזור כדור הארץ. כל התמרונים האלו נועדו להגיע למסלול ארוך ככל הניתן בכמות אנרגיה קטנה וניצול כח הכבידה והמהירות של כוכבי הלכת במקום שימוש בדלק המעמיס על החללית.
באחת ההגעות לכדור הארץ, צולם הסרטון הבא (הקרדיט לכל התמונות הוא לסוכנות החלל האירופאית - ESA).

כדור הארץ כפי שצולם מחללית רוזטה. מקור: ESA

גם בהגעה לשביט נקבעו לחללית שתי משימות ביניים והן תצפיות מדויקת על אסטרואידים. המפגש הראשון היה עם אסטרואיד "סטיין" (2867 ברשימת האסטרואידים) והגיעה למרחק של 800 קילומטר ממנו. לפני ימים אחדים חלפה החללית על יד  האסטרואידלוטציה (21) LUTETIA, אסטרואיד גדול יחסית (130  על 101 על 76 קילומטר) ובעל הרכב כימי מענין. הנתונים המחקריים יעסיקו את החוקרים זמן רב אבל אנו נהנה בינתיים מתמונות מדהימות שצולמו ומוכיחות שגם לחלליות יש חוש אומנותח ואסתטי מפותח.

אסטרואיד לוטציה באפקט אלפרד היצ'קוק מקור: ESA

החללית רוזטה מתקרבת לאסטרואיד לוטציה מקור: ESA

אסטרואיד לוטציה והרחק ברקע כוכב הלכת שבתאי מקןר: ESA

מאמרים נוספים
עמוד המשימה באתר סוכנות החלל האירופאית (תמונות ומידע רב נוסף)
אסטרואידים וגופים קרובי ארץ