קופרניקוס זוכה לקבורה מכובדת

ניקולאס קופרניקוס. הראשון בימי הביניים שהציע שהשמש נמצאת במרכז היקום (עוד מאות שנים אחר כך, היקום כולו היה מערכת השמש כולל כל הכוכבים) ולא כדור הארץ הובא לקבורה מכובדת בקתדרלת פרומברוק בצפון פולין. קופרניקוס מת בשנת 1543 ושרידיו זוהו באופן וודאי רק בשנת 2005 באמצעות בדיקות DNA מתקדמות.
 קופרניקוס ידוע בזכות ספרו: "על אודות הסיבובים של גרמי השמים". הספר שכמה שנים אחרי צאתו נאסר על ידיד הכנסייה והוחרם, תיאר את שיטתו (המסובכת מאד והלא מדוייקת בעליל) והיה קשה כל כך להבנה עד שזכה לכינוי "הספר שאיש לא קרא". אולם ספר זה שימש אסטרונומים נוספים כדוגמת יוהנס קפלר ליצירת מודל שמיימי מדויק.
זיהוי ה-DNA התבצע בעזרת שערות של קופרניקוס שנשמרו בעותק הספר האישי שלו והשוואתם לשרידי הגופה בשיניים ובעצם הירך. שימוש ברדאר איפשר מציאת חלקי הגופה מתחת לשטח הכנסייה והוצאתם לקבורה בטקס מכובד.

אם לכדור הארץ היו טבעות כמו שבתאי

רוי פרול יצר סרטון אנימציה מדהים, המראה איך היה נראה כדור הארץ עם טבעות כמו של שבתאי. לא צריך להרבות במילים פשוט רק לראות

האידיליה נראית מושלמת ועל רקע המוזיקה המרגיעה ואווירת הטבעות הקסומה ניתן לחשוב כי ימות המשיח הגיעו. האמנם?

אתר  Bad Astronomy מעלה מספר תהיות:

1. האם לכדור הארץ יכולות להיות טבעות? אין סיבה שלו, לכל כוכבי הלכת הענקיים יש טבעות ואמנם כדור הארץ קטן אבל הפיזיקה זהה. ירח או אסטרואיד שיתרסק למיליוני שברים (בלי להרוס אותנו) יכול לגרום לזה.
2. האם הטבעות ישרדו? הטבעות של שבתאי עשויות קרח. במרחק של שבתאי מהשמש קר. אצלנו חם. הקרח יתנדף מהר מאד בגלל החום, או בגלל קרינת ה-UV שפשוט תפרק את המולקולות של המים.
3. אם הטבעות יהיו מסלע ולא מקרח, האם הן יראו יפות כל כך ובהירות כל כך?
4. מה תהיה צורת הטבעות וכמה יהיו ואיך הן יתגבשו?
5. האם הטבעות ייראו ביום בלילה או דווקא בשניהם?

ואני מוסיף את השאלות הבאות:

1. באיזה מרחק מכדור הארץ יהיו הטבעות ואיך השינויים הגדולים בכח המשיכה של הירח לא יעוותו אותן (היחס בין כח המשיכה של טיטאן, הירח הגדול של שבתאי, לעומת שבתאי, קטן בהרבה מהיחס בין כח משיכת הירח לבין כח משיכת כדור הארץ)
2. מה תהיה צפיפות הטבעות, ומה הסיכוי שכוחות הגרר יפילו אותן לאט לאט לארץ במופעי מטאורים משובחים?

וכך הלאה.
הטבעות ייצרו הפרעות חמורות לחיים כמו שאני מכירים אותם כיום. בלילה, הטבעות יהיו בהירות ובוהקות ויסתירו כמעט לגמרי את אור הכוכבים (נסו לצפות בכוכבים בירח מלא וחשבו על טבעות המקיפות את כל השמים). הלכה האסטרונומיה כמו שאנחנו מכירים אותה...

כפי שציינו הטבעות, כנראה יתמקמו במקום טוב בין הארץ לירח ומעל קו המשווה. דבר זה יפריע מאד לשיגור חלליות. נקודות השיגור האידיאליות הן באיזור קו המשווה ולא כל כך מומלץ לחללית לעבור באיזור הטבעות. לוויני תקשורת ממוקמים במסלול בחלל בדיוק מעל קו המשווה והטבעות יפריעו להם מאד (בהנחה שהטבעות לא יהיו גבוהות יותר מ-36,000 קילומטר, גובה הלווינים.
אז האם כדאי שלכדור הארץ יהיו טבעות?

טלסקופ החלל האבל - חלק שני

טלסקופ האבל משייט לו בגובה 620 קילומטר מעל פני כדור הארץ. הטלסקופ זמין לתצפיות בערך 50% מהזמן. יתר הזמן הטלסקופ עושה פעולות תחזוקה שירות. העלאת והורדת נתונים, קבלת תוכנית צפייה לימים הבאים, שינוי כיוון לאוביקט הבא וכו'. שינויי הכיוון לוקחים זמן ולכן אין אפשרות לבצע כוונון כל הזמן. כתוצאה מכך רוב פעולות התחזוקה מבוצעות כאשר האוביקט המצולם מוסתר על ידי כדור הארץ.

פעולות הטלסקופ מחולקת לשני מרכזי בקרה. הפעילות המתייחסת לטלסקופ כחללית מבוצע ממרכז החלל על שם גודארד של נאסא. שמה בודקים את מסלול הטלסקופ, גובהו, הזוויות שלו, סוגרים את המכסה המראה כאשר יש סערות שמש וכו'.

ניהול התצפיות והטלסקופ כמכשיר מדעי מתבצע ממכון המדע לטלסקופי חלל (Space Telescope Science Institute -STSCI) ועליו נרחיב קצת.

המכון מקבל כ-700 הצעות בשנה מאסטרונומים מכל העולם ומסנן אותן. לטלסקופ יש אפשרות לבצע רק כחמישית מהבקשות ולכן רובן נדחות. אלו שנבחרו נדרשות לספק תוכנית מפורטת בה מתואר מה בדיוק מצלמים, כמה זמן, באיזה מכשירים (לטלסקופ יותר ממצלמה אחת), באילו אורכי גל, אלו מסננים יהיו על הטלסקופ וכו'.

לעיתים, מאושרות תוכניות בצורה מותנית. אם יקרה אירוע מסוים, יכוונו אליו את הטלסקופ מהר. זה קורה לאירועים נדירים שמשכם קצר ושאי אפשר לראותם כמו שצריך מכדור הארץ. דוגמא מצוינת לכך היא התפרצות של קרני גמא. התופעה הייתה ידועה, אך לא ניתנת לצפייה מכדור הארץ.

התפרצות קרני גאמא: מקור האבל - STSCI

התמונה אמנם נראית כמו אוסף מבולגן של פיקסלים אבל מחקרים רבים נעשו בעקבותה. המכון מתאם בין התכוניות השונות, רואה שאין כפילויות, בודק שאין תצלום המסכן את הטלסקופ (למשל צילום אוביקט קרוב מיד לשמש יידחה בכמה חודשים) ומזין את הפקודות לטלסקופ. המכון גם אחראי לקבלת ופענוח הנתונים ולשמירתם בארכיון.

נתוני האבל פתוחים לציבור הרחב וכל אחד יכול להשתמש בהם (אם כי החיפוש אינו פשוט). נתונים מחקריים נשמרים באופן בלעדי לחוקר המבקש במשך שנה אחת ולאחר מכן פתוחים לציבור. מספר המאמרים שנכתבו על סמך נתונים מטלסקופ האבל נמדד בעשרות אלפים.

חלק קטן מזמנו של האבל מוקדש לתמונות מורשת. אלו תמונות שמטרתם אינה מחקרית אלא להציג תמונות מדהימות של היקום. כמובן שאלו התמונות שיענינו את הציבור הרחב. בין התמונות המוכרות ביותר נמצאות השתיים הבאות. הראשונה ישנה מ-1995 מציגה את עמודי הבריאה. ערפילית באזור קשת, המהווה מקום יצירה לכוכבים חדשים.

עמודי הבריאה. מקור: האבל STSCI

צילום מדהים אחר מתאר איזור קטן מאד בשמים, איזור נידח שמכדור הארץ פשוט לא רואים בו כלום. הצילום לקח שלושה חודשים שלמים ב-2003 (כאשר זמן החשיפה עצמו הוא 11 ימים). והתוצאה של צילום הייתה מדהימה, באיזור הקטן נראות אלפי גלקסיות שונות ומשונות, חלקן מלפני מילארדי שנים. מומלץ מאד מאד להוריד את התמונה ברזולוציה מלאה (6200*6200 גדול מאד, 62MB) ולשוטט בה שעות. התמונה מכנה האבל שדה עמוק מאד Hubble Ultra deep Field.

אלפי גלקסיות בצילום אחד. מקור: האבל STSCI

לטלסקופ האבל כמובן צילומים מרהיבים נוספים (כמעט כל צילום מהאבל יהיה מרהיב). במיוחד הציבור מחכה לצילומים הראשונים לאחר כל משימת שירות, צילומםי המדגימים את השיפור במכשירים שהותקנו על הטלסקופ. על כך בחלקים הבאים.
קישורים נוספים
טלסקופ האבל - חלק ראשון

ירח חדש סיוון תש"ע

חודש טוב. היום (שבת) הייתה אפשרית ראייה ראשונה של הירח לחודש סיוון תש"ע. למעשה, כבר אתמול (שישי) היה אפשר לראות את הירח ממערב ארצות הברית, אבל עדות לצורך קידוש החודש מתקבלת רק בארץ ישראל. הראייה הפעם הייתה קלה למדי, שכן הירח כבר מספיק רחוק מהשמש ושוקע הרבה אחריה. חששות קלים שהיו בשעות אחרי הצהרים, עקב עננות לבנה גבוהה, התבדו כאשר לקראת תפילת המנחה, השמים התנקו ונשארו עננים מעטים בלבד. הראייה הראשונה הייתה בשעה 19:26, בשעה זו, הירח עדיין קשה לראייה, והשעה הייתה אפילו לפני השקיעה, למעשה ראינו את השמש שוקעת (בצבעים מרהיבים, יש לציין) ומעליה את הירח. ככל שהזמן עבר ראיית הירח נהייתה קלה יותר.
הספקתי לצלם את הירח במוצאי שבת לפני ששקע. אפשר להשוות לתמונות הירח החדש של חודש אייר, תזוזת הירח שמאלה (צפונה) בולטת בשל מיקומו היחסי לבנין (הצילום בוצע פחות או יותר מאותו מקום ולא מדובר על הפרש זויות). עוד סימן שהקיץ מתקרב.

הירח החדש. שימו לב לחלק הכהה של הירח, שניתן לראות פרטים עליו (זהו הירח האפור). למעלה כוכב הלכת נוגה. צילום: גדי איידלהייט

מיד לאחר מכן, היה בונוס נוסף, מעבר של תחנת החלל. המעבר לא היה בהיר במיוחד, אולם מעברים נוספים צפויים בהמשך השבוע (16-21 למאי). בתמונה רואים את תחנת החלל,

תחנת החלל הבינלאומית, נראית כקו אור על רקע השמים. הכוכב הבהיר בין שני הבנינים הגבוהים. הוא כוכב וגה, מהכוכבים הבולטים והבהירים ביותר בקיץ. צילום: גדי איידלהייט

 המרחק לתחנה הינו קרוב ל-700 קילומטר כך שהיא למעשה עברה באיזור הגבול בין טורקיה לסוריה (כפי שאפשר לראות בתרשים מאתר השמים מעל). ככל שהמרחק גדול יותר, התחנה תיראה חיוורת יותר, נמוך יותר בשמים ומשך המעבר יהיה קטן יותר. אם התחנה אינה עוברת בעיגול הבהיר, המעבר כלל אינו נראה מישראל.

אתר heavens above מאפשר קבלת תחזיות ומפות מדויקות על מעברי לווינים

מאמרים קשורים
הירח בעין צופיה - תצפיות בירח בלי טלסקופ

ירח חדש אייר תש"ע 
שקיעת הירח החדש של חודש תמוז 

טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל האבל הינו הטלסקופ המפורסם ביותר בעולם. למעשה יש כאלו שמחלקים את התצפית בכוכבים כך: לפני המצאת הטלסקופ, מהטלסקופ של גלילאו ועד האבל, ואחרי האבל. הטלסקופ שוגר לחלל לפי 20 שנה (24/4/1990).

הרעיון לשלוח טלסקופ לחלל אינו חדש ונהגה לפני עשרות שנים על ידי ליימן שפיצר (שגם הוא זכה לטלסקופ חלל הנושא את שמו ועליו נכתוב בעתיד). היתרונות של טלסקופ חלל גדולים מאד. הוא אינו מושפע מהאטמוספירה של כדור הארץ, אין בעיות מזג אוויר, ואפשר לצלם 24 שעות ביממה (כל עוד לא מצלמים את השמש!). כמו כן בחלל אפשר לקלוט תדרים רבים נוספים של אור שהאסטרונומיה בולעת (המילה אור במובנה הפיזיקלי היא כל קרינה אלקטרומגנטית. תחום התדרים הינו רחב מאד, ורק חלק קטנטן מזה נראה בעין. משרעת התדרים נעה מגלי רדיו, תת אדום, אור נראה, על סגול, מיקרוגל, רנטגן, וגאמה) הפרוייקט הותנע בשנות השבעים, נעצר קצת לאחר אסון צ'אלאנגר ושוגר ב-1990.

שבועות מספר לאחר השיגור התגלתה הבעייה הגדולה. התמונות היו באיכות טובה יותר ממה שהיה עד כה אבל הרבה פחות טוב מהצפוי. התקלה התבררה במהירות, המראה הראשית לוטשה בצורה לא נכונה. המראה הראשית של הטלסקופ הינו בקוטר 2.5 מטר (לא נחשב גודל במיוחד), והיא לוטשה בדייקנות מופלאה של 10 ננומטר, אולם היא לוטשה למימדים הלא נכונים. החברה המלטשת הסתמכה על חיישן חדש ושני חיישנים ישנים לביצוע הליטוש. החיישן החדש מוקם בסטייה של 1.3 מילימטר, ואילו החיישנים הישנים התריעו שיש בעייה. חברת הליטוש בחרה להניח כי החיישן החדש איכותי וטוב יותר ולכן התוצאה שלו נכונה, לעומת החיישנים הישנים.

תמונה מהאבל לעומת תמונה מכדור הארץ. לפני התיקון

בנאסא הייתה מבוכה רבה. הפרוייקט היה יקר ביותר ותקלה חמורה כל כך היתה חייבת להיפתר. פתרון חלקי היה שימש בשיטות לעיבוד תמונה ולעשות לה שיפורים, נכתבו אלגוריתמים מסובכים ולאחר חצי שנה של עבודה רוב התמונות עברו שיפור משמעותי בידי מחשב. אפשרות שנייה היתה להחליף את המצלמה במודול חדש שידע להתגבר על הטעות במראה. הטלסקופ תוכנן שאפשר יהיה לבצע לו תחזוקה בחלל ומשימות החלפה תוכננו ממילא לשנים הבאות. מטרת משימת התחזוקה הייתה להחלף את המצלמה ולהתקין מראות נוספות שיתקנו את הליקויים.

טלסקופ האבל פרוס לפרוסות. מקור: נאסא

 משימת התיקון יצאה לדרך ב-1/12/1993. שני החלקים העיקריים שהוחלפו היו המצלמה שהוחלפה בדגם יותר משוכלל, והפוטומטר הוחלף ברכיב הכולל מראות נוספות שיתקנו את העיוותים במראה הראשית. המשימה הייתה הצלחה עצומה ואת ההבדלים באיכויות אפשר לראות בתמונה הבאה.

צילום גלקסיה לפני ואחרי תיקון האבל. הבדלי האיכות מדהימים. מקור:נאסא

השנים הבאות סיפקו עשרות צילומים מרהיבים ומדהימים וגם עשרות צילומים מחקריים שפחות ידועים לציבור. חלק קטן מזמנו של האבל מוקדש לצילום אוביקטים ידועים וליצירת תמונות שפשוט ידהימו את הציבור. על כך בכתבה הבאה בסדרה.


קישורים נוספים
טלסקופ האבל - חלק שני