המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום ראשון, 8 בינואר 2023

שביט 2022 E3 ZTF

הקדמה

שביט 2022C E3 ZTF, התגלה בחודש מרץ 2022 ובחודשים ינואר ופברואר הוא ייראה בשמיים גם מישראל בשעות הבוקר המוקדמות. השביט הגיע למרחק המינימלי שלו מהשמש בתאריך 12/1/2023 ובתאריך 2/2/2023 הוא יהיה בקרבה מרבית לכדור הארץ. כרגע נדרשת לפחות משקפת על מנת לצפות בשביט. עדכונים שוטפים יבואו כאן.

יומן תצפיות מתעדכן

כאן נפרט תצפיות שצפיתי בשביט:

11/2/2023 - השביט סמוך מאד לכוכב הלכת מאדים ולכן מציאתו היא עניין קל אולם גם בטלסקופ 12" לא רואים דבר פרט למשהו מעורפל מעט. אפשר לסכם את השביט כשביט לצילום בלבד.

30/1/2023 - השביט מתקרב ומעט מתבהר אבל עדיין הוא לא אובייקט לצפייה בעין ואפילו לא במשקפת. רק תמונות בחשיפה ארוכה יראו טוב יותר את הזנבות שלו. התמונה הבאה חשיפה קצרה, חוץ מזיהום האור הרגיל גם הירח האיר את השמיים. השבט במרכז התמונה, עננה קטנה ועמומה מאד. 




26/1/2023 -החדשות הטובות בקשר לשביט היא שהוא  במקום שדי קל למצוא אותו בשמים. קצת מימין לפרקאד קצת משמאל למיזאר, למעלה למטה, שם זהו! החדשות הפחות טובות הן שאחרי שמצאתם את המקום אין שם כלום. מה פירוש, השביט לא שם? ובכן הוא שם, אבל מעיר בזיהום אור גבוה ועם הלחות האיומה של הלילות האחרונים פשוט לא רואים כלום.

אין ברירה ומי שרוצה לצפות בצורה נורמלית צריך לצאת כמה שיותר רחוק ולהצטייד גם בטלסקופ גדול (150 ממ ומעלה), כי משקפת רגילה לא מראה הרבה. ובכל זאת, צילמתי למענכם, כי מה לא עושים בשביל העוקבים בערוץ. צילום שיראה שביט בצורה נהדרת מחייב טלסקופ, מצלמה טובה מקום חשוך מאד ומערכת עקיבה, והשקעה של כמה שעות עבודה. 

נסתפק בצילום מינימלי שימחיש מה אדם מן הישוב רואה עם משקפת קטנה. אדגיש שגם בתנאים האלו יש אפשרויות שיפור רבות, להתגברות על זיהום האור והרעש של החיישן, ולהגיע לתמונה שבה הרקע כהה יותר והשביט בולט יותר, אבל המצב לא הצדיק את ההשקעה.
*
השביט עצמו נראה כנקודה חיוורת למדי, וסביבה מעין הילת עננה עמומה מאוד. דווקא ההתקרבות שלו, לא הועילה לבהירות, מאחר וכמות האור תופסת שטח גדול יותר עכשיו ובאופן כללי העמעום גובר. שביט NEOWISE לפני שנתיים וחצי היה בהיר לפחות פי 10, וזה בהחלט הבדל משמעותי.
*
אז הנה הציור השבועי לילד. גדי יצא באמצע הלילה לצפות בשביט וגילה שהוא נעלם לו. עזרו לגדי למצוא את השביט, צבעו ושלחו למערכת. אני מצרף תמונה בגודל מלא. מומלץ מאד לצפות במחשב ולא בנייד.




11/1/2023 - תצפית ראשונה בשביט! ניצלתי את העובדה שקמתי מוקדם והשמים בהירים והצטיידתי במשקפת קטנה לחפש את השביט. לא נערכתי לשימוש בציוד רציני יותר בשעות אלו. השביט קל למציאה באזור כתר צפוני בואכה הרקולס, ואמנם בעין לא רואים כמעט כוכבים, אבל במשקפת רואים את הכוכבים הסובבים אותו ובאמצעות מפה אפשר להגיע לאזור שלו. שם נראתה עננה מעורפלת מאד וחיוורת מאד, ובקיצור משהו שלא נראה כמו כוכב. היה גם גוון ירקרק מעט, אבל בהתחשב בשעה, בלחות ובמצב העייפות שלי, אני לא  חותם על כך. נכון לעכשיו כאובייקט משקפת אין יותר מדי מה לראות, צריך הגדלה ואיסוף אור רציניים יותר ו/או צילום בחשיפה ארוכה שקשה לעשות מאזור עם המון זיהום אור.

האם יראו את השביט בעין?

זו שאלת השאלות וכרגע (11/1/2023) אין אפשרות לדעת. השביט צפוי להתבהר אבל לא ברור עד כמה. הערכות כרגע הן לבהירות בערך 5. למרות שזה ערך שמאפשר צפייה בעין הוא מחייב מקום מאד מאד חשוך, אולם לרוב שביטים בבהירות כזו לא נראים היטב בעין. שביט הוא אובייקט בעל שטח גדול יחסית ולא נקודתי, והבהירות מתחלקת על כל השטח. לשם השוואה, נסו לצפות במשקפת בכוכב בבהירת 6-7 ולהוציא קצת את המשקפת ממיקוד. הכוכב הנקודתי יהפוך לעיגול חיוור ואז יעלם לגמרי. זה גם המצב בשביט. הבהירות 5 משמעותה שאם השביט היה נקודה בודדת, זו הייתה הבהירות, אבל שטחו גדול יותר ולכן צריך שיהיה בהיר הרבה יותר (הערכה שלי סביב ה-3)   על מנת לאפשר ראייה נוחה בעין.

איך למצוא את השביט?

השביט נמצא במיקום נוח מאד לצפייה מישראל, בשמיים הצפוניים וקרוב לקבוצות מוכרות כמו כככתר צפוני (תחילת ינואר) דרקון (שליש ינואר), כוכב הצפון (לקראת סוף ינואר) ובפברואר אפילו יהיה סמוך למאדים. אפשר להיעזר במפות הבאות. המפה באדיבות אתר EARTHSKY ובו שפע מידע אסטרונומי.

מפות מדויקות לכל תאריך אפשר למצוא בעמוד השביטים באתר HEAVENS-ABOVE.

The path in our sky of comet C/2022 E3 (ZTF) after its perihelion (closest point to the sun) on January 12-13, 2023. Image via Don Machholz/ EarthSky.

צפייה בשביט

השעות המתאימות לצפייה הן לפנות בוקר אולם ככל שהשביט יתקדם בשמיים יהיה אפשר לראות אותו מוקדם יותר בתחילת הערב. נכון לכתיבת שורות אלו (8.1.2023) בהירות השביט נמוכה מדי בשביל לראות אותו בעין ונדרש ציוד אופטי, משקפת או טלסקופ. בתאריך 12/1/2023 השביט יעבור בקרבה מרבית לשמש ובתאריך 1/2/2023 בקרבה מרבית לארץ (משהו כמו 44 מיליון קילומטרים). ככל שהשביט קרוב יותר לארץ כך יהיה קל לראות אותו, אולם יש להתחשב כמובן בזיהום אור ובהארה של הירח

טיפים לצילום השביט

אם אתם רואים את השביט בעין, מצבכם מצוין, אם לא כנראה בצילום תוכלו לראות אותו. אפשר ממצלמת DSLR משוכללת ועד טלפון נייד. הנה כמה טיפים והנחיות כלליות שיעזור גם אם לא רואים את השביט בעין.

  • חצובה היא בגדר חובה, על מנת לאפשר חשיפה ארוכה. עבור ניידים ניתן לרכוש מתאם לחצובה בשקלים בודדים ואם אין אז להשעין את הטלפון על חבילת קורנפלור (או משהו דומה שיכול לקבל צורה גמישה ולעזור בכיוון), או אפילו שקית עם חול (רצוי שתי שקיות למניעת שפיכת חול על המצלמה).
  • פוקוס - חייב להיות פוקוס מדוייק. במצלמות DSLR גם אם לא רואים את השביט, תעשו פוקוס מדויק מאד על כוכב כלשהו, למשל צדק (דרך מסך באופציית LIVEVIEW). בניידים ובקומפקטיות יותר קשה לפקס, ואפשר לפקס במצב ידני על אינסוף
  • זמן חשיפה - תתחילו מכמה שניות ותעלו ככל שאפשר בלי שיש מריחה בלתי נסבלת.
  • ISO - גם כאן צריך ניסוי וטעייה, כמובן שISO גבוה עוזר אבל אין ארוחות חינם, הגברת ה ISO מגבירה איתה את הרעש. תמצאו את האיזון שמתאים למצלמה שלכם.
  • צמצם (מספר F) הכי פתוח שאפשר כלומר ערך ה-F הכי נמוך שהמצלמה נותנת. ככה תקלטו יותר אור ויהיה אפשר להפחית את זמן הצילום ולהוריד ISO.
  • אם רואים את השביט, נהדר, אתם יודעים לאן לכוון. אם לא רואים את השביט מכוונים באופן כללי לכיוון קבוצת הכוכבים בה הוא נמצא.
  • אורך מוקד (או זום) - התחילו מאורך  מוקד נמוך יחסית ולאחר שראיתם שהשביט בתמונה, מקמו אותו במרכז וכך אפשר להעלות את אורך המוקד והזום מעט מעט בכל פעם. במצלמות DSLR שימו לב ששינוי אורך המוקד יכול לשנות את הפוקוס (בפרט בעדשות פשוטות) ולכן צריך לעשות פוקוס מחדש, לרוב אם הפוקוס קרוב, תוכלו לעשות אותו על השביט עצמו.
  • בהצלחה!



השביט בשמי הצפון מתחת לעגלה הגדולה 16/7/2020
ארכיון: שביט NEOWISE בשמי הצפון מתחת לעגלה הגדולה 16/7/2020




שביט NEOWISE עם הזנב
ארכיון: שביט NEOWISE עם הזנב


למה בעצם לשביט קוראים ZTF ומה משמעות השם המלא

איך נותנים שמות לכוכבי שביט? יש נוהל מסודר בנושא. שביטים נקראים על שם המגלה שלהם. פעם אנשים טרחו לסרוק את השמיים ואם גילו משהו חדש והתברר שהוא שביט, קראו לו על שמם. ככה למשל שומייכר ולוי גילו המון שביטים.

יש עדיין אנשים שעושים את זה ואפילו מגלים מפעם לפעם, אבל המאמץ היום הוא בעיקר עם מכשור מתקדם ואטומטי. נזכיר לטובה את הייל ובופ שזיהו  את השביט הרציני האחרון שהיה פה אי שם בשנת 1997, את טרי לאבג'וי ,ליאוניד אלנין, דון מקהולץ (נפטר 2022 מקורונה למרבה הצער והוא זה שיצר את המפה למעלה. דון גילה שביטים רבים במשך צפייה של אלפי שעות בשמיים והיה אחד המיסדים של מרתון מסייה אותו השלים למעלה מחמישים פעמים!) ורוברט מקנאוט שגילה שביט מדהים אבל כזה שנראה רק בשמים הדרומיים. כל הכבוד להם שמנסים ולפעמים גם מצליחים  להתחרות בטלסקופי ענק ממוחשבים

לשביט עצמו יש שם יותר ארוך ZTF C2022/E3 שהוא ייחודי וכולל את האות C שפירושה שביט לא מחזורי, כלומר אחד שהגיע משום מקום ויחזור לשום מקום (אם לא יתפרק). שביטים מחזוריים מסומנים באות P. השנה היא שנת הגילוי, שביטנו התגלה רק במרץ השנה. ואחר כך זה אות אחת שמזמנת באיזו מחצית חודש הוא התגלה (E - מחצית ראשונה של מרץ) ואז מספר שמראה את המסר הסידורי שלו בתוך אותה מחצית חודש. אפשר להבין שהיו עוד שני דברים לפניו, כנראה שלא קרה איתם כלום.

עוד עובדה מעניינת היא שלשביטים מחזוריים, כאלו שחוזרים כל כמה שנים, נותנים גם מספר סידורי. הראשון שזכה לכבוד הוא שביט האלי שמספרו 1.

ZTF - הוא המגלה של השביט ובמקרה הזה  Zwicky Transient Facility מערכת ממוחשבות שמצלמת את כל השמיים הצפוניים פעם ביומיים ומחפשת שינויים דקים ועדינים שיכולים להיות, שביטים, אסטרואידים, נובות או סתם הפרעות ומטוסים, בכל אופן לכו תתחרו עם מערכת כזו.

שאלות ותשובות על שביטים

מתי יהיה עוד שביט

אף אחד לא יודע. שביטים מתגלים כל הזמן. יותר מאחד בחודש בממוצע. רובם קטנים וחיוורים ולא קורה איתם כלום. או שהם מתרסקים לשמש או שלא מפתחים זנב או שנעלמים כלעומת שבאו. רק חלקם מפתח זנב ונצפה היטב מכדור הארץ. כמו ששביט זה התגלה פחות מארבעה חודשים לפני שהיה אפשר לצפות בו, ייתכן ועוד חודש יתגלה שביט נוסף. 

מהו כוכב השביט

כוכבי שביט הם גופים קטנים, קוטרם כמה קילומטרים בלבד, והם מכונים "אשפה חללית" הם מורכבים מסלעים, קרח ואבק שמוחזקים יחד בכוחות גרביטציוניים. השביטים סובבים במסלולים ארוכים מאד סביב השמש, חלקם בחגורת קוויפר באזור המתחיל מנפטון בערך וממשיך הרחק מהשמש, ואחרים אפילו רחוק יותר בעננת אורט.
השביטים בחגורת קוויפר פעם לפעם חולפים סמוך יחסית לנפטון ומסלולם משתנה עקב כח הגרביטציה שלו כח שהם מתחילים לנוע לכיוון השמש. בעננת אורט שביטים יכולים להתנגש אחד בשני והתוצאה תהיה שהשברים, שביטים חדשים ינועו גם לכיוון השמש.
שביט כזה ינוע לשמש יעבור לידה וייעלם במסלול ארוך מאד שאולי לא יחזור על עצמו אף פעם, אולם אם הוא יעבור ליד כוכב לכת נוסף, צדק למשל, מסלול יכול להשתנות והוא יהיה שביט מחזורי במסלול קצר או ארוך. יש שביטים עם מסלול שאורכו 3 שנים בלבד ויש כאלו עם מחזורים של אלפי שנים. שביטים הם רגישים והשביט יכול גם להתרסק לתוך השמש, הוא יתאיין, הרבה לפני המפגש, או להתרסק לתוך צדק או בגלל לחצים שנוים על חלקיו, שאינם מחוברים בחוזקה, להתפרק לכמה חלקים קטנים יותר.

מה בעצם רואים ומהו הזנב של השביט?

את השביט עצמו, שהוא קטן קשה מאד לראות, ומגלים אותם עם טלסקופים משוכללים ורגישים, חלקם נמצאים בחלל, או כאשר הם כבר קרובים למדי לכדור הארץ. מה שרואים בעין, ורואים יפה בתמונות הוא את ההילה והזנב של השביט. כאשר כוכב השביט מתקרב לשמש, הוא מתחמם וכתוצאה מכך חלק מהקרח המרכיב אותו הופך לאדי מים, וחלק מהאבק שהיה כלוא מאחורי הקרח משתחרר. חלקיקי האבק הם מולקולות גדולות וכל גרגר כזה מחזיר אור (בדומה לאלומת אור שרואים בתיאטרון מהאבק במסלול האור). כל החלקיקים האלו יוצרים את ההילה של השביט שבניגוד לגרעין הקטן יכולה להגיע לקוטר של אלפי  קילומטרים ואותה אנחנו רואים. חלקיקים אלו גם יוצרים את הזנב של השביט. כאשר השביט מתרחק, הוא מתקרר, החומר מפסיק להתאיין והזנב לאט לאט נעלם. מחקרים מראים שבכל מעבר כזה שביט מאבד כחצי אחוז מהמסה שלו ולפעמים יותר, ולכן שביטים קצרי מחזור מאבדים את רוב הקרח והאבק שלהם לאחר 100 או 200 הקפות ובמעברים נוספים כבר לא ייצרו זנב כלל.

זנב השביט

חלק מחלקיקי האבק נשארים במסלולו של כוכב השביט ויוצרים זנב שאורכו יכול להגיע לעשרות מיליוני קילומטרים. למעשה לשביט יש שני זנבות. זנב אחד הוא אותם חלקיקי אבק שמחזירים אור, זנב אחר הוא אטומים שונים שהתאיינו ונפרדו מאלקטרונים שלהם עקב החום הרב והקרינה, בעיקר אטומים המכילים גם פחמן ובאינטראקציה עם קרני השמש הם זוהרים באור כחול. לכן בתמונות, רואים שני זנבות, אחד כחלחל ואחד לבן.
חלקיקים אלו מושפעים מאד מרוח השמש, שטף של חלקיקים שנפלט מהשמש במהירות עצומה, וכמו רוח, מצליח להזיז את החלקיקים מהם מורכב זנב השביט. התוצאה היא שזנב השביט פונה תמיד לכיוון המנוגד לשמש. הזנב הכחול, המורכב מאטומים קלי משקל יעשה זאת באופן בולט. ואילו את זנב האבק לוקח מעט זמן להטות, חלקיקי האבק כבדים הרבה יותר, ולכן הוא נראה מתעקל מעט, חלקו במסלול השביט וחלקו בכיוון המנוגד לשמש.
כאשר השביט מתרחק מכדור הארץ כיוון התנועה וכיוון הנגדי לשמש הם בערך אותו כיוון, במקרה כזה מהארץ יראו רק את ההילה, בתור עננה קטנה ואת הזנב שנמצא מאחורי השביט לא יראו כלל. ניתן לומר על שביט כזה שהוא כמו כלב שרודף אחרי הזנב שלו. זה היה המקרה עם שביט הולמס משנת 2004 שנראה בעין בחודש אוקטובר.

מי השביט המפורסם ביותר?

השביט המפורסם ביותר הוא שביט האלי. פרסמו נבע מכך שהוא הראשון שזוהה ככזה שחוזר בואפן מחזור. האסטרונם הבריטי אדמונד האלי, חזה בשנת 1705 שהשביט של שנת 1682, אינו אלא השביט הגדול של השנים 1607 ו-1531 ושהוא יחזור שוב בשנת 1758 וכשכך אכן קרה, קודם כל אנשים נרגעו. שביט שחוזר, כנראה לא קשור לאלים הזועמים. לאחר מכן אנשים הללו את האלי, שגם בלי גילוי זה היה אחד האסטרונומים החושבים אי פעם, והשביט כונה על שמו של האלי שמת שנים רבות קודם לכן.  האלי תועד עוד הרבה לפני שנת 1682 כולל בתקופת הבבלים הרבה לפני הספירה. האלי ביקר אותנו לאחרונה בשנת 1986. היה מדהים. הסיבוב הבא בשנת 2061 יש למה לחכות.

שביטים ומטאורים

השביטים משאירים במסלולם הרבה אבק, ואם המסלול חוצה את מסלול כדור הארץ, ייתכן שבשנים לאחר מעבר השביט נזכה למטר מטאורים יפה באותה נקודה. ולכן רבים ממטרי המטאורים שרואים כיום, הם למעשה שאריות של כוכבי שביט שחלפו בסמוך לכדור הארץ. מאחר והשביט נע במסלול נטוי מאד ביחס למסלול הארץ, רוב השביטים גם אלו שמגיעים קרוב לשמש יותר מכדור הארץ, כלל לא חוצים את מסלולו. שביט האלי שהוזכר קודם אכן חצה את מסלול הארץ בשנת 1910 וכדור הארץ אפילו נע במשך כמה זמן בתוך זנב השביט, מה שגרם שוב לחששות כבדים, אבל מאחר והצפיפות של הזנב היא כלום כמעט, כל מה שהיה הוא רק מופע מטאורים יפים ומיוחדים. כיום מטר האוריונידים באוקטובר ומטר אטא-אקוורידים בתחילת מאי, הם בעקבות שאריות של שביט האלי.

שביטים בהיסטוריה

ישנן תיאוריות שמקור המים על כדור הארץ הוא בשביטים שהתרסקו עליו לפני מיליארדי שנים. מאחר ושביטים הם ברובם קרח יש סבירות מסוימת להנחה זו, אבל הוכחות כמובן שאין.
שביטים  נצפו היטב כבר בעת העתיקה. בעולם הקדום בו השמיים היו קבועים, הופעתו של גרם שמיים חדש ועוד אחד שגם זז יחסית מהר מיום ליום ועם זנב נתפסה כאירוע שמקורו באלים ובעיקר כסימן לכך שהאלים זועמים ורוצים להשמיד את כדור הארץ. מפורסם גם השביט שהופיע בשנת 66 לספירה (המרד הגדול) ומתועד ע"י יוספוס פלביוס: ''וכנגד לא שמו לב ולא האמינו לאותות המוקדמים והברורים של חורבן הממשמש ובא. וכאילו היו מוכי רעם ונטולי עיניים ונפש - התעלמו מאזהרותיו הברורות של ה'. זה היה בשעה שעמד מעל לעיניהם כוכב שהיה דומה לחרב ושביט שהיה כל השנה ואף זה ארע לפני המרד, ולפני שקמה התנועה שהביאה לידי מלחמה''. ('מלחמת היהודים, ספר ו', פרק ה'). וכפי המקובל הוא מספר על השביט המפורסם האלי. שנים מעטות לאחר חורבן המקדש חרבה גם פומפי בהתפרצות הווזוב וגם התפרצות זו קושרה לשביט המסמל רעות.

שביטים ביהדות

כוכבי שביט מוזכרים במקורות כמה פעמים. המשנה (ברכות ט ב) שנה מה צריך לברך על תופעות טבע יוצאות דופן שרואים וכך היא פותחת: "עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת - אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם". יש פירושים שהמילה זיקין הם כוכבי השביט אולם אלו יכולים להיות גם מטאורים. בכל אופן כיום מברכים גם על אלו וגם על אלו (על שביט בפעם הראשונה שרואים אותו ועל מטאור הראשון שרואים בלילה) את הברכה "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית".
אמירה מפורסמת אחרת היא של האמורא שמואל שהיה בקיא מאד בחכמת התכונה והעיד על עצמו (ברכות נ"ח ב): "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט ולא ידענא מאי ניהו". באותה תקופה המחשבה הייתה שכוכבי השביט הם תופעה בתוך האטמוספרה, אולי כמו עננות. אמנם היו לכך הפרכות קלות, התופעה נראית משני מקומות מאד מרוחקים זה מזה, אבל כך חשבו, וטיבם התגלה רק מאות שנים אחר כך. בכל אופן, אפשר לראות שכל אחד, גם אם הוא בקיא מאד בתחומו, לא צריך להתבייש להודות שיש דברים שהוא לא מבין, אלא ההיפך, לפרסם אותם. עוד על שביטים ביהדות בפוסט הסיכום של שלמה בוסקילה מהדובה הגדולה.

שאלה מעניינת היא האם לברך על השביט אם רואים אותו רק באמצעות משקפת ויש דעות שונות בנושא, חלקן במאמר הלכתי בנושא השביט מאת הרב רפאל שטרן.

כוכב נוסף, יותר נכון כוכבת, היא כמובן ציפי שביט, תופעה נהדרת ומדהימה בזכות עצמה.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2022

מפאפוס לטרודוס - שבוע בקפריסין

 פתיחה

קפריסין היא יעד קרוב ומושך לישראלים, אולם הבטן גב בחופים וגם המסיבות לא מדברים אלינו כלל. לקפריסין יש הרבה יותר מה להציע, ובפרט מסלולי טיול נהדרים בהרי הטרודוס במרכז המדינה. נסענו לשבוע בקפריסין לטיולי הליכה ועוד קצת. שני לילות בפאפוס ועוד שלושה לילות בהרים. הטיסות קצרות מאד, כדאי לשכור רכב אוטומטי כי נוהגים בצד שמאל של הכביש, זיכרון מהכיבוש הבריטי ולהצטייד במקלות הליכה אם רוצים לעשות מסלולים רציניים. הדירות הוזמנו דרך בוקינג, דירות גדולות ומרווחות (80 אירו ללילה בערך), ואת האוכל הבאנו מהארץ. יש בפאפוס מלונות כשרים וגם בית חב"ד, אבל אנחנו מעדיפים את האוכל שלנו.

פאפוס

הזמנו טיסה לשעת הצהריים אך גם היא איחרה מעט ובגלל שנסענו מיד לאחר הזזת השעון אחורנית, הימים נגמרו מוקדם כאשר השקיעה בסביבות השעה 17:00, שעה שהיא ממילא שעת הסגירה של אתרים רבים. לכן אחרי הטיסה, איסוף הרכב והתארגנות ראשונית בדירה לא נשאר זמן רב אז הלכנו לאתר הנקרא "קברי המלכים", אתר קבורה ישן בצפון פאפוס, בו מערות קבורה שונות בהן אפשר להסתובב וללכת. משך הביקור כשעה ולאחר מכן מצאנו סופר לקניות, והלכנו לראות את השקיעה בים ואחר כך הליכה על הטיילת היפה בחושך.

קפריסין מהאוויר

קברי המלכים

השקיעות תמיד יפות

קברי המלכים

ילדים משחקים בשקיעה

מצודת פאפוס בלילה

הלגונה הכחולה

הלגונה הכחולה נמצאת בחלק המערבי של האי ואפשר להגיע אליה ברגל, ברכבי שטח או בסירה (מפאפוס השיט ארוך, שיט קרוב יותר יוצא מהעיירה ליצ'י, אולם גם הדרך במכונית לשם לוקחת זמן). עוד לפני הביקור בלגונה נכנסו לגנים הבוטניים ולמעיין קטן המכונה מעיין אפרודיטה. משם מתחיל גם מסלול של 7.5 ק"מ עם הפרדי גובה של 350 מטרים (העלייה מיד בתחילת המסלול והחזרה בדרך ג'יפים המובילה ללגונה ישרה יחסית). היה די חם ופרשנו מהמסלול באמצע. הצטרפנו להסעות בג'יפ (15 אירו לאדם) שלקח אותנו למפרץ מרוחק יותר מהלגונה המפורסמת, שהוא מבודד יותר. המים קרים ונעימים אבל סלעיים, מומלץ להביא סנדלים מותאמים למים. משם הלכנו ברגל ללגונה הכחולה, שהיא רדודה יותר, חמימה יותר וגם חולית ולא סלעית. בסך הכל היו לנו שעה וחצי בחופים, וזה מספיק לחלוטין. המים בסוף אוקטובר קרירים אבל אפשר לשחות בכיף אם לא רגישים יותר מדי.

מעיין אפרודיטה

הים אותו ים. רק כחול יותר.

מפרץ ליד הלגונה הכחולה

עתיקות פאפוס

לפני הנסיעה להרים בילינו עוד כמה שעות בפארק הארכאולוגי בפאפוס שבו העיקר הם פסיפסים יפים ומיוחדים ובהם סיפורים מהמיתולוגיה לרוב. חלק מהפסיפסים היו מכוסים, אולי כהכנה לחורף, אולם רובם תחת מבנים וניתן להתרשם מיופים. הביקור בפארק אורך כשעה וחצי עד שעתיים, ולא סקרנו את כל חלקיו, הוא גדול למדי, אלא התמקדנו בעיקר. אחר כך הלכנו למצודת פאפוס, שהיא אתר נפרד, אולם שם אין יותר מדי מה לעשות. פחות או יותר להיכנס ולצאת. גם המחיר בהתאם (2.5 אירו לאדם).

תזאוס נלחם המינטאור בתוך המבוך

פסיפס גיאומטרי

המגדלור



הרי הטרודוס

קייקוס וטורני

בלב האי נמצא מנזר קייקוס, שלפחות לפי רוב האתרים הוא היפה והמיוחד באי. חוץ מהמנזר יש לידו מנזר נוסף, שהוא יותר אחוזת הקבר של מרקיוריוס השלישי שהיה נשיאה הראשון של קפריסין. הנסיעה מפאפוס להרים אינה ארוכה, אך לוקחת זמן רב. הדרך מפותלת, תלולה, ולעתים גם עם דרדרת אבנים בכביש המחייבת משנה זהירות. פסי עקיפה הם המלצה בלבד, וכמובן נוהגים בצד השני של הכביש. יכול לרדת גם גשם. כדאי לתכנן את הנסיעות כך שלא יהיו נסיעות בחשיכה. נסענו דרך עמק הארזים, אזור יפהפה ובו כמויות גדולות של עצי ארז, גם הבחירה בדרך זו הוסיפה זמן לנסיעה. בסופו של דבר מגיעים לקייקוס, אולם בטרם עוצרים שם, כדאי להמשיך בכביש עד ל THORNI בפסגה. זהו מעין מנזר בגובה 1450 מטרים שהנוף סביבו פתוח לגמרי לכל הכיוונים. במקום נמצא קברו של הארכיבישוף, והדרך הרגלית אליו, לאחר שחונים  עוברת דרך עשרות פסיפסים של קדושים וקדושות, מלכים ומלכות ולא ממש ברור מה. מצאנו גם את האבות, משה ואהרון דוד ושלמה. שיהיה. הנוף עוצר נשימה.

המנזר עצמו מרשים ביותר וגם בו עשרות ציורים שונים ומשונים ומצאתי קיר המתאר את בריאת העולם ועד עקדת יצחק. במנזר עצמו פריטים חשובים כולל אחד מהאייקונות המיוחס לשליח לוקאס, והסיפור איך הוא הגיע לקפריסין נשמט מזכרוני. לאחר הביקור המשכנו בדרכי הערים לעבר הדירה ששכרנו, כולל עצירות רבות בנקודות נוף יפיפיות בדרך.

מנזר טורני


הנוף מטורני


מגדל בבל ועקדת יצחק מנזר קייקוס


עוד נוף טורדוס מרהיב

מסלול קלנדרה

מסלול זה מופיע בכל אתר המלצות על מסלולים והוא אכן מרהיב ביופיו. מנקודת ההתחלה מטפסים 3 ק"מ במעלה נחל, ובהפרש גבהים של 400 מטרים. לאחר קילומטר מגיעים למפל הנחשב לגבוה בקפריסין, אבל הוא רק השני וגובהו 13 מטר בלבד. לא מאד מרשים  כמפל, אפילו ביחס למפלים בארץ, אבל מאד יפה. רבים עושים את הדרך עד אליו ובחזרה, אנו המשכנו עד סיום השביל וירדנו בשביל אחר, ארוך הרבה יותר אך ברובו לא תלול, פרט לקילומטר האחרון שלו. אורך כללי של המסלול שעשינו הוא כעשרה קילומטרים.

מסלול קלנדרה (1) והחזרה במסלול מפותל (2)

מפל קלנדרה



מפל קלנדרה במלואו



נוף טרודוס אופייני

נוף טרודוס אופייני

לאחר מנוחה המשכנו לאומודו, עיירה ציורית מומלצת, בה חונים ומטיילים בסימטאות וסופגים את האווירה. יש כל מיני דברים לקנות, מזכרות ומרקחות מקומיות מפירות שונים, וכמובן מנזר ומוזיאון קטן.

נשאר לנו עוד זמן והלכנו לשלושה אתרים סמוכים מאד אחד לשני וגם לדירה שלנו. כולם על כביש אחד קטן. המקום הראשון הוא מפל מיילומיר, שהוא המפל הגובה באי, 16 מטר. יש אפשרות להגיע אליו במסלול מצד אחד, ואנו הגענו ברכב (כביש צר מאד בסוף) למרחק דקת הליכה. היעד השני הוא גשרון עתיק מימי הביניים מעל הנחל. יש עשרות כאלו בקפריסין והוא פשוט היה לנו בדרך, עוד קצת למטה ומגיעים לסכר. בנחלים נבנו סכרים האוגרים את המים אולם כמעט תמיד יש גלישה של מים, כך שהנחל ממשיך אחריהם. יש לא מעט סכרים כאלו וראינו עוד כמה וכמה.

מפל מיילומר

גשר קטן מימי הביניים



סכר PERI PEDI

מנורת קיר עם צל

סכר נוסף באזור

לילות

בלילות אין הרבה מה לעשות. הרי הטרודוס די שוממים, ואין ממש חיי לילה, אפילו באר לראות קצת כדורגל לא מצאתי, אלא במרחקים לא סבירים, בטח בלילה. אבל מה שכן, כוכבים רואים שם נפלא. זיהום האור נמוך והשמים בהירים ויפים. אפילו מטאור קטן ראיתי.

מסלול ארטמיס

פסגת ההרים היא בהר האולימפוס, שאמנם ידוע יותר ביוון, אבל יש גם בקפריסין. פסגתו בגובה 1950 מטר משמשת בסיס צבאי סגור. אפשר להגיע עד השער אבל אסור לצלם שם. הגענו רק בשביל לומר שהיינו הכי גבוהים שאפשר. סביב הפסגה מסלול היקפי באורך 7 קילומטרים שהוא קל ונעים מאד, הליכה בתוך יער כאשר הנופים יפים מאד ורואים את רוב חלקי האי, כולל הבירה ניקוסיה ובימים טובים גם את ערי החוף לרנקה לימסול ופאפוס. המסלול לוקח כ-3 שעות עם עצירות רבות ובקצב נינוח.


מסלול ארטמיס - 7 ק"מ של הליכה מהנה


עץ ארז קטן


ממרומי האולימפוס


ממרומי האולימפוס - שימו לב למנזר טורני הולבט בראש אחד ההרים, ומנזר קייקוס מתחת ומשמאל


החלקים הצפוניים של קפריסין


משם המשכנו לשני אתרים מעניינים. מוזיאון גיאולוגי קטן המסביר על התהליכים הגאולוגיים שבהם נוצר האי ועל סוגי הסלעים הרבים בו. למעשה לכל אורך הדרך ראינו נקודות עניין גיאולוגיות, ולמתעניינים בתחום צפויה חוויה שכן אפשר לראות סלעים רבים מתקופות שונות ממש אחד ליד השני. ליד הפארק הגיאולוגי יש גן בוטני קטן ויפהפה גם בתוכנו וגם בנוף הנשקף ממנו.

סלעים שונים ומשונים. חגיגה לגיאולוגים

עוד מעט ירד גשם

מכרה פתוח שכרגע בשלבי שיקום

בגן הבוטני

אותו סכר רק בערב כאשר השמים הכחולים נעלמו


סלע אפרודיטה

יום שישי הגיע וצריך לחזור לטיסה לפני שבת. בדרך לשדה התעופה עצרנו בחוף המכונה סלע אפרודיטה. יש חנייה גדולה ומסודרת ומנהרה קטנה העוברת בבטחה מתחת לכביש. כדאי מאד להגיע לשם ולהתרשם מהסלעים הנמצאים בתוך המים, ששרדו איכשהו את תהליכי הבלייה, לפחות עד עכשיו. נראה שנחמד גם לשחות שם בין הסלעים, בזהירות כמובן, אבל לנו כבר לא נותר זמן. נהננו מהחוף והמשכנו לשדה התעופה.


מזכיר קצת את ראש הנקרה

סלעים יוצאים מהמים

סלע אפרודיטה

נהננו מאד באי השכן. אמנם לא ראינו משהו שהוא ממש וואו. פסיפסים ועתיקות יש גם בארץ ולדעתי יפים יותר, וגם מסלולים לא חסרים בארץ, למרות שמסלולים עם מים יותר קשה למצוא, ובכל זאת היה נחמד ונעים. הנוף מזכיר מאד את הגליל והרי ירושלים, והסביבה הכפרית לא מפותחת ומזכירה את ישראל של שנות השמונים.


יום שלישי, 21 ביוני 2022

ליקוי חמה בישראל

מתי ליקוי החמה הבא מישראל

ליקוי החמה הבא ייראה מישראל ביום שלישי, ראש חודש מרחשוון 25/10/2022 ויהיה ליקוי חלקי בגודל של כ-50%

ליקוי חמה 25/10/2022

למרות תחזיות לא מעודדות, בזמן אמת השמים התבהרו והיה ניתן לראות את כל שלבי הליקוי. כל המשפחה התגייסה לבצע תצפיות שטח, כאשר אני ואשתי ערכנו תצפיות במקום העבודה, שני ילדים בבית הספר ובישיבה (התמקמו במקומות אסטרטגיים ועברו לידם עשרות רבות של אנשים), ובן אחר באמצע שביל ישראל, פתח עמדת תצפית.
שימו לב בתמונות לכתמיד השמש הגדולים הנראים בשני צידי השמש (ויש עוד כמה קטנים יותר). אחד מהכתמים כוסה במהלך הליקוי על ידי הירח.


תמונת שיא הליקוי:

סרטון קצר המראה שלבים שונים בליקוי החלקי.





ביום שלישי 25/10/2022  יהיה ליקוי חמה חלקי שייראה מישראל. בליקוי חמה חלקי הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש והוא חוסם חלקית את אור השמש (או יותר מדויק, הירח מטיל צל חלקי על כדור הארץ). הליקוי ייראה באירופה, אסיה וצפון מזרח אפריקה. בישראל גודל הליקוי יהיה מעט פחות מ-50%. שיא הליקוי, אי שם בערבות סיביר יהיה של 86%. במפה הבאה ניתן לראות את איזור הכיסוי של הליקוי, ואת גודל הליקוי בכל אזור.

ליקוי חמה חלקי 25/10/2022
ליקוי חמה חלקי 25/10/2022


ליקוי חלקי הוא תופעה יפה מאד לצפייה, אולם כמובן שרחוק מההוד וההדר של ליקוי חמה מלא, תופעת טבע מרהיבה, שאין אפשרות לתארה במילים. עדיין ההמלצה היא לצאת ולצפות בליקוי, אולם חשוב לזכור שצפייה בליקוי חמה דורשת אמצעי עזר מיוחדיםתצפית ישירה בשמש, אלתורים ושפצורים אסורים לחלוטין!

כרגיל באירועים כאלו יתקיימו פעילויות רבות במרכזי האסטרונומיה ומצפי הכוכבים בארץ וככל שנתקרב לתאריך נעדכן כאן. גם אני כנראה אעשה תצפית רחוב. לטובת הקהל, ואם לא, יש זמן להשיג משקפי צפייה תקניים שעולתם זניחה. אין צורך בתצפית ממקום מיוחד, וגם הצפייה בטלסקופ אינה שונה בהרבה מצפייה דרך המשקפיים. נזכיר שהמשקפיים מיועדים לשימוש רק עם העיניים ואסור באיסור חמור להסתכל במשקפת דרכם.

במהלך כל הליקוי אעלה תמונות וסרטונים באופן שוטף בטלגרם האסטרונמי או לערוץ הווטצאפ . כדאי להצטרף!

שעות הליקוי - 25/10/2022
  • תחילת הליקוי: 12:58
  • שיא הליקוי: 14:11
  • סיום הליקוי: 15:21

מפת הליקוי:


סיכום ליקוי 21/6/2020

הליקוי היה מרהיב לצפייה ונצפה בהצלחה לכל אורכו. כבר ערב קודם הליקוי כיוונתי את החצובה של הטלסקופ כך שאוכל לבצע עקיבה אחר הירח לאורך הליקוי. לטלסקופ זה חיברתי את הטלפון הנייד לצילום מהיר של כל שלבי הליקוי. פרט לכך צפינו בליקוי דרך טלסקופ נוסף ומשקפי ליקוי.
התוצאה היא סרטון של 75 שניות במהירות פי מאה, המראה את הליקוי מתחילתו ועד סופו.


הנה ארבע תמונות משלבים שונים של הליקוי
ליקוי חמה חלקי
ליקוי חמה חלקי

ליקוי חמה חלקי
ליקוי חמה חלקי

ליקוי חמה חלקי
ליקוי חמה חלקי

ליקוי חמה חלקי

השפעת הליקוי על כמות הקרינה המגיעה

דרך נוספת לראות את השפעת הליקוי היא לבדוק מה קורה לכמות הקרינה המגיעה מהשמש לארץ. באופן הגיוני, עם חלק מהשמש חסום, גם חלק מהקרינה נחסם. בגרף הבא הלקוח מנתוני השמ"ט לאילת, רואים בבירור את היריד בכמותה קרינה לעומת יום קודם. אמנם אין שני ימים זהים, אבל התבנית ברורה. בגלל שהליקוי היה בבוקר, הקרינה הכללית המשיכה לעלות, ככל שהשמש עולה בשמיים וגבוהה יותר, אבל הליקוי מיתן במעט את הקרינה.


השפעת הליקוי על כמות הקרינה המגיעה לארץ
השפעת הליקוי על כמות הקרינה המגיעה לארץ 21/6/2020

הסתקרנתי מה קורה בליקוי משמעותי יותר והוצאתי נתונים מהליקוי המלא שהיה בשנת 2006 ואצלנו ראו כיסוי של 90%. שם הירידה בקרינה דרמטית בהרבה
השפעת הליקוי על כמות הקרינה המגיעה לארץ 29/3/2006
השפעת הליקוי על כמות הקרינה המגיעה לארץ 29/3/2006


ביום ראשון 21/6/2020  יהיה ליקוי חמה חלקי שייראה מישראל. בליקוי חמה חלקי הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש והוא חוסם חלקית את אור השמש (או יותר מדויק, הירח מטיל צל חלקי על כדור הארץ). הליקוי הפעם הוא ליקוי טבעתי, כלומר ליקוי שבו הירח מוכל כולו בתוך השמש, אבל בגלל שהירח קטן מהשמש, הוא אינו מכסה אותה לחלוטין ולכן במרכז הליקוי ייראו כמעין טבעת סביב השמש, אם הירח היה מעט קרוב יותר לכדור הארץ, ונראה כגדול יותר, היה ליקוי חמה מלא. מרכז הליקוי עובר דרומית לישראל, בערב הסעודית, תימן פקיסטן ושאר מקומות ידידותיים לישראלים (סין). עבורנו מדובר בליקוי חלקי ששיאו כ-50%.

ליקוי חלקי הוא תופעה יפה מאד לצפייה, אולם כמובן שרחוק מההוד וההדר של ליקוי חמה מלא, תופעת טבע מרהיבה, שאין אפשרות לתארה במילים. עדיין ההמלצה היא לצאת ולצפות בליקוי, אולם חשוב לזכור שצפייה בליקוי חמה דורשת אמצעי עזר מיוחדיםתצפית ישירה בשמש, אלתורים ושפצורים אסורים לחלוטין!
יש לקוות שיתאפשרו פעילויות במרכזי האסטרונומיה ומצפי הכוכבים בארץ (ראו בסוף הפוסט, ריכזתי כמה מקומות שיש תצפיות), לטובת הקהל, ואם לא, יש זמן להשיג משקפי צפייה תקניים שעולתם זניחה. אין צורך בתצפית ממקום מיוחד, וגם הצפייה בטלסקופ אינה שונה בהרבה מצפייה דרך המשקפיים. נזכיר שהמשקפיים מיועדים לשימוש רק עם העיניים ואסור באיסור חמור להסתכל במשקפת דרכם.

במהלך כל הליקוי אעלה תמונות וסרטונים באופן שוטף בטלגרם האסטרונמי. כדאי להצטרף!


בתמונה, תמונת ארכיון מהליקוי של 2013. אז גם ביום כתמי שמש רבים על השמש. השנה השמש כמעט וללא כתמים אבל אולי עד הליקוי משהו יתפתח.
ליקוי חלקי בשנת 2011
ליקוי חלקי בשנת 2011




זמני הליקוי:
  • תחילת הליקוי -07:26
  • שיא הליקוי 08:24
  • סוף הליקוי 09:29


הנה תרשים של כל מסלול הליקוי, אם אתם מחפשים מקום טוב לראות אותו, כל מקום לאורך הקו האמצעי יספק את הסחורה.
תרשים הליקוי 21/6/2020
תרשים הליקוי 21/6/2020


למה יש ליקויי חמה? בקצרה, הירח עובר בין כדור הארץ לשמש, ומכסה חלק (או את הכל השמש). זה קורה בתחילת חודש עברי. לא בכל חודש יש ליקוי כי לפעמים הירח עובר מעל או מתחת למישור בו נמצאים הארץ והשמש. פעם 
גיאומטריה שלי ליקוי חמה




לקריאה נוספת:
ליקוי חמה מלא - תיאור חוויות הצפייה בליקוי מלא.
הירח בעין צופיה - הסברים מפורטים על הליקויים ותופעות ירח נופסות